בחודשים האחרונים שמענו רבות על "מהפכת הארגמן", שבניגוד למהפכה הירוקה של העבר הלא-רחוק, הצליחה לכבוש את איראן בכוחה של הדמוקרטיה - גם אם עדיין לא ברור האם תוביל את המדינה אל נתיב של פוליטיקה מתונה וחיובית.

מעבר לעיסוק המעניין כשלעצמו בפוליטיקה עולמית (שנשאיר הפעם לאחרים), החדשות עודדו אותנו לחשוב שוב על מקורו של הצבע ארגמן. בתרבויות רבות, ארגמן הוא צבע השלטון, צבע המלוכה או כוח השררה. קיסרי רומא לבשו גלימות ארגמן, וזהו גם צבעו של המלך הנרי השמיני (וגם של הקולג' שהוא מימן בקיימברידג', קינג'ס). באימפריה הרומית האדום הארגמני היה אסור בלבוש לפשוטי העם, ודינו של מי שנתפס לובש אדום מלכותי בלי רשות היה מוות.

כשחקרנו את הנושא לעומק, גילינו בעיה מעניינת: בעוד בתרבות הרומית הצבע ארגמן הוא גוון של אדום חם ועמוק, באנגליה מדובר בצבע סגול כהה. מדוע דווקא הצבע המשויך למלוכה, לקיסרות, לעושר וכוח, מקבל בכל מקום גוון שונה לגמרי, עד כי היום היינו מתארים את גווני הארגמן כשתי משפחות צבעים שונות לחלוטין - אדום וסגול?

ארגמן רומי
ארגמן רומי

ארגמן בריטי
ארגמן בריטי

הצבע ארגמן הופק מרכיכה שחיה בקונכייה משוננת ולבנה, שנראית כמו קיפוד מאובן. כמו שקורה לעתים קרובות, המראה הראשוני של הרכיכה וקונכייתה הצחורה לא מסגיר את הצבע העז שאפשר להפיק מהן. בנוסף, אפשר להפיק את גוון הארגמן גם מרכיכות אחרות, שנמכרות למאכל באיטליה.

החוקר זהר עמר מאוניברסיטת בר אילן השתמש ברכיכות האלה לניסויים שערך להפקת צבע ארגמן לפי שיטות תנכיות, שהיו ידועות כבר במאה ה-14 לפני הספירה, שהרי גם בבית המקדש הארגמן – יחד עם תכלת, זהב ושני – נחשב לצבע קדוש וסמלי, הראוי ללבוש כוהנים. החשיבות הגדולה של הצבע בעולם התנ"ך עודדה חוקרים ישראלים רבים, בעיקר ארכיאולוגים, לחקור את מקורות הצבע והתעשייה הארגמנית בארץ ישראל. אבל הכנענים לא היו לבד בחיבתם לצבע הארגמן: הפיניקים היו סוחרים חשובים בארגמן וגם היוונים הקדומים אימצו אותו. הפילוסופים שבהם אפילו כתבו על הסמליות של הצבע העז.

בלטינית שמו של הצבע הוא פורפורה purpura, שבמקור היה המילה היוונית לצבע אדום (ביוונית Porphyra הוא עדיין שמה של אצה אדומה). באנגלית, לעומת זאת, השם הוא tyrian purple, המעיד על המקור הגיאוגרפי של תעשיית הצבע האדום: העיר צור שבלבנון, שם גילו לראשונה את הטכניקה להפקת הצבע מהרכיכות היוקרתיות.

מאז ומעולם נחשב הארגמן ליוקרתי ובעיקר ליקר: הפיגמנט נשקל לפי ערך המתכת היקרה כסף, וייצור הארגמן הפך לתעשייה חשובה בעולם העתיק. עוצמת הפיגמנט, שלא דהה גם אחרי כביסות רבות, הפך את הצבע האדום לבעל ערך, ולכן מלכים, קיסרים ושליטים בחרו ללבוש דווקא אותו.

  (צילום: gettyimages)

לא בכל מקום נהגו להפיק את הצבע באותן שיטות. גם המקור של הרכיכות, בין הים התיכון לאוקיינוס ההודי ולים דרום סין, השפיע על צבע הפיגמנט שניתן היה להפיק מהן. כך קרה שבאזורים מסוימים ארגמן הפך לצבע אדום עז כדם, ואילו באזורים אחרים יצרו בדים צבועים בגוון סגול יותר, כמעט כחול-אינדיגו. גם הקשר שבין ארגמן לתכלת מעניין היום חוקרי תנ"ך רבים, שהוכיחו ששני הצבעים בעלי החשיבות הסמלית ליהדות (בלבוש כוהנים או בקישוט הציצית) הופקו בדרכים שונות מאותו חילזון ימי.

עד היום, הארגמן נותר צבע בעל סמליות עמוקה, אחרי שמלכת אנגליה והאפיפיור ניכסו אותו לעצמם. אך אחרי אלפי שנות היסטוריה צבעונית, קשה לקבוע כיום מהו הגוון המקורי והאמיתי של הארגמן - אדום או סגול. כך או כך, המשמעות התרבותית של הצבע נשארה אחת: הון ושלטון.