אחד מהדברים המתסכלים והמשונים ביותר שאני לומדת להסתגל אליהם כחלק ממערך עיצובי בחברה קמעונאית הוא כל הקטע התמוה של פשרות. בניגוד למה שחשבתן, הרבה פעמים עיצובים לא נקבעים על פי טרנדים, תשוקה או חזון מעניין - אלא על פי הבדים שנשארו באותו הרגע בשוק. ייאוש. ראו למשל את חולצת הפנלים הגיאומטרית המופלאה הנ"ל שיזמתי עבור ml. אחת מהאובססיות החדשות שלי הוא בד מרושת. כן, תקראו לי צ'יפית, אייטיזית מפוקפקת, אני חולה על שטויות בעלות אוריינטציה ספורטיבית כרגע, ורשתות א-לה טניס נראות לי סופר שיקיות. לא כולם כאן חושבים כמוני. ולמזלם, רצה הגורל ולא הצלחתי לאתר ספק עם כמות הגיונית של רשת לבנה עבור החולצה הזאת. החלק העליון יהיה בסתם בד סימפוניה אקראי. גם טוב. אני חולה על החיתוכים של החולצה הזאת.
מרושתות ב-lookbook. מסתמן שברחבי העולם נותרו לא מעט בדי רשת שובבים שהצליחו לחמוק מטלפותיי ולקשט בעקבות כך את פאשוניסטות הניכר ברות המזל.
החולצה הראשונה שייכת לאיזבל מארה. אחת החולצות היותר נטחנות כרגע בסביבת חובבות הרשת.
הנה למשל גופיית הרשת המפורסמת של איזבל מארה על שער nylon
חולצה
מרושתת בקמפיין הקיץ של אלדו
תחתית רשת מתוקה באדיטוריאל מתוך open lab
ניתן לאתר כבר כמה עונות רשתות בתצוגות כמו של מארני, או כאמור של איזבל מארה, והנה גם בתצוגות קיץ 2012 של הגברים נמצאו טקסטורות רשת, למשל, אצל דולצ'ה וגבאנה. מיטיבות הלכת שחיטטו גם בקולקציות הריזורט החדשות יכלו לאתר רשתות בלוקבוק המופלא של ג'יבנשי.
טוב, האמת שדולצ'ה וגבאנה ממש נסחפו עם הרשת והפכו אותה למוטיב של התצוגה האחרונה. אגב, כל התמונות של דולצ'ה באדיבות
הבלוג הנפלא The Clothes Whisperer:
קסטרו הביאו בשושו גרסא קטנה משלהם, נראה לי שהיא עדיין בסניפים
טקסטורה מרושתת עושה שערים
ולמי שלא מסוגלת להתמסר לקלבטרנד הנ"ל מכל הלב - קבלי את הנעליים נגועות הרישות האלו, מכאן.
