"לכל תקופה יש את רוח הזמן שמאפיינת אותה. הרעיונות, הדעות, העולם הוויזואלי והאמירה החברתית והתרבותית שבה", במילים אלו פתחה הבוקר אתי רוטר, בעלים ומנכ"ל משותף של קסטרו, את תצוגת האופנה של החברה לעונת סתיו-חורף 2013-14. "תפקידו של צוות המעצבים של החברה", המשיכה רוטר על רקע תפאורה של מכולות ענק, "הוא לקחת את רוח התקופה ולתרגם אותה. קולקציה שבה בכל דגם יש תשוקה לעיצוב ושאיפה למצוינות".

עוד בערוץ האופנה

זו הפעם הראשונה שרוטר, וחברת קסטרו בכלל, מזכירות את המושג "אמירה חברתית" כחלק מהקונספט העיצובי. אחרי שלפני כשנתיים גילו במותג כי הקמפיין "צאו להפגין אהבה ברחובות" הוליד בכלל הפגנות קיץ אחרות בשדרות רוטשילד, ניסו בקסטרו לשמור על פרופיל נמוך בכל הנוגע לקשר שבין אופנה לחברה. גם כשלקחו אופנת רחוב חתרנית יחסית כמו גרפיטי, הם אף פעם לא ניסו להיות חלק מהסביבה החברתית של העיר באופן הרמוני, אלא הציגו גרסה מעובדת וקלה לעיכול.

חיפוש אחר אמירה חברתית בתצוגת האופנה הנוכחית של קסטרו, שהחלה כמה דקות אחר כך על רקע מוזיקה חיה של ההרכב הישראלי מטרופולין, העלה בעיקר ערבוב בין עשורים שונים – עם דגש על מראה הגראנג' של שנות ה-90 המוקדמות, ששלט בתמונת הפתיחה. גם קולה של אפרת גוש, ששרה את "בלי לומר מילה" מ-2005, יצר בעיקר תחושה של דז'ה וו ולא של בשורה חתרנית.

הפרזנטורים של קסטרו: לירז דרור, יונתן ווגמן, גל גדות ואריק מור (צילום: גורן ליובונציץ')
הפרזנטורים של קסטרו: לירז דרור, יונתן ווגמן, גל גדות ואריק מור (צילום: גורן ליובונציץ')

בכל הקשור לאופנה, לעומת זאת, קסטרו בהחלט נמצאים עם היד על דופק הטרנדים העונתיים. זו היתה תצוגה טובה, שהכילה את כל מה שגברים ונשים צריכים העונה בארון הבגדים שלהם. מצד שני, היא לא הציעה שום דבר מעבר, כמו שיאים ויזואליים כבעבר, או צלליות חדשות. בשורה התחתונה, היא לא הצליחה להצעיד את קסטרו קדימה, כמתבקש מחברה שרואה את עצמה כמובילה אופנתית בישראל.

  (צילום: גורן ליובונציץ')

הדפסי חיות? היו. מראה גראנג' א-לה קורטני לאב היה גם היה. ועדיין, אי אפשר שלא להבחין בתרגום המלוטש של קסטרו לטרנד, שהבליט את המלאכותיות וחוסר החספוס הקולי כפי שהשתקף על ארבעת הפרזנטורים של החברה: גל גדות, יונתן ווגמן, לירז דרור ואריק מור – שנראו כמו חבורה של בני טובים שהתחפשו לילדים מהמחששה. הפער הזה בלט במיוחד כשעלתה על המסלול הדוגמנית נועם פרוסט, ושיקפה במדויק את רוח התקופה במראה הנינוח והמעט מוזר שלה, לבושה חצאית פאייטים מוזהבת, גופיית טריקו גזורה בצבע אפור ומעיל צבאי שנזרק עליה בנונשלנטיות.

רגע לפני שאתם מסתערים על הרכבת מלתחה חדשה, הנה נקודות האור והחושך שמצאנו בקולקציה של קסטרו לעונה הבאה.

  (צילום: גורן ליובונציץ')

נקודות האור

הסריגים. בפרזנטציה שהתקיימה כשבוע לפני התצוגה בשואורום של קסטרו, הצביעה המעצבת דגנית הולינגר רם כי קו הסריגים של החברה זכה העונה להבלטה על רקע התפתחותו של קו ה-Black של החברה, שסיפק לצוות המעצבים שיפור של היכולות הטכניות ושימוש בבדים חדשים. ניכר כי קו הסריגים של הנשים והגברים אכן התחזק פלאים, והוא מציע מגוון רחב של דגמים. אצל הנשים תמצאו סריגים רבים בגזרות רפויות המגיעים בשתי מידות בלבד, חלקם בשילוב טקסטורות או חוטי לורקס מוזהבים שמעניקים ניצוץ מסוים. גם במחלקת הגברים אימצו בחום את הסריגים. למרות ההמלצה של המעצב שגיב גלעם ללבוש אותם במראה אוברסייז, הסריגים עצמם לא עוצבו בהתאם, כך שבמידה ותרצו לאמץ את הלוק תיאלצו לרכוש מידה או שתיים גדולות יותר. כמו כן, הכינו בקו הגברים וריאציה משלהם לדוגמת סריגי הלבבות של בית האופנה הבריטי ברברי, ובהתחשב בפערי המחירים בין שני המותגים, זה של קסטרו הוא סוג של נחמה מקומית.

פריטי העור. הקולקציה הציגה מספר פריטי עור לא רעים בכלל. החל באוברול סטרפלס במראה מחודד עמו פתחה לירז דרור את התצוגה, ועד למעילי גברים בסגנון ספורטיבי – ניכר כי קסטרו שמו העונה דגש על איכות מוצרי העור, שנראים טוב מאי פעם.

חולצות הגברים. למרות שלא קיבלו מקום ראוי בתצוגה, מציעים בקסטרו את החולצות המכופתרות לגברים הטובות ביותר בשוק, הן מבחינת בדים והן מבחינת גזרות. העונה זכו החולצות המכופתרות לצבעוניות של קאמל, חרדל, ירוק דשא, כחול ואפור, ויחד הם משתלבים נהדר במלתחה החורפית. אהבנו מאוד גם את הבחירה לשלב את הטרנד המנומר בצווארוני החולצות הלבנות, כרמז דק ושובב.

קולקציית הנשים. מעצבי קו הנשים הציגו, ללא ספק, עבודה מגובשת ברמה הקונספטואלית ובלוקים שהורכבו. למרות בעיות מסוימות בגזרות, ניכר כי הושקעה מחשבה הרמונית בחיבור בין המגמות השונות לכדי מראה אחיד המדבר באותה השפה.

  (צילום: גורן ליובונציץ')

נקודות החושך

חוסר האמינות. תשכחו מקורטני לאב, קורט קוביין, אדי וודר ושאר המוזיקאים ששימשו עדות חיה לאופנת הגראנג' לפני שני עשורים. הגראנג' של קסטרו קרוב יותר ברוחו לתיכוניסטים ברוקסן. הדוגמניות שעלו אל המסלול נראו מחופשות לטרנד ההוא משנות ה-90, ולא כמו ייצוג אמין של רוח הגראנג'. אבל אין מה להאשים את הדוגמניות, אלא את האופן בו תורגם הטרנד. 22 שנה אחרי שיצאו האלבומים המכוננים Nevermind של נירוונה ו-Ten של פרל ג'אם, כל שנותרנו איתו בתצוגה היה עטיפה חיצונית ללא מהות עיצובית או ניסיון להעניק ממד חתרני לפריטים. הדבר בלט במיוחד בקו הגברים. קו הנשים, לעומתו, הצליח באופן מסוים לשדר חוזק ויזואלי, הודות לסטיילינג המדויק ולצבעוניות שערבלה בתבונה בין שחור, אדום, אפור, חאקי וזהב.

מכנסי הנשים. מכנסי פנסים בגזרה גבוהה בצבע אפור או אדום אש, מכנסי ג'ינס עם מפשעה נמוכה וכמובן הסקיני הישן והטוב – כולם נכחו בתצוגה של קסטרו. אלא שבחלק גדול מן המקרים, גזרות המכנסיים לא החמיאו לדוגמניות ויצרו להן צללית מוזרה, רגליים מעוותות, או במקרה הגרוע אפילו ישבן מוגדל, כמו שנראה על הפרזנטורית לירז דרור. ואם דרור הדקיקה נראתה בהם כך, כיצד תראה במכנסיים הישראלית הממוצעת?

קו האביזרים. את קו האביזרים, שכמעט ולא נכח בתצוגה, אפשר לסכם במילה אחת: סתמי. נעלי הנשים לא היו יפות במיוחד, הסניקרס בשחור ולבן של הגברים נראו כמו שאריות של ריק אוונס מלפני חמש עונות והתיקים לא הצליחו להיחקק בזיכרוננו או לייצר באז של It Bag עונתי. ועם כל הכבוד לצעיפים המנומרים שהתעופפו על המסלול, ניתן היה לחשוב על הדפסים ושילובים מתוחכמים יותר.

חליפות הגברים. קו הגברים של קסטרו נמצא בדרך כלל עם יד על הדופק בכל הקשור לגזרות וצלליות חדשות. הפעם ניכרה עייפות החומר בחליפות הגברים, שלא הצליחו לספק שום אמירה ייחודית על התקופה בה אנו חיים – אם להתייחס לדברי הפתיחה של רוטר. טוב היו עושים המעצבים לו היו חושבים על גזרות ז'קטים חדשות לגברים, או על שילובי צבעים יותר מיוחדים מהחשיבה השבלונית של הקולור בלוק.

מחירים: חולצות, 299-39.90 שקל; מכנסיים, 299-99.90 שקל; ז'קטים ומעילים, 1,299-199 שקל; חצאיות, 259-99.90 שקל; שמלות, 329-129.90 שקל; אביזרים ונעליים, 899-29.90 שקל.

להשיג ברשת חנויות קסטרו.