השעה: 13:00 בצהריים
המקום: משכנו היפואי של בית האופנה משכית
המשימה: ארגון סופי של הקולקציה בעיצובה של שרון טל
מספר שעות שינה: שואף לאפס
אחרי לילה נטול שינה, בוקר עמוס פגישות ומבלי שאכלתי משהו מזה שעות, אני מתחיל להרגיש את הספירה לאחור לקראת שבוע האופנה גינדי תל אביב והיא מהולה בלא מעט התרגשות וציפייה. לא נותר עוד זמן רב עד להולדת הבייבי האופנתי החדש שלי.
הפגישה בבית משכית משמחת אותי משתי סיבות. האחת: התצוגה של משכית הולכת להיות מפגש חד פעמי ומלא כבוד בין העבר וההווה של עולם האופנה הישראלי. השנייה: אין דרך טובה יותר לשבור את הצום מאשר פיתה עם שניצל באחת המסעדות הביתיות שבאזור. ועכשיו ברצינות, הסיפור של בית האופנה משכית הוא דוגמה מצוינת למרכיב שחסר כל כך בהוויה הישראלית: כבוד, ובמיוחד כבוד לעשייה רחבת יריעה ומשמעותית ולא כזו שמייצרת כותרות של שנייה וחצי, הוא מצרך כמעט נדיר.
התצוגה של משכית, שתחתום את שבוע האופנה, היא מפגן של כבוד להיסטוריה של מייסדות המותג רות דיין ופיני לייטרסדורף, ולמעצבת המוכשרת שרון טל שהפיחה בו חיים חדשים. את החלק הראשון של התצוגה, שיורכב מעשרות פריטי ארכיון היסטוריים של משכית, יציגו נשים מפורסמות שלחלקן זו תהיה הצעידה הראשונה על המסלול. העובדה שקיבלתי תשובות חיוביות מהירות וחד משמעיות מנשים כמו ליהיא לפיד, גילה אלמגור, לאה פרץ, יעל חולדאי וג'ודי ניר מוזס, מעידה על הכבוד הקולקטיבי ששמור למותג הזה.
את המעבר לגלגול הנוכחי של משכית יגלמו הפריטים המרשימים ועתירי עבודת היד של טל, ששואבים מהאלמנטים המסורתיים של המותג אך מצעידים אותו, עם המון המון כבוד, אל עבר עתיד חדש.
אז מה היה לנו השבוע? שורה ארוכה של פגישות וראיונות, אינספור מדידות ועריכות, טונות של התרגשות, מעט מדי שעות שינה וגם כמה רגעי סלפי לא רעים. אני נפרד מכם ומקווה שתמשיכו לעקוב אחריי ואחרי אירועי שבוע האופנה גינדי תל אביב בזמן אמת.
