מולברי. כמה אני אוהבת אותם. כמה אני אוהבת את הלוגו המושלם שלהם ואת צוות הקריאייטיב המשובח שהם ודאי מאכלסים במשרדיהם הכה קוקטיים בלונדון. מולברי מסתמן כמותג הסמי יוקרתי שמייצג באופן המושלם ביותר את האישה שאני. כלומר, את האישה שהייתי רוצה להיות. וזו הרי השאיפה של כל מיתוג משובח באשר הוא, לא? לגרום לך לרצות להיות הרבה יותר טובה ממה שאת באמת, לזהות את האני האמיתי שהיית רוצה לנכס לעצמך, ולהתנחם בהכרה שיש לך היכן לרכוש אותו. מולברי עושים עבודה גאונית על תת המודע הקנייני-מיוסר שלי.

אני נורא רוצה להיות נערת מולברי. כזאת קסומה, אגדתית ומחונכת, אבל עם טינוף מסוים בקצוות. טינוף מדויק. הקמפיינים של מולברי תמיד היו נפלאים, אבל בעונות האחרונות, בעיקר מאז שהם הפכו למותג בעל "איט באג" נחשב (האלכסה כמובן), ההתכוונות המושלמת שלהם אל קהל היעד עלתה לדרגת אמנות. בקיץ הקודם היו אלו

פיאות המטאטא המפחידות שנזרקו על פדחתן של לינדזי וויקסון וחברתה לצילומים ושיבשו את הניקיון הסופר פארמי של הבית הקסום והפורח בו צולמו המודעות. ועכשיו, לרגל חורף 2012 השתמשו מוחות הקריאייטיב של החברה באותה סביבה קסומה ופסטורלית שהופכת לאט להיות מזוהה עם המותג, ושוב נתנו לה טוויסט ווירדי מעורר פלצות ותשוקה בו זמנית. את הדוגמניות חנוטות הטראנץ' של הקמפיין מקיפים פוחלצי חיות ומוטיבים טבעיים בגדלים שנלקחו היישר מעולם המידות המעוות של אליסה בארץ הפלאות. מדהים. בעיקר כי אם יש דבר שאני אוהבת זה דברים שמוצגים בגודל שהם לא אמורים להיות בו. יש משהו קריפי בקמפיין הזה. לא נותר אלא להצדיע למולברי פעם נוספת. הייתי חייבת להעלות את כל התמונות. לא הצלחתי לבחור.

אל תפספסו את סרטון מאחורי הקלעים המושלם שלמטה.