בזמן שהכוכבות הצעירות מסתבכות ברומנים מפוקפקים, חושפות כל חלקה טובה בגופן ונתפסות על חם בתצלומים מביכים, הבינה דרו ברימור את הסוד לקריירה הוליוודית יציבה: לסיים עם השערוריות בגיל הכי צעיר שאפשר ולהמשיך הלאה, לחיים הבורגניים.
עוד בערוץ האופנה
- עומדים בשער: מגזיני האופנה חושפים את גיליונות ספטמבר
- קטלין רייטר פותחת את הארון: "הירידה במשקל שחררה אותי"
הבת של אבא: ג'ורג'יה מיי ג'אגר מתפשטת בקמפיין לג'ינס - סינדרום סינדרלה: אבולוציות הסטייל של הכוכבות הגדולות
במקרה של ברימור, אפילו אפשר בקלות להאמין לה. אחרי הכול, היא מתועדת באובססיביות כבר מגיל שבע, ולכן ראינו אותה עוברת כמעט כל שלב אפשרי, מגוחך וקשה לצפייה ככל שהיה, עד שבשנים האחרונות הצליחה לעלות על דרך המלך ולהפוך לא רק לשחקנית מוכרת, אלא גם ליזמית ואשת עסקים מוערכת. חברת ההפקה שלה, Flower Films, הפכה ללגיטימית בזכות להיטים כמו "המלאכיות של צ'ארלי" ו"הוא פשוט לא בקטע שלך", ובתחילת השנה התווסף אליה גם ליין איפור בשם Flower Beauty. על הצלחת המפעלים שלה אמרה בראיון למגזין כי "שום דבר לא מגיע בחינם. החיים לא מספקים לך נסיעה קלילה. אתה צריך להתמודד עם אתגרים פנימיים וחיצוניים קשים. ומבלי לשים בצד את המכשולים הגדולים באמת שכל אחד מתמודד איתם, למדתי גם שצריך להבין עד כמה מצבים מסוימים יכולים להיות מגוחכים".
לא קשה לנחש על איזה אתגרים מדברת ברימור. אחרי שהשתתפה בסרט הקאלט E.T, היא הפכה לבליינית קבועה במועדון סטודיו 54 הידוע, שהיה אז בשיא תהילתו ופריצותו. בהתאם, כבר בגיל 12 עישנה מריחואנה ושנה מאוחר יותר החלה להסניף קוקאין. בגיל 14 – בזמן שרובנו שקלנו בכובד ראש האם לקלי כדאי ללכת עם דילן או עם ברנדון – ברימור כבר הבינה שאין עתיד למכורים ונכנסה למכון גמילה. עם זאת, שלב המרדנות עדיין לא נעלם מחייה, ובתחילת שנות ה-90 דגמנה לרצף של צילומים פרובוקטיביים, עד שב-1995 הגיעה גם לתחנה המתבקשת – מגזין "פלייבוי".
כנראה שעם שפע האוכל הסתיים התיאבון, וקצת אחרי אותו השער החלה ברימור להציג חזות מהוגנת ואופנתית יותר – מגמה שהלכה והתחזקה עד לתקופה הנוכחית. במקביל, היא הפכה מהילדה הרעה התורנית לסוויטהארט האמריקאית שכולם אוהבים לאהוב, בעיקר הודות לקומדיות רומנטיות מצליחות כמו "אף פעם לא התנשקה" ושני סרטי ה"מלאכיות של צ'ארלי".
גם המשקל של ברימור זכה לראות עליות ומורדות מתוקשרות, בהתאם לסגנון החיים שלה, כשהיא שומרת כמעט תמיד על מראה בריא ושופע – בעיקר יחסית לכוכבות במעמדה. גם לאחר הלידה לא מיהרה ברימור לחזור לסקיני ג'ינס, והעדיפה לספר על בליסת המבורגרים וגלידות לאורך כל שעות היום והימנעות ממכון הכושר. "המוטו שלי הוא 'ציפיות בלתי אפשריות הן בלתי אפשריות'", אמרה למגזין פיפל. "עם המזל שלי, אני ארעיב את עצמי, אעבוד במכון הכושר, ויום אחר כך אדרס על ידי אוטובוס ואחשוב 'למה בזבזתי ככה את הזמן?'".
עכשיו היא מדברת על הריון שני. "אני הייתי בת יחידה והייתי בודדה", אמרה ל"אינסטייל". "יש אנשים שאוהבים ומקדשים עצמאות, אבל אני רוצה שלילדים שלי יהיו עוד ילדים בסביבה. אולי שני ילדים שיוכלו להתרוצץ יחדיו, יוכלו לגלגל את עיניהם יחדיו על הוריהם כמו ראסטי ואודרי גריסוולד מהסרט 'חופשה מטורפת באירופה'. בכל מקרה, זה הולך להגיע, זה הולך לקרות".
לאורך השנים תאם הסטייל של ברימור את מצבה הנפשי, וככל שהתבגרה ומצאה את השקט בחייה, כך הפגינה ביטחון עצמי שבא לביטוי גם בבחירות נכונות של הבגדים. לרוב היא זוכה להערכה על הבחירות המדויקות ועל שילוב נכון של פריטים מקוריים היוצרים מערכת לבוש מתוחכמת, אך לא קיצונית מדי או בולטת יתר על המידה.
בשנת 2003, לדוגמה, היא הבריקה בפרמיירה של הסרט "המלאכיות של צ'רלי" עם חליפה מחויטת לבנה של סטלה מקרטני בשילוב חזיית בגד ים שחורה של ג'יי קרו. בשנת 2010 נראתה מצוין בטקס גלובוס הזהב בשמלה של ורסאצ'ה אטלייה בגוון גוף בשילוב אבנים מנצנצות. בשנת 2012 לבשה שמלת מקסי לבנה רפויה ומעליה ז'קט טוקסידו אוברסייז למסיבת הגאלה בבלט בניו יורק.
אבל לא רק הבגדים של ברימור הפכו לנושא המעסיק את התקשורת, אלא גם השיער. לאורך השנים הרבתה לשנות תסרוקות וצבעים, וכל שינוי קטן זכה לדיווחים וניתוחים שלא היו מביישים את רוני דניאל. כנראה שברימור למדה על בשרה לא לקחת דברים קשה מדי, והכריזה שוב ושוב שהיא לא מתלבשת או מסתרקת כדי להרשים את הסובבים אותה, אלא כדי לעשות טוב לעצמה. "אני חושבת שהדבר המפחיד ביותר באופנה הוא לחשוש ממה אנשים יגידו", הסבירה לעיתונאים בפברואר השנה. "תרסק, תשרוף, תהנה, תחיה. החיים קצרים – תעשה חיים".
