הם נפגשים כל יום בעבודה, וממשיכים להיפגש גם בארוחות יום שישי ובחגים – ככה זה כשמקום העבודה הוא עסק משפחתי, שבו עובדים יחדיו ההורים והילדים. למרות שאופנה נחשבת לפעמים בטעות לתחום של צעירים, בעולם כבר ידוע כי בתי האופנה הגדולים החלו כעסקים משפחתיים קטנים, שעברו מדור לדור עד שצמחו למותגים מצליחים. גם בישראל יש לא מעט מותגים שמאחוריהם עומדת משפחה אחת מלוכדת, שחולקת את השמחות והקשיים, את היצירתיות ואת חדוות הבגדים. לרגל יום המשפחה, יצאנו לבקר חמש משפחות אופנה ישראליות ולשמוע על קשרי המשפחה בצל תעשיית הטקסטיל המקומית.
משפחות ויזל-פוקס למותג האופנה פוקס
האח הראל ויזל, מנכ"ל ובעלים.
האח יפתח ויזל, בעל מניות בחברה (שוהה בחו"ל).
האח אסי ויזל, סמנכ"ל פיתוח מוצרי פוקס לנשים ולגברים.
מיכל ריבקינד, הבת של אברהם פוקס (השותף של הראל ויזל), סמנכ"לית פיתוח מוצרי פוקס לילדים ולתינוקות.
אלעד ורד, החתן של אברהם פוקס, סמנכ"ל ייצור ורכש.
"הגעתי למפעל של פוקס", מספר הזמר שלמה ארצי בתוכנית הרדיו שלו לאחר ביקור שערך במטה החברה במתחם איירפורט סיטי. "רציתי חולצה מבד דק שמתאים להופעות שלי בקיסריה... מה שבעיקר עניין אותי הוא הסיפור היפהפה שלהם של איך הכול התחיל... מדובר במשפחה קשת יום מרמת גן, שהאבא עבד אצל אדם אחד בשם פוקס (אברהם פוקס, ה"ש). כשמת האב, חיפשו הילדים עבודה לאמא שלהם, והם פתחו ביחד עם מר פוקס חנות קטנה ברמת גן, גם צבעו לבד את המדפים בתוכה ומכרו חולצות טריקו לרמת גנים. זה כל כך הצליח, עד שהם מוכרים היום מכל סוגי הביגוד בכל העולם".
משפחת לוין למותג האופנה קרייזי ליין
האמא רבקה (בקי) לוין, מייסדת ונשיאת החברה.
האבא גיורא לוין, יו"ר החברה.
הבן עמית לוין, סמנכ"ל מערכות מידע.
הבן ערן לוין, סמנכ"ל פיתוח עסקי.
הבן עדו לוין, סמנכ"ל עיצוב וייצור.
הבת עפרה לוין-שביט, סמנכ"ל שיווק ותפעול.
רשת האופנה קרייזי ליין הוקמה בשלהי שנות ה-80, לאחר שרבקה, אם המשפחה, קיבלה הצעה לעבוד כמנהלת שיווק בחברת אופנה, ופתאום עלה בראשה הרעיון שהיא יכולה להקים מותג בעצמה. היא שיתפה את בעלה המהנדס בפנטזיה, ותגובתו היתה "תגידי, השתגעת?". כך נולד גם שם למותג: קרייזי. הם החליטו לפנות לפלח שוק פחות מטופל – נשים באמצע החיים שאוהבות להתלבש בהתאם לגילן.
בתחילה הציעו את בגדי המותג למשביר לצרכן, וכשראו שהוא נוחל הצלחה – פתחו חנות ראשונה בתחנה המרכזית ברחובות. בתקופת האינתיפאדה הראשונה חווה המותג קשיים, הייצור נפסק וסחורות התעכבו. אבל לפעמים מה שצריך זה רק קצת מזל: החנות ברחובות עמדה על שטח שיועד להפוך לקניון, ובזכות דמי פינוי בסך מיליון שקל חזר המותג לעמוד על הרגליים.
מאז הפכה קרייזי ליין לרשת אופנה מצליחה המחזיקה 65 סניפים ברחבי הארץ, ובשנת 2007 רכשה המשפחה גם את רשת לוצ'י לצעירות, שעוברת כיום שינויים ארגוניים מסיביים. "הייחוד שלנו מתבטא, בין היתר, בכך שאנחנו עובדים לבד, ללא זכיינים", מסבירה רבקה. בארוחות משפחתיות הם משתדלים לא לדבר על עבודה, אך ביומיום הנושא מחלחל לא פעם לשיחות. עם זאת, אם המשפחה מעידה בגאווה שבמשך 25 שנה לא גלש אף ויכוח בנושא עבודה לחיים הפרטיים. "כל בוקר אצלנו מתחיל בחיבוק חם אחד לשני. זו פריבילגיה לעבוד עם משפחה, בעיקר כשיודעים להסתדר אחד עם השני", היא אומרת.
משפחת שאלתיאל למותג האופנה קסארה
האבא דויד שאלתיאל, מייסד המותג.
הבן יניב שאלתיאל, מנכ"ל קסארה, אחראי על ייצור ומעצב.
הבת מיטל רדלי, מעצבת ואחראית שיווק.
נגבה שאלתיאל, אשתו על יניב, אחראית על יחסי ציבור.
כשמיטל ויניב היו ילדים קטנים, הם נהגו להגיע בכל חופשה מבית הספר לעסק של אבא דויד, להחליף מנג'טים, להטביע ניטים ותיקתקים, ולחפש כל עבודה קטנה שבה יוכלו להרוויח עשרים שקלים. בכל בוקר חופשי הם נסעו מחולון לדרום תל אביב, ולמרות שלמדו מקצועות אחרים – כשגדלו לא היה להם ספק שימשיכו את דרכו של אביהם, שכן האהבה לטקסטיל נצרבה להם בגנים. מותג האופנה קסארה הוקם לפני 12 שנה על חורבות חברת הטקסטיל סאן לואיס, שהיתה בבעלותם של דויד שאלתיאל ושני אחיו. כשהחליטו האחים להיפרד, חבר הבן הבכור יניב לאביו, ויחד פתחו את קסארה. בתחילה הם עיצבו וייבאו בגדי נשים במידות גדולות, אך אז החליטה הבת מיטל – שלמדה בכלל שמאות מקרקעין – להצטרף לחברה עד שתמצא עבודה בתחום לימודיה. היא לא התחברה לסגנון הבגדים, ויחד עם יניב החלה לעבוד על שינוי. באותה תקופה פרצה האינתיפאדה השנייה, והמחסור במתפרות בישראל שלח את בני המשפחה לחו"ל, שם גילו טכניקות חדשות שבעזרתן גיבשו את אופי המותג, הפונה היום לנשים מעודכנות וחובבות טרנדים. "בעבודה המשפחתית יש יתרונות וגם חסרונות", מסבירה מיטל. "יש גיבוי מלא בכל מצב, וזה יתרון אדיר. החיסרון הבולט הוא שצריך לבלוע את הרוק לפעמים, כי גם כשסוגרים את הדלת והולכים הביתה, זו עדיין המשפחה שלי".
משפחת צ'רכי למותג האופנה אנטי וירוס
האבא מוטי צ'רכי, מייסד המותג.
האמא דיאנה צ'רכי, מנהלת חשבונות.
הבן יושי צ'רכי, מנהל מכירות.
הבן לידור צ'רכי, אחראי ייצור וייבוא אופנה.
מותג האופנה אנטי וירוס, המייצר ומייבא בגדי נשים ונמכר בכ-50 בוטיקים, הוקם בשנת 1999 כעסק משפחתי. האב מוטי צ'רכי, שנמצא בתעשיית הטקסטיל עוד משנות ה-70 כשהיה אחד מבעלי המותג "פיס", החליט להקים עסק קטן, ומיד הצטרפו אליו אשתו דיאנה ושני בניו. מי שהחליטה לצאת לדרך עצמאית ולא לעבוד בעסק המשפחתי היא בת המשפחה, הזמרת והשחקנית לירז צ'רכי. בדומה לאחותה של האם דיאנה, הזמרת ריטה, גם הבת לירז העדיפה לפתח קריירה בעולם הבידור ולא האופנה.
"אנחנו בחיים לא מדברים על עסקים בארוחות משפחתיות. אני לא מרשה. עבודה זו עבודה ובית זה בית", אומר מוטי. "אני חינכתי את הילדים שבאוטו כבר עושים סוויץ', מפסיקים לחשוב על העבודה ונוסעים לאישה ולילדים, כל אחד לחיים שלו. לא קל לעבוד כמשפחה, אבל יש לזה גם בונוסים. מצד אחד יש ביטחון מלא ואמינות מלאה, כי העסק שייך למשפחה. יש גם חסרונות – בעיקר סביב אמוציות – אבל בגלל שאנחנו מאוד מגובשים, גם על זה מתגברים". הדור השני כבר נמצא עמוק בתוך העסק המשפחתי, אבל מוטי מודיע כי הוא מעדיף שהדור השלישי יפתח קריירה עצמאית כמו של בתו לירז ולא ימשיך את העסק. "גם את לידור, הבן שלי, לא רציתי להכניס לעסק, אבל הוא מצא את דרכו פנימה. אני חושב שהענף נמצא במשבר. חוק הג'ונגל עבד כאן חזק והרשתות הגדולות פגעו בקטנות. חבל, כי אנחנו מאוד אוהבים לעבוד. אני רוצה שהנכדים שלי יעשו רק מה שהם אוהבים לעשות".
משפחת מאוזנר למותג האופנה מאוזנר
האבא יהושע מאוזנר, מייסד המותג ומנכ"ל החברה.
האמא רבקה מאוזנר, מייסדת ומעצבת המותג.
הבת יסמין קוטליצקי מאוזנר, סמנכ"לית שיווק.
מותג האופנה מאוזנר הוקם לפני 38 שנה על ידי בני הזוג יהושע, שלמד את המקצוע בפריז, ורבקה מאוזנר. הוא החל כמותג למידות גדולות, ובשנת 1980 עברו בני הזוג לעצב בגדים מחויטים בייצור כחול-לבן מלא. כיום מחזיק המותג ב-13 סניפים ברחבי הארץ, כאשר התכנון הוא להתרחב גם לאזורים של אוכלוסייה דתית-מסורתית החובבת אופנה מחויטת ומוקפדת. "מי שאוהב את התחום מצליח לשרוד, למרות שכולם סוגרים. אפילו קסטרו כבר לא מייצרים בארץ", אומר יהושע. "העסק תמיד נכנס לחיי היומיום. בארוחות חג, למשל, מקפידים לא לגעת בנושא, אבל בשאר הזמן העסק הוא חלק מהחיים". הבת יסמין ממשיכה את דרכם של הוריה במותג, ואילו אחיה ערן אינו לוקח חלק בעסק המשפחתי. "העבודה עם המשפחה מעניקה ביטחון מלא", אומר יהושע. "יש גם חיסרון, כי הבעיות מחלחלות לתוך הבית, אבל אין פלוס בלי מינוס. עסקי הטקסטיל הם בדרך כלל משפחתיים, בגלל נושא הנאמנות – זה מקצוע שצריך נאמנות מלאה. גם דוד שלי, שהתמחיתי אצלו בפריז, הקים את העסק עם אשתו. אין מה לעשות, לא רק בישראל תעשיית הטקסטיל מאופיינת במשפחות".
