אם אין לחם, שיאכלו עוגות

קוקטית הוזמנה להשתתף בתערוכה קבוצתית העוסקת בקשר שבין עיצוב וקולינריה. התוצאה: ארבעה איורים על ארבע צלחות, ועוד אחת לקינוח. שיהיה בתיאבון

שירה ברזילי פורסם: 27.11.12 17:12

תגיות:

אני לא באמת יודעת לבשל. למעשה, אפשר לומר שהתפקיד העיקרי שלי במטבח מסתכם בעריכת השולחן ובשטיפת הכלים בסוף הארוחה. לכן, כשהתיישבתי לחפש תובנות קולינריות עבור התערוכה הקבוצתית "אם אין לחם, שיאכלו עוגות" (הראשונה שלי!) - מצאתי את עצמי במבוי סתום. אבל אז היתה לי הארה: אולי אוכל לשדרג את מעמדי משוטפת כלים זוטרה, למאיירת כלים מהוללת. לפחות כך, כשאמצא את עצמי מקרצפת שוב את הספגטי מהצלחות, יהיה לי משהו מעניין להסתכל עליו.

אם לומר את האמת, תמיד רציתי להדפיס את איוריי על צלחות, או על רהיטים, או על מחברות. העסקנים יקראו לזה מרצ'נדייזינג, אבל אני פשוט חושבת שזה קנבס מסוג אחר. לכן כשהציעו לי להשתתף בתערוכה הזו, ידעתי שאני חייבת לשלב את האיורים שלי עם משהו בעל תכלית שימושית. החיבור בין אמנות לפרקטיות יכול לנוע על ציר די רחב, ולייצר מנעד מרתק של דברים.

את האיורים ציירתי, כמובן, במחשב. מאז שנכנס לחיי הוואקום סינטיק 24 HD, מאוד קשה לי לא לאייר עליו. רציתי לייצר דמויות ענוגות הכמהות למשהו נועז. לחם ועוגות, בעיניי, מבטאים את החטא האולטימטיבי: החגיגה הפחמימתית הדקדנטית שלא יודעת שובע, ושפע של קלוריות המערפלות את ההכרה. כן... רק לעבור ליד מאפייה מחרפן לי את החושים (בתור מישהי השרויה בדיאטה תמידית ולועסת ירקות כל היום, כן?) וזה מה שרציתי להעביר באיורים. עונג. תשוקה. כמיהה.

על הטכניקה: לאחר שיצרתי את האיורים, הייתי צריכה למצוא את הצלחות הנכונות להדפיס עליהן. רציתי צלחות בעלות מראה מסורתי, עם עיטורים עדינים אך מורגשים. מצאתי אותן בגולף (30 שקל הצלחת). אז גיליתי (בעזרתה של בת דודתי קרן - הזדמנות מצוינת להגיד תודה!) את סטודיו ורדי(קיבוץ נען, טל' 08-9392936/5, ויש גם עמוד בפייסבוק), המתמחה בהדפסה בחום גבוה על קרמיקות ואריחים. שלחתי אליהם את הצלחות, וכעבור כמה ימים קיבלתי אותן מהממות ומודפסות היישר מהתנור.

זו הצלחת החמישית: היא קטנה יותר מהשאר - היא הקינוח. מכיוון שלא יכולתי להדפיס אותה כמו שרציתי (העיטורים בצלחת הפריעו להדפסה), היא לא הוצגה בסוף. אבל אני מתה עליה!

והנה אני בפתיחה החגיגית, מציגה את הצלחות האמיתיות על הקיר!

והנה חברים שבאו לתמוך בי בתערוכה הקבוצתית הראשונה שלי. מעבר לכך שעשו מעשה טוב, הם גם נהנו מתערוכה יאמית במיוחד וזללו כל מיני מאפים טעימים שהוגשו לאורחים בפתיחה החגיגית. חברים, חרף כל המלחמות, הסופות וההזמנה ברגע האחרון - באתם. ועל כך אני מודה לכם!

באשר לצלחות: במהלך הפתיחה נרשמה התלהבות שהדהדה בחדר, ואפילו כמה הזמנות. כרגע אני עוד בודקת את האופציות המכירתיות, ובהמשך אפרסם את כל הפרטים למי שירצה לרכוש את הצלחות. בינתיים, אפשר לפנות אליי באופן פרטי אם מעוניינים להזמין סט, ואני אספק את כל הפרטים.

תודה מיוחדת להוריי - שעזרו לי מאוד כאשר צצה לה ברגע האחרון בעיה רצינית בנושא תליית הצלחות. אמי, "אשת הפתרונות" אנחנו קוראים לה, מצאה קפיצים מיוחדים שנוצרו כדי לתלות צלחות על קירות (טוב לדעת), ובכך הצילה אותי ואת הצלחות. ואבא, על כל התיזוזים והנסיעות, והדבק החזק שלא רצה להחזיק. הורים יקרים - תודה!