פרקטיות היא לא מילה גסה בלקסיקון של מעצבת התכשיטים שלומית אופיר. אפילו את הדילמה הגורלית בנוגע לאזור מגוריהם, פתרה יחד עם בעלה, אביב דורמבוס, מתוך שיקולים פרקטיים למהדרין. ההתלבטות המוכרת היתה האם לעזוב את העיר הגדולה לטובת בית פרטי עם חצר גדולה במושב, או להמשיך לגדל ילדים במרכז העיר בדירה לא גדולה במיוחד בבניין דירות. "המשרדים, הסטודיו ושלוש מתוך ארבע החנויות שלי נמצאים בתל אביב (הרביעית ברחובות, א"י)", מספרת אופיר. "כאם צעירה שרוצה לבלות את שעות אחר הצהריים עם הילדה שלה, הגעתי למסקנה שהזמן שאבזבז בנסיעות אל העיר וממנה החוצה יבזבזו לי שעות ארוכות, שאותן אני יכולה להעניק לה, וגם לעסק, שנמצא מרחק רחוב אחד מהדירה".

>>בקרו בכל הבתים של אנשי האופנה

הפור נפל על דירת קרקע בלב תל אביב עם חצר גדולה המקיפה אותה, מרחק 2 דקות הליכה מהסטודיו והמשרדים של אופיר ברחוב ברנר בתל אביב. החצר אומנם שייכת לכלל דיירי הבניין, אך דלת מתכת מאפשרת לצאת אליה ישירות מסלון הדירה של אופיר, ולבלות תחת העץ המטיל צלו על פינת האוכל. אופיר מספרת כי היה לה חשוב לשמור על תחושה ביתית וחמימה בתוך הבית, שנוצרת בזכות שימוש נרחב בעץ כחומר גלם – בין אם בשולחן האוכל, ובין אם בשידות במראה וינטג' שמוצבות בסלון הסמוך. את הקירות מעטרת אמנות ישראלית: איור של לוויתן שיצרה המאיירת גבריאלה ברוך, ועבודות נוספות שרכשה אופיר בחנות "אסופה" לעיצוב ישראלי. עם ברוך אף יצרה בעבר שיתוף פעולה בקולקציית התכשיטים שלה, ובחדר השינה תלויים עדיין התכשיטים בעיצובה, מה שתורם לא מעט לתחושה כי הדירה עוצבה ברוח החנויות של אופיר. אופיר מתגאה בפריטים שאספה בחו"ל לאורך השנים ומעטרים עד היום את ביתה, כאוספים שמלווים אותה כברת דרך, ביניהם ראש אייל מפליז שבעלה קנה לה בחנות יד שנייה בעיירה קטנה במדינת ניו יורק, חצים מפורצלן שרכשה ממעצבת אמריקאית באטסי, אוסף אגרטלים שהביאה עטופים בקפידה מפריז, סדרה של כוסות קאווה ששרדו את כל הדרך מברצלונה ועוד. "אני אוהבת לאסוף חפצים שמגדירים אותי", היא מספרת. "בגלל זה אני גם לא אוהבת סטים, למשל. אם תפתח את ארונות המטבח שלי, תמצא ספלים בצורות, גדלים וצבעים שונים, וצלחות עם עיטורים שונים בכל פריט. אני אוהבת להרכיב את הסטים שלי בעצמי. לדעתי זה אחד הדברים שמגדירים סגנון אישי של בית".
"כאם צעירה שרוצה לבלות את שעות אחר הצהריים עם הילדה שלה, הגעתי למסקנה שהזמן שאבזבז בנסיעות אל העיר וממנה החוצה יבזבזו לי שעות ארוכות, שאותן אני יכולה להעניק לה, וגם לעסק, שנמצא מרחק רחוב אחד מהדירה" (צילום: איתי סיקולסקי)
"כאם צעירה שרוצה לבלות את שעות אחר הצהריים עם הילדה שלה, הגעתי למסקנה שהזמן שאבזבז בנסיעות אל העיר וממנה החוצה יבזבזו לי שעות ארוכות, שאותן אני יכולה להעניק לה, וגם לעסק, שנמצא מרחק רחוב אחד מהדירה" (צילום: איתי סיקולסקי)

הנכס: 84 מ"ר, שלושה חדרים, קומת קרקע.

השכונה: רחוב ג'ורג' אליוט, שכונת לב תל אביב. הדיירים: שלומית אופיר, 33, אביב דורמבוס, 35, ולילי בת השנה וחודשיים. ותק בדירה: שלושה חודשים בלבד. מי עיצב את הבית? "עיצבתי את הבית בעצמי. לא עשינו שינויים מבניים בשלד של הדירה, כך שלא היה לי צורך באדריכל. השינויים היחידים היו בחדר האמבטיה והמטבח, ושם נעזרתי בנושאים הטכניים עם חברתי מעצבת הפנים נועה לוי תובל". מה היה חשוב לך במיוחד בעיצוב הבית? "גדלתי בקיבוץ גבעת חיים איחוד, ועד שעברתי לתל אביב בשנות העשרים לחיי, הייתי רגילה לבית עם גינה. היה קשה לי לגור בדירה סגורה בלי אפשרות לצאת החוצה, והדירה הנוכחית פותרת את הבעיה. רצינו דירת קרקע עם נוף ירוק בעיניים, כך שאפשר לפתוח דלת ולשבת בחצר. זאת דירה מאוד מיוחדת, כי אתה נמצא במרכז העיר, אבל לא מרגיש שאתה בתוך בניין אלא בבית פרטי. "בתוך הבית היה חשוב לי לייצר תחושה של מרחב וזרימה, שיש ספייס ואוויר, ויחד עם זאת לשמור על חמימות ואינטימיות. ההשראה לבית הגיעה מעיצוב סקנדינבי, שיש בו צבעוניות בהירה וקווים נקיים מצד אחד, וחמימות מצד שני, שבאה לידי ביטוי בשימוש רב בעץ. "נקודה נוספת שהיתה חשובה לנו מאוד היה חדר ילדים גדול, כך שהחדר של לילי גדול פי שניים מחדר ההורים. גודל החדרים היה נתון ולא רצינו לשנות אותם, גם מתוך מחשבה שבעתיד יהיו כאן ילדים נוספים, וגם מתוך הבנה שהדירה לא מאוד גדולה ואין בה מקום לחדר משחקים. החלטנו שיהיה יותר נכון שהילדה, שיש לה יותר ציוד מאיתנו באופן כל כך הפוך לגודל שלה, תקבל חדר גדול יותר. זה חדר שכיף להיות בו, לבלות בו, לשחק בו, וכשמגיעים חברים עם ילדים כולם יכולים להיות בו יחד".
"החדר של לילי גדול פי שניים מחדר ההורים" (צילום: איתי סיקולסקי)
"החדר של לילי גדול פי שניים מחדר ההורים" (צילום: איתי סיקולסקי)
האם יש קשר בין סגנון עיצוב התכשיטים שלך לסגנון העיצוב של הבית? "אני מקפידה לשמור על קו נקי, לא עמוס, עם צבעוניות מאוד נקייה ופסטלית. מבחינת חומרים אני משתמשת בבית ובתכשיטים בחומרים כמו פורניר ופורמייקה, ובאלמנטים עיצוביים כמו חצים, שתלויים על הקירות בבית ומופיעים גם בקולקציות שלי, או מוטיב של חוטים מלופפים שהשתמשתי בו גם בתכשיטים". כיצד את מתלבשת בבית? "אין אצלי בגדי בית מיוחדים. אני באותם בגדים מהבוקר עד הערב. אני מתלבשת כשאני מתעוררת, לוקחת את הילדה לגן ומשם לעבודה, ואחר הצהריים אני עם הילדה. אחרי שאני אוכלת ומתקלחת אני כבר נכנסת לפיג'מה והולכת לישון. בימים שיש לי פריבילגיה לא לצאת מהבית, יש לי קימונו רקום מסאטן".
"אני אוהבת להרכיב את הסטים שלי בעצמי. לדעתי זה אחד הדברים שמגדירים סגנון אישי של בית" (צילום: איתי סיקולסקי)
"אני אוהבת להרכיב את הסטים שלי בעצמי. לדעתי זה אחד הדברים שמגדירים סגנון אישי של בית" (צילום: איתי סיקולסקי)
מה הפינה האהובה עלייך בבית? "פינת האוכל המשפחתית, בגלל החלונות הגדולים שמכניסים את הגינה אל תוך הבית ונותנים תחושה של ישיבה מתחת לעץ בחצר". היכן את נוהגת להירגע בבית? "האמת, מאז שעברנו לדירה עצרתי לנוח על הספה בסלון בסך הכול ארבע פעמים. בפעמים הספורות האלה היא היתה מאוד מרגיעה ונוחה". היכן את נוהגת לשתות את הקפה שלך בבוקר? "אני שותה אותו על הבר במטבח, בין שלל ארגוני הבוקר". עד כמה הדירה משקפת את אישיותך? "אם הייתי צריכה לתכנן אותה מחדש, לא הייתי משנה בה דבר. בגלל הבחירה שלי לעצב אותה בעצמי, היא משקפת את האישיות שלי במאת האחוזים. ההנאה הגדולה שלי בחיים היא לעצב ולשלוט בתהליך העיצובי. זה לא רק מקצוע עבורי, אלא גם כיף גדול". האם יש לך חדר ארונות? "לא. גם לא חלמתי על אחד כזה. בדירה תל אביבית שכל סנטימטר בה הוא קריטי, חדר ארונות הוא לא הדבר הנחוץ ביותר". על מה את מעדיפה לבזבז יותר: כלי בית ורהיטים או בגדים ואביזרי אופנה? "אני מאוד אוהבת להתלבש ולרכוש בגדים, אבל יותר מרגש אותי לקנות פריטי עיצוב לבית. אני מעצבת מוצר בהכשרתי, וקצת אספנית באופי שלי, אז תמיד אקנה מזכרת ממקומות שהייתי בהם, אבל לא מגדל אייפל מצ'וקמק מפלסטיק מצופה זהב, אלא דברים שמזכירים לי חוויה מאותו מקום. אני אדם שאוהב לאסוף זיכרונות".