האסימון נפל ליערה ישורון ב"איסרו חג" בפסח לפני שנתיים. "זה היה אחרי חופש ארוך שבו הייתי צריכה למצוא סידור לילדים, ואז נגמר החג - וכל העולם חזר לעבוד חוץ ממוסדות משרד החינוך. וככה הייתי צריכה למצוא סידור לעוד יום אחד, מעצבן במיוחד. פשוט לא הבנתי איך יכול להיות פער כזה בין מספר ימי החופשה של ההורים לבין ימי החופשה של הילדים. לא הבנתי למה הבת שלי צריכה לעבור ממסגרת מאולתרת אחת לשנייה במשך חלק גדול כל כך מהשנה, במקום להיות עם הגננות או המורים והילדים שהיא מכירה. ולמה אני והורים אחרים צריכים לפרפר ככה - כשיש לנו 12 ימי חופשה בשנה,
ועם זה אנחנו צריכים להסתדר בחופש סוכות, חופש חנוכה וחופש פסח, כל ימי החג הבודדים, וכמובן החופש הגדול. נכנסתי לאתר 'עצומה,' כתבתי עצומה לאיחוד החופשות של הילדים וההורים, ושלחתי אותה לתפוצת המייל האישית שלי."
"מעבר למקרה הפרטי שלי, אני חושבת שיש כאן אבסורד. מצד אחד, המורים טוענים שאין מספיק זמן ללמד. מצד שני, במשך 12 שבועות בשנה הילדים עוברים מבייבי-סיטר אחד לשני, כדי שימרחו את זמנם. זה במיוחד לא מתאים לקטנים מביניהם, שזקוקים למסגרת ברורה, ולא ממש זקוקים לחופש מהמשחק בגן או מפעילויות כיתה א.' הם הרי לא יודעים להעסיק את עצמם: איך הם יכולים להרוויח מחופשות כל כך ארוכות? כשפנינו למשרד החינוך לגבי קיצור החופש הגדול, אמרו לנו שהסיבה לאורכו היא שאין מזגנים בכיתות - אבל לא הצלחנו לקבל מידע לכמה כיתות אין מזגנים. ומעבר לכך, אם זו הסיבה, מי אמר שאפשר ללמוד ביוני או בספטמבר? הרי הקיץ נמשך לא רק ביולי־אוגוסט."
3 המטרות העיקריות של העמותה:
1. לערוך מחדש את לוח החופשות, ולקצר את חופשות הילדים. למשל, לבטל את שבוע החופש שלפני פסח, ואת ימי החופשה ב'איסרו חג.' מהתייעצות עם אנשי דת הבנו שאין עם זה בעיה. כמו כן, היינו רוצים להפחית שבועיים מהחופש הגדול – אולי על פי חלוקה לגילים שונים, כשהגדולים מקבלים יותר חופשה והקטנים פחות.
2. ליצור מסגרות חינוכיות משלימות. אנחנו בודקים בשיתוף פעולה עם החברה למתנ"סים, איך בזמן חופשה אפשר ליצור מצב שהילדים ממשיכים ללכת למסגרת, שמופעלת באופן אחר. במהלך הדרך גילינו שיש בתי ספר בארץ שפועלים גם ביולי, במימון (נמוך למדי, של כמה מאות שקלים) של ההורים. הכסף הולך ישירות למורים שמוכנים ללמד ביולי, ומרוויחים כך משכורת 13. אנחנו בודקים כיצד ניתן להפוך מסגרת כזו לממוסדת ונפוצה בכל מקום, וגם בחופשות קצרות יותר (פסח, למשל).
3. להוסיף ימי חופשה להורים (בין שניים לארבעה ימים בשנה). אנחנו לא רוצים לקומם את המעסיקים, כי אנחנו אנשים עובדים שרוצים להמשיך לעבוד. זו נקודת התורפה שלנו - כי כולנו הורים עובדים, מה שאומר שאין לנו הרבה זמן לעסוק בנושא, אבל גם נקודת החוזק, כי אנחנו מגזר חזק ונחוץ.
ואיך אתם מתקדמים בהשגת המטרות האלו?
"אנחנו פועלים במישור הפרלמנטרי: חברי הכנסת דני דנון, יו"ר הוועדה לזכויות הילד, וכרמל שאמה נרתמו למען המטרה. במקביל, יושב צוות הורים על תכנון וחשיבה שתקדם את המטרות הללו. וכמובן, אנחנו מזמינים כל הורה שרוצה לתרום למאבק להיכנס לאתר של העמותה. באתר אפשר לחתום על העצומה, ולקבל מידע על פעילויות שאנחנו עורכים. ככול שתהיה יותר תמיכה ציבורית כך יגדל הסיכוי שיקרה משהו לטובת ההורים העובדים".
