טיירה בנקס עם בריטני ספירס (2003)

בימים אלה עולה לכותרות ספרה החדש של הסטוריונית האופנה הלן ג'נינגס, שנקרא "אופנה אפריקאית חדשה". בספר מנסה המחברת להוכיח כי השפעות אפריקאיות באופנת המערב אינן מתבטאות רק בהדפסים אותנטיים של חיות בצבעים חזקים, מהסוג שכולנו מכירים, אלא במשהו יותר עמוק ומהותי. היא מתייחסת גם למעצבים אפריקאים ואפרו-אמריקאים עכשוויים, היוצרים אופנה ייחודית, המשמרת מורשת תרבותית אפריקאית עם אופנה גלובלית. למשל, המעצב אולואו, שהוא המעצב האהוד על מישל אובמה.

אלק ווק בתצוגה של ויקטוריה'ס סיקרט 2001

35 שנים עברו מאז העז מעצב העל איב סאן לורן להציג לראשונה בקולקציה שלו דגמים בהשראת אפריקה. מאז פנו רבים ממעצבי האופנה לאפריקה כשחיפשו השראה לאופנה במראה אקזוטי, צבעוני, שונה ופורץ גבולות. גם לעולם האמנות המודרנית חלחלו השפעות אפריקאיות לאורך המאה ה-20, בציוריו של פבלו פיקאסו וגם ביצירות של שוניבארה ששילבו בין דגמים היסטוריים מאופנת המערב לבין אריגים אפריקאים שנראים אותנטיים, להעברת המסר של השפעת הקולוניאליזם המערבי על הזהות האפריקאית.

אלק ווק 2003

אבל בפוסט זה לא אעסוק ביצירות אופנה המושפעות מאפריקה, אלא דווקא באפריקאיות המשמשות להן קולב, הלוא הן הדוגמניות השחורות. נוכחותן של דוגמניות אלה על מסלול התצוגות נדמית היום כמובנת מאליה, אבל לא תמיד זה היה כך. אם נביט אחורה נוכל ללמוד כמה עובדות הסטוריות מפתיעות על הדוגמניות השחורות הראשונות שצעדו על המסלול.

בברלי ג'ונסון 2000

דוגמניות שחורות הופיעו לראשונה על מסלולי התצוגות באירופה ב-28 בנובמבר 1973, בתצוגה משותפת שערכו חמישה מעצבי אופנה אמריקאים: ביל בלס, סטפן בארוס, הלסטון, אן קליין ואוסקר דה לה רנטה, עם חמישה מעצבי אופנה צרפתים: פייר קארדן, בית כריסטיאן דיור, הוברט דה ז'יבנשי, איב סאן לורן ואמנואל אונגרו.

תצוגת האופנה המפוארת נערכה באולם האופרה של הארמון המלכותי בוורסאי, כשעל המסלול צעדו דוגמניות שחורות, שהביאו איתם המעצבים האמריקאים לצרפת.

בברלי ג'ונסון 2001

מי זוכר היום את בילי בלייר, אלווה צ'ין, פט קליבלנד, נורמה ג'ין דרדן, שרלן דאש, בטאן הארדיסון, ברברה ג'קסון, רמונה סאנדרס ואמינה וורסומה, שצעדו ראשונות על מסלול התצוגות בצרפת? מסתבר שלא רבים. אבל הן הביאו איתן למסלול התצוגות אנרגיות מתפרצות ששינו לגמרי את תצוגות האופנה שהיו מוכרות עד אז.

בכתבה שהופיעה למחרת התצוגה בדיילי ניוז של ניו יורק נכתב: "הקהל הצרפתי היה המום מההופעה המדהימה של הדוגמניות השחורות. האריסטוקרטים הפריזאים שהגיעו לראות את התצוגה בוורסאי נדהמו מהמראה החדש והבלתי שגרתי. מחיאות כפיים סוערות והנפת התוכניות באוויר הביעו את הרגשתם".

ג'סיקה וויט 2002


בשנת 1974 הופיעה לראשונה דוגמנית שחורה על שער של מגזין אופנה. היתה זו בוורלי ג'ונסון על שער הווג האמריקאי. שנים אחר כך טענה נעמי קמפבל כי היא היתה הראשונה שהופיעה על שערו של מגזין אופנה חשוב. למרות שהופעותיה של קמפבל על השער של טיים מגזין ושל הווג הצרפתי והבריטי בשנות ה-80, עשו הרבה כותרות, האמת היא כי בוורלי ג'ונסון הקדימה אותה בכמה שנים טובות.

נעמי קמפבל על השער של פלייבוי 2000


ליה קאבדה 2004

באמריקה החלו דוגמניות שחורות להופיע על המסלול כבר בסוף שנות ה-60. הראשונה מביניהן היא פט קליבלנד, שהופיעה גם בצילומים וגם על המסלול כבר באמצע שנות ה-60. קליבלנד היתה פרפורמרית מדהימה, שהפכה כל תצוגת אופנה למופע בלתי נשכח.

הבולטות שבין הדוגמניות האמריקאיות השחורות שהתחילו לדגמן בשנות ה-70 היו ורוניקה ווב הקנדית (שהמשיכה אחר כך בקריירה של שחקנית) ואימן, ילידת סומליה, שהופיעה בווג האמריקאי ב-1976, דגמנה עבור קלווין קליין ודונה קארן ואחר כך עברה לדגמן גם בפריז, שם היא נחשבה למוזה של איב סאן-לורן.

דוגמנית אחרת שעשתה קריירה מרשימה מאוד, ובין השאר הופיעה על השער של המגזין הנחשב ספורטס אילוסטרייטד, היא טיירה בנקס, שמאז הפכה לכוכבת טלוויזיה ולמנחת הריאליטי המצליח America's Next Top Model.

בשנים האחרונות בלטה במיוחד הדוגמנית האתיופית היפהפייה ליה קאבדה, שנבחרה בשנת 2003 להיות הפנים של חברת הקוסמטיקה הוותיקה אסתי לאודר תמורת חוזה של מיליונים.

נעמי קמפבל עם מדונה 1995


ליה קאבדה מדגמנת לכריסטופר קיין 2008

אבל מתברר שקאבדה היא אחת היחידות מבין הדוגמניות השחורות שמצליחה להשיג כיום חוזה שמן, כי בשנות האלפיים מופיעות דוגמניות שחורות פחות ופחות במגזינים וגם על המסלול. קרול וויט, מנהלת סוכנות הדוגמניות פרמייר בלונדון, טוענת שהיא ממש מתקשה למצוא עבודה לדוגמניות שחורות, מכיוון שהמפרסמים טוענים שדוגמניות שחורות לא מוכרות.

טיירה בנקס 2000

לדבריה, אחרי תקופת הזהב של הדוגמניות השחורות בשנות ה-80 וה-90 , מסתמנת בשנות האלפיים נסיגה ברורה. בלונדון המצב קצת יותר טוב מאשר בפריז ובמילאנו, אבל לא מתקרב בכלל למה שהיה לפני 20 שנה. בגיליון ספטמבר 2011 של המגזין מרי קלייר מופיעות רק שמונה תמונות של דוגמניות שחורות ב-362 עמודים ובמגזין גלאמור מופיעות רק ארבע תמונות כאלה ב-312 עמודים.

הצלם ניק נייט טוען שהדרה של דוגמניות שחורות איננה רק בתעשיית האופנה, אלא גם בסרטים ובפרסומות, ולדעתו זוהי הוכחה לגזענות. האם זה אומר שהעולם המערבי מגיב בקיצוניות גזענית על הקיצוניות האיסלמית? אולי כן ואולי לא. צריכות לעבור עוד כמה שנים עד שניתן יהיה להסיק מסקנות ברורות.