מהרגע שהחלטתי גם להיות בלוגרית וגם לישון בשקט, התחלתי להשקיע ים של זמן בחיפוש תמונות חינמיות באינטרנט, מהסוג המותר לשימוש לכל מטרה.
מתוך הצורך הזה נולד תחביב חדש: איתור תמונות חינמיות שהן אותנטיות ולכן בעלות ערך מוסף. זה תחביב זולל זמן, נכון, אבל התמונות האלה שאני מחפשת הן מיוחדות בכך שהן נאספו לארכיונים ציבוריים מתוך עזבונות של אנשים פרטיים, ממש כמוני וכמוכם, שחיו, עבדו ואהבו לפני מאה שנה והנציחו אפיזודות מחייהם למזכרת. וזאת בניגוד לתמונות המופיעות בדרך כלל בספרי תולדות הלבוש, שברובן לקוחות מתוך מוזיאונים או מציורי התקופה. אם אני מצליחה למצוא תמונות שוות אני חוגגת את הגילוי המשמח עם פוסט חדש.
למשל, הפוסט הזה, שנולד מתוך תמונות חינמיות של נשים על קו התפר שבין סוף המאה ה-19 לתחילת המאה ה-20.
בואו אתי לגלות מה מספרות לנו התמונות? האישה על קו התפר עוסקת בפעילויות יומיומיות כמו יציאה לביקור חברתי, לקניות, וגם לשייט, שחייה או סקי. קצת מפחיד לחשוב שאת כל זה היא עושה כשהיא חנוטה במחוך שבו מושחלות עצמות לוויתן כדי להצר את מתניה עד למינימום הדרוש, ועוד לא אמרנו כלום על נעליים גבוהות מעור נוקשה שלוחצות על הרגל, ערימת תחתוניות שמסרבלת את התנועה ושמלות עם צווארון גבוה שניתנות לרכיסה ולפרימה רק בסיוע של משרתת. אבל מה שהכי קשה באותה תקופה, לדעתי, הוא ויתור על פרטיות מכל סוג שהוא. זוג שיוצא לדייט, למשל, צריך לצרף "שאפרון", בת לוויה או בן לוויה שכל תפקידם הוא לפקח על התנהגות "הולמת" של בני הזוג על ידי כך שלא משאירים אותם אפילו רגע אחד לבדם.
ורק אל תטעו לחשוב שאלה הם כל התפקידים המוטלים על האישה שלנו. הנה רשימת מטלות חלקית של אישה ממעמד בינוני בסוף המאה ה-19:
תפירת בגדים לכל בני המשפחה
טיפול בחולים
גידול ירקות לצרכי המשפחה
כביסה
גיהוץ
בישול
אפיית לחם
אז לפני שאתן מתחילות לקטר כמה קשה לכן לתמרן בין המשרד לבין הבית והילדים, כדאי להשוות ולקבל פרופורציה. נראה לי שאתן לא הייתן מסכימות להתחלף עם האישה על קו התפר.
אני בכל אופן לא הייתי מתחלפת איתה. וזה סופי.
