זה קורה לי פחות ופחות, לצערי, התחושה המסחררת של התאהבות בחפצים.
כשזה כבר קורה, אפשר לבחור:
1. לקנות.
2. להיות קצת ברגע. ליהנות מהתחושה ולזכור שעוד כמה רגעים היא תחלוף.
שאלת בונוס: נחשו איזו אופציה אני מעדיפה.
שאלת בונוס לחובבי הפסיכואנליזה: שאלו את עצמכם איזו אופציה אתם מעדיפים, ו*למה*.
>>>
הזוג הראשון: הצתה מאוחרת
בסנדלי הפלטפורמה של סלין אני מתאהבת שנה מאוחר מדי, תודה לאל.
הסנדלים המדוברים כיכבו בתצוגת אביב 2010 ובכל הפקת אופנה אפשרית.
פה הם שרועים על הרצפה בהפקה של elle הצרפתי.
הם, ושפע חיקוייהם, כנראה כבר לא יהיו שלי (בעיקר כי הם לא מתאימים לי לאישיות), אבל זה לא אומר שזה לא שובר לי את הלב.
אה! כל הדברים המדהימים שהיינו יכולים לעשות יחד! אני, הפלטפורמות וזוג מכנסי שורטס שיהיו עליי כל כך יפים ברגע שאראה כמו שנדמה לי שאני צריכה להיראות!
הפלטפורמות של ג'פרי קמפבל. הפרטים: my page on polyvore.
שידוך מוצלח: הפלטפורמות של דיסקו רוסו (700 ומשהו שקלים בלבד) + לק טורקיז של essie.
>>>
הזוג השני: בגלל אינס
בזכות/בגלל אינס דה לה פרסאנז' והספרון "פריזיאן שיק" שסחבתי כל הדרך מפריז, אני חשה שחיי לא יהיו חיים עד שלא אאחוז לבטח בזוג סנדלים שטוחים של רונדיני וזוג
נוסף של k jacques.
במקרה הזה, אומרת אינס, אסור להיכנע לחיקויים כי הפריזאיות הן "brand snob".
אלה, למשל, הרונדיני של גאראנס דורה.
וזה חלק זעיר מעמוד העיתונות באתר של K jacques.
מי שבכל זאת מוכנה להתפשר על המותג, יכולה להסתפק באלה של j crew ובאלה של אלדו.
למעלה: כפולת הסנדלים השטוחים מקטלוג יולי של j crew.
(אגב, הקטלוג נפתח בעוד סצנה משפחתית בכיכובה של לורן האטון. אל תפספסו).
מי שהולכת עד הסוף וחייבת לזרוק מאות דולרים על הדבר האמיתי, תזיל דמעות מול שיתוף הפעולה של k jacques עם openning ceremony.
הפרטים ב-polyvore.
וגם להם יש שידוך מוצלח:
הסנדלים של אלדו (35$ באתר, 200 ומשהו שקלים בארץ) + לק בגוון מימוזה של שאנל.
>>>
את אינס אני מעריצה בגלל טעמה בסנדלים ובגלל משפטים כמו זה:
"אין לי שום דבר נגד בוטוקס, אני אפילו מתכננת לנסות את זה יום אחד.
ברגע שאראה מישהי שזה הצליח לה".
>>>
שיר שני רצוף של רוקסי מיוזיק. המתלבש (הממונה הביתי על הטעם המוזיקלי) אומר שזה השיר הכי יפה שלהם.
