כך נראתה אופנת שנות ה-40 במגזין "סימפליסיטי"
וכך נראתה אופנת תל-אביב: מעיל "מקס יוסף" בשבוע האופנה 1945
צילום: רודי ויסנשטין, הצלמניה, zalmania.co.il
"כמו שפעם התאספו בפריז, כך הקניינים באזורנו באים עתה פעמיים בשנה, בתחילת העונה לתל אביב, להחליף רשמים וניסיון ולראות את תעשיית האופנה שלנו" מתוך ביטאון התעשייה בארץ ישראל, נובמבר 1942
זאת לא מתיחה ולא טיזר. זה גם לא דמיון פרוע. זה קרה באמת. ממש כאן, בתל אביב. שבועות אופנה מאורגנים להפליא בחסות ממשלת המנדט הבריטית התקיימו כאן, בארץ ישראל, בין השנים 1941-1946, ימי טרום הקמת המדינה. לכבודם הודפסו קטלוגים מושקעים, נשלחו הזמנות מעוצבות והגיעו מאות קניינים במטרה לראות מקרוב את הקולקציות המגוונות של תעשיית האופנה המקומית - וגם ביצעו הזמנות, כמובן.
פרט מתוך ההזמנה לשבוע האופנה הרביעי בתל אביב
דף מתוך קטלוג שהוצא לשבוע האופנה 1943 של מפעל חריט לתיקים אופנתיים
את האינפורמציה המסעירה הזאת גיליתי במהלך המחקר לספרי "חליפות העתים – מאה שנות אופנה בארץ-ישראל". לרגל השקתו המתקרבת של שבוע האופנה של תל אביב, TLV Fashion Week, סיפורו של שבוע האופנה הישראלי הראשון בהחלט, מובא כאן לפניכם.
קיץ 1993. אני מגיעה לארכיון הציוני המרכזי בירושלים כדי לאתר חומר על תעשיית האופנה בארץ במלחמת העולם השנייה, לאחר שחיפושים רבים שערכתי בכל הארכיונים בגוש דן העלו חרס. אחרי יום ארוך ומתיש, אני נאלצת להודות בצער שתוצאות החיפוש הממושך שואפות לאפס. עוד יום מאותם ימים ארוכים שהזמן עובר בהם לאט, תוך כדי קריאת תיקים, עיון בתמונות, נבירה במסמכים ולבסוף –תחושת אכזבה עמוקה. עוד יום מבוזבז שלא מקדם אותי בכלום.
אני אוספת את החפצים שלי ומתכוננת לנסיעה הארוכה הביתה. פתאום, אני קולטת את רחל הארכיבאית מתקרבת אליי ואומרת את המשפט הכי מתוק בעולם: "יש במחסן שלנו ארבעה ארגזים לא ממוינים עם חומר גלם שמונח כאן כבר הרבה זמן, אולי יש שם משהו שיכול לעניין אותך".
אופנת שנות ה-40 מתוך המגזין סימפליסיטי
מה היה לי להפסיד? מקסימום, דפדוף בעוד כמה תיקים חסרי עניין לפני הנהיגה הביתה. את הארגז הראשון פתחתי בלי יותר מדי ציפיות, אולם הצצה אחת פנימה הספיקה לי כדי להבין שמדובר בתגלית של חיי! בארגזים הישנים האלה נחו במשך כ-50 שנה האיורים המקוריים של הקולקציות השלמות של 130 מפעלי טקסטיל ואופנה, שנשלחו לתערוכה הבינלאומית בקושטא בשנת 1945. כל מפעל שלח ציורי דגמים, דוגמאות בדים, קטלוג מחירים וגם דוגמאות של כפתורים, אבזמים, סרטים ושאר פריטי אופנה נלווים – כולם היו ארוזים ומונחים לפניי בארבעת הארגזים.
זה היה אחד הימים המאושרים בחיי. הפרק על תעשיית האופנה בארץ ישראל בשנות מלחמת העולם השנייה התפענח אל מול עיניי הנדהמות. מכאן הכול היה כבר הרבה יותר קל. חוברות ביטאון התעשיינים השלימו לי את החלק הטקסטואלי ועיתונות התקופה השלימה את כל שאר הפרטים, כך שיכולתי לקבוע בביטחון מלא כי בתל אביב של ימי מלחמת העולם השנייה, עוד לפני שהוקמה מדינת ישראל, התקיימו שבועות אופנה מושקעים ומוערכים ברחבי העולם.
שבועות האופנה האלה התקיימו פעמיים בשנה – ביוזמת המכון לסחר חוץ ובסיוע ממשלת המנדט הבריטית – בינואר לעונת אביב-קיץ, וביוני לסתיו-חורף. לכל אחד משבועות האופנה הופק קטלוג מפורט באנגלית והונפקו כרטיסי הזמנה מעוצבים.
מעיל של ויסוצקי שהוצג בשבוע האופנה בתל-אביב ב-1946
צילום: רודי ויסנשטין, הצלמניה, zalmania.co.il
בקטלוג של חורף 1942 למשל, היו 288 עמודים שבהם פורטו מבחר המוצרים שהוצעו למכירה בשבוע האופנה. בסך הכול, בין השנים 1941-1945 התקיימו עשרה שבועות אופנה בתל אביב, שהפכה בעקבותיהם לעיר המוכרת בעולם כ"מרכז האופנה של המזרח התיכון". לשבועות אלה הגיעו קניינים מכל אגן הים התיכון וכן מסין, הודו ומאוחר יותר מפרס (אירן) ומחבש (אתיופיה).
בגד ים של אלד, שהוצג בשבוע האופנה בתל-אביב, 1942
צילום: רודי ויסנשטין, הצלמניה, zalmania.co.il
תעשיית האופנה המפותחת הזאת התבססה על הידע העצום שהביאו איתם לארץ העולים ממרכז וממערב אירופה בעליות הרביעית והחמישית. הכותנה לתעשיית הטקסטיל בתל אביב נרכשה במצרים, שלא היתה נתונה למגבלות חוקי המלחמה, ומהכותנה המשובחת הזאת נארגו,על ידי כ-50 מפעלי אריגה מקומיים, טקסטילים משובחים ששולבו בהם גם משי וצמר.
תעשיות משנה לייצור כפתורים, אבזמים, שרוכים וקישוטים אחרים הוקמו גם הן ביוזמה פרטית וסיפקו את כל הדרוש לייצור האופנה המקומי. בנוסף, ייצרו אז בארץ אביזרי אופנה ברמה גבוהה מאוד, שכללו ארנקי עור משובחים מעורות נדירים, כמו עור נחש ועור לטאה שהיו אז מאוד מבוקשים, וכן חגורות עור אופנתיות, כובעים ונעליים.
מעניין במיוחד לציין את הניסיונות החשובים שנעשו באותה תקופה בארץ על ידי מספר יצרנים לחפש מקורות השראה שיאפיינו את הסגנון המקומי, שביניהם בלט השימוש ברקמה תימנית. מפעלי האופנה העסיקו כ-5,000 איש והיו לענף תעשייה חשוב. מוצרי האופנה הארץ-ישראליים הצליחו להתחרות בהצלחה במוצרי אופנה מתוצרת חו"ל, לא רק בטיבם אלא גם במחירם. לא יהיה זה מוגזם לומר כי בשנות מלחמת העולם השנייה היתה תעשיית האופנה בארץ-ישראל מפותחת יותר מאשר בעשור הראשון של המאה ה-21.
עוד על גילוי סודות האופנה בארץ ישראל בבלוג של אילה רז
