"זוכר מה היה ב-20 בינואר?", חוקרת אותי מעצבת האופנה אפרת קליג כאילו הייתי עורך ויקיפדיה. אני מבקש רמז דק, אך היא יורה את התשובה במהירות: "ביום זה התקיימה ועידת ואנזה, הפתרון הסופי. זה לא סימבולי בעיניך שבמרחק של חמש דקות נסיעה מתקיימת כאן באותו תאריך תצוגה של מעצבי אופנה ישראלים?!"

כבר שעת ערב מאוחרת באולם השינקנהאוס שבפוטסדאם, ובעוד שעה צפויה קליג לחתום את ערב התצוגות הראשון של שבוע האופנה POTSDAM NOW, שהתקיים בשבוע שעבר במסגרת שבוע האופנה של ברלין והוקדש לאופנה ישראלית כחלק מאירועי היובל לכינון היחסים הדיפלומטיים בין שתי המדינות.

>> מוזמנים לעשות לנו לייק בפייסבוק

זו הפעם הראשונה שבעיר מתקיים שבוע אופנה, יוזמה של ד"ר קרל-ריינר פון דר אה, לשעבר מפיק תצוגות במסגרת שבוע האופנה מרצדס בנץ של חברת IMG בברלין, שהחליט להקים בעצמו שבוע אופנה קטן ואינטימי בפוטסדאם השכנה. אם תרצו, ההבדל בין שני האירועים המתקיימים במקביל במרחק של 30 ק"מ אחד מהשני, מזכיר את ההבדל בין שבוע האופנה הנוצץ והמתוקשר של מוטי רייף וחברת גינדי לזה שהתקיים בעבר בניצוחו של אופיר לב בשיתוף עיריית תל אביב. האירוע הברלינאי זכה באותו ערב בבר רפאלי, שהתייצבה לטקס פרסי האופנה הגרמניים, ואנחנו בפוטסדאם הסתפקנו בשירים הישראלים שהדי.ג'יי הגרמני השמיע בהפסקות שבין התצוגות. נשבעים, הוא אפילו השמיע מוזיקה מזרחית.

עוד בערוץ האופנה

ברלין אומנם כבר הפכה לישראל הקטנה, אך למי שלא יצא את גבולותיה נספר כי פוטסדאם, הנמצאת במרחק של 25 דקות ברכבת המהירה, היא בירת מדינת ברנדנבורג. עיקר העניין בה הוא פארק סנסוסי, הוורסאי של הגרמנים, שם התגוררו בני המלוכה. ארבעת המעצבים הישראלים שהציגו בשבוע האופנה – שני צימרמן, ציון ענבה, פראו בלאו וקליג – נבחרו על ידי המפיק הגרמני. לדבריו, הוא עשה תחקיר אינטרנטי על אופנה ישראלית, פנה אל 30 מעצבים שאהב והזמין אותם להשתתף בשבוע האופנה. לאחר ניפוי של כאלה שלא היתה בידם קולקציה ושל אחרים שלא עמדו בלוח הזמנים, הגיעו אל המסלול ארבעה.

"ניסו להשמיד את המשפחה שלי לפני 70 שנה, ועכשיו אני כאן, מתחילה גלגל חדש". התצוגה של אפרת קליג (צילום: הרדי ברתהולד)
"ניסו להשמיד את המשפחה שלי לפני 70 שנה, ועכשיו אני כאן, מתחילה גלגל חדש". התצוגה של אפרת קליג (צילום: הרדי ברתהולד)

לדברי חמדת שגיא, הנספחת המסחרית הישראלית בגרמניה, פון דר אה ענה למכרז שפרסמה הנספחות כשביקשה לעשות אירוע אופנה לציון 50 שנה ליחסי ישראל-גרמניה. בשיחה עם Xnet ציינה שגיא גם אירועים נוספים שמתוכננים להתקיים במהלך השנה הקרובה, ובהם מגעים עם המפיק מוטי רייף. מצדו של פון דר אה, הסיבה לקיים את האירוע היא עסקית ואישית. כל אנשי השגרירות איתם שוחחנו ציינו את הרקע היהודי של המפיק, אך בשיחה איתו הוא הכחיש זאת נמרצות. רק לאחר שלחצנו עליו, הסכים להודות כי סבתו יהודייה. "אני לא מדבר על זה", הוא אומר. "לא שאני מתבייש בזה חלילה, פשוט אנחנו כאן בעסקי האופנה, לא באנו לדון בנושאים פוליטיים או בשאלת היהדות שלי".

בקרב מאות המוזמנים שהצטופפו באולם, דווקא הורגשה אחווה יהודית-ישראלית. בר רפאלי אומנם חוגגת בברלין, אבל מה זה לעומת קבלת הפנים החמימה בפוטסדאם, כשבחוץ מינוס שתי מעלות. הקהל באולם, ששילם 48 יורו לכרטיס, הורכב מישראלים שמתגוררים בברלין, מבקרים לרגע (כמו מעצבת האופנה מיכל בסעד שפגשנו בהפתעה) ויהודים מגרמניה. בין הגרמנים היו שהגיעו כחלק מסולידריות לאירוע ישראלי-יהודי, ואחרים מתוך עניין אמיתי באופנה הישראלית. למשל, אישה בגיל העמידה איתה שוחחנו, שעשתה את כל הדרך ממינכן לברלין כדי לצפות בתצוגה של ציון ענבה, שאת עיצוביו רכשה בביקורה הקודם בישראל.

אחת השאלות שחזרו וצפו בראש במהלך הערב היא מה הערך של אירוע בסדר גודל כזה, ומי בעצם משתמש פה במי – המעצבים בפלטפורמה שניתנה להם, או אולי זו ישראל שעושה שימוש ציני בהון העיצובי שלה, כשהיא מבקשת להציג עצמה כחממת עיצוב בשעה שמעצבים כאן לא סוגרים את החודש, לא מעט בשל היעדר תמיכה ממשלתית בענף. "האירוע הזה חושף פן מיוחד של ישראל עבור הציבור בגרמניה", מתגאה שגריר ישראל בגרמניה בשיחה עם Xnet. כשהוא נשאל האם תצוגה כמו זו נועדה לשפר את התדמית של ישראל בגרמניה, בשבוע שבו על פי פרסומים זרים ישראל חיסלה שיירה בסוריה ובתוכה בכיר איראני, מתחמק הנדלסמן ואומר: "אנחנו חושפים לגרמנים צדדים נוספים ויפים של החיים במדינת ישראל. רוב הציבור בגרמניה לא חשוף לאופנה ישראלית, וקולט את המידע שלו בעיקר דרך חדשות".

כך או כך, עבור כל אחד מהמעצבים, התצוגה בפוטסדאם היתה הגשמה של יעד אישי או מקצועי. עבור ענבה היתה זו חשיפה מול התקשורת הגרמנית שראיינה אותו בתום התצוגה; עבור פיליפ בלאו מהמותג פראו בלאו, ברלין היא תחנה נוספת בכיבוש יעדים באירופה (למותג כבר מנהלת מכירות אישית באמסטרדם); ועבור צימרמן היתה זו הזדמנות לקחת על עצמה אתגר לא צפוי. "פנו אליי חודש לפני התצוגה, והיה לי פרק זמן קצוב להרים קולקציה מאפס", מספרת המעצבת, שהגיעה מלווה בבעלה אור, ישראלי-גרמני החי ועובד על הקו בין שתי המדינות ועוסק בייבוא מוצרי גינון וחלקי חילוף. "אני תמיד מתלווה אליו לנסיעות עבודה לגרמניה, והפעם הוא מצטרף אליי", צוחקת צימרמן. "אחרי התצוגה פנו אליי כבר מספר בלוגרים מגרמניה, והשאיפה היא שהחשיפה תסייע לי לצאת החוצה מישראל ולהצליח בחו"ל".

קליג, לעומת זאת, מספרת כי עבורה תצוגת האופנה בגרמניה היא סגירת מעגל משפחתי, שכן חצי ממשפחתה מצד אמה נספתה בשואה. "ניסו להשמיד את המשפחה שלי לפני 70 שנה, ועכשיו אני כאן, מתחילה גלגל חדש", היא אומרת. "במשך חודשים התחמקתי מאדון קרל. הציק לי מאוד להגיע להציג כאן, אבל בסוף החלטתי שאני חייבת את זה לעצמי". קליג הציגה קולקציית שמלות ערב בצבעי שחור ולבן בלבד בהשראת הטוקסידו הגברי, וזכתה למחיאות כפיים סוערות מהקהל, אולי כי היתה היחידה שנתנה שואו אמיתי. "אם קוקו שאנל לימדה את האישה מהי נשיות וסאן לורן יצר את האישה החזקה", היא אומרת על הקולקציה, "אז אפרת קליג יצרה את השילוב ביניהם".

את משווה את עצמך לשני ענקי האופנה הגדולים של המאה ה-20?

"כן. אפרת קליג מולידה כאן שפה חדשה. אם אני טובה ומוכשרת בזה, למה שאצטנע?"

קליג לא הסתפקה בתחושת הניצחון האישי, ובחרה לפתוח את התצוגה בדגל ישראל. לא כזה שמנופפים בו כמו מירי רגב במסע בחירות, אלא אנסמבל של חצאית ערב וחולצה קצרה עם חיתוכים היוצרים דוגמה של מגן דוד. את השמלה לבשה קודם מלכת היופי מור ממן לתחרות מיס עולם, והפעם השתחלה אליה הדוגמנית הישראלית רומי נסט, שצעדה על המסלול לצלילי השיר "הוריקן" של מרינה מקסימיליאן בלומין וזכתה לעידוד מהוריה שישבו בקהל. פניו של שגריר ישראל בגרמניה, שכיבד בנוכחותו את השורה הראשונה לאורך כל הערב, נראו מעט מבולבלות: האם קליג באה להציג כאן אופנה ישראלית, או להראות לגרמנים האלה שגם 70 שנה אחרי המלחמה ההיא, עם ישראל חי, על אפם ועל חמתם.

שלושת המעצבים האחרים הסתפקו בתצוגות קונספטואליות פחות, והציגו קולקציות לחורף הבא. צימרמן הציגה קולקציה עשירה בטקסטיל בגזרות צעירות עם פוטנציאל מסחרי, פראו בלאו המשיכו בהדפסים הדיגיטליים שהפכו לסימן ההיכר שלהם וענבה יצר שמלות ערב דרמטיות וחושפניות. לדברי פון דר אה, כל אחד מהמעצבים נבחר כי הוא מייצג בעיניו זווית אחרת של אופנה ישראלית. "אפרת היא מעצבת ותיקה, שני היא מעצבת מבטיחה, לציון יש זווית מעניינת בשמלות ערב ואת פראו בלאו רציתי כבר הרבה זמן, כי יש להם שפת אנדרגראונד".

רשימת המציגים די מפתיעה. אל מי בעצם פנית? היו גם מעצבים יותר מפורסמים ברשימה?

"נקסט טיים! יש לי בלק אאוט בשמות. אבל כפי שאמרתי, פניתי ל-30 מעצבים שרציתי, ומתוכם נבחרו ארבעת אלה".

אתה רואה עתיד לשיתוף פעולה אופנתי בין תל אביב לברלין?

"אני רוצה לראות יותר שיתופי פעולה בין שתי המדינות מדי עונה. אני חושב שיש מקום למעצבים גרמנים לבוא ולהציג בתל אביב, ולהפך. בכלל, אני חושב שמעצבים צריכים להציג ביותר ממקום אחד בעולם ולחשוף את העבודה שלהם לקהלים נוספים, ובעתיד אני שוקל לקיים שיתופי פעולה עם שבועות האופנה של פולין ופורטוגל".

  • הכותב היה אורח שבוע האופנה POTSDAM NOW