כן אני יודעת, רבות מכן ודאי מקנאות בי - אני עובדת בחצי משרה. נכון שאתן מפנטזות על יום אחד בשבוע בבית? יום שבו תוכלו להתעמל, לעשות את כל הסידורים הקטנים? להוריד שערות מהרגליים ולשבת עם חברה בבית קפה?
אז זהו, שזה ממש לא ככה. לי יש שלושה ימים שלמים שבהם כל ילדיי (ארבעה במספר, שיהיו בריאים, טפו טפו טפו) שוכנים לבטח במסגרותיהם ואני - בבית. כל הכיף הזה מתקיים לו כבר חצי שנה ובפועל עוד לא עשיתי שום סידור קטנטן. החברות שלי כבר שכחו איך אני נראית ואני מצדי שכחתי מזמן איך נראה בית קפה מבפנים. והשערות ברגליים? טוב, יש נושאים שעדיף לא לדון בהם מעל דפי העיתון.
לזה אפשר להוסיף את השכר הנמוך שמרוויחים כשעובדים בחצי משרה. וכשמכניסים פחות גם מוציאים פחות, וזה לא רק עניין של חשבון פשוט אלא גם של פסיכולוגיה - פשוט לא נעים לקנות לעצמך עוד זוג נעליים כשאת עובדת רק בחצי משרה. בנוסף, כשאת נמצאת רק יומיים-שלושה בשבוע בעבודה וכל חברייך לעבודה נמצאים שם שבוע מלא, את מפספסת לא רק חלק מההווי המקומי אלא גם את יכולת הקידום שלך: לא תמיד רואים אותך, זוכרים מה עשית, מתי או בכלל. איך אפשר לקדם מישהי שמחצית מהזמן פשוט לא נמצאת? אבל בהחלט לא צריך לראות רק את חצי הכוס הריקה של מחצית המשרה. הנה רשימת היתרונות שהיא אינסופית:- אפשר בקלות לחסוך את ההוצאה המיותרת על עוזרת בית, למשל, כי אם אני בבית שלושה ימים אז אין שום סיבה שאחד מהם לא יוקדש לניקיון, נכון?
- אפשר ללכת לסופר בבוקר בשקט, בלי ליווי צמוד של שניים, שלושה או - אלוהים ישמור - ארבעה ילדים מזמרים בניגונים שונים את הפזמון המוכר "אמא תקני לי".
- אפשר לקפל כביסה בעיניים פקוחות לרווחה ולא בשעות הקטנות של הלילה מול הטלוויזיה, כשהן נעצמות שוב ושוב.
- אפשר לבשל בנחת בבוקר אוכל בריא לילדים ולא לעבור בפעם המיליון בסופר, כמה דקות לפני ארוחת הערב, ולהבטיח שזו הפעם האחרונה ומחר אני מכינה במו ידיי ארוחה מזינה וטעימה.
- כשאחד הילדים חולה אין סיבה להילחץ. הרי ברוב הימים אני בבית ולא צריך לתפוס את הראש בבוקר, להסתכל אחד על השני במבטי רצח כשהשאלה בעיניים אומרת רק דבר אחד: מי נשאר היום לשמור על הזאטוט הלוהט?
- לא צריך לקחת יום חופשה מיוחד כדי לחכות לטכנאי של הכבלים, מכונת הכביסה, מדיח הכלים, המחשב או התריסים החשמליים. וכך, מיום חופשי למשנהו אני בבית, מנקה, מכבסת, מקפלת, מגהצת, מבשלת, מסדרת את הבית או מטפלת בילד החולה התורן.
כן אני יודעת, זה לא שונה ממצבן של אלה שלא עובדות בכלל, או של אלה שעובדות במשרה מלאה. וזאת בדיוק הנקודה: מצבן של נשים דומה בכל היקף משרה. על פי רוב יהיו הן אלה שנושאות באחריות לכל מטלות המשפחה והבית.
אז אכן מזלי שפר עליי והצלחתי למצוא עבודה בחצי משרה שלצדה אני יכולה לגדל את הילדים בנחת, עם כל היתרונות שציינתי. אבל כדאי רק לזכור שעבודה חלקית היא לא תמיד בחירה אלא אולי גם חוסר ברירה. בעיקר נשית.
