הפעם הראשונה שהתאהבתי: הייתה בגיל 15. התאהבתי בבחורה בשם לי. הצעתי לה לצאת כמה פעמים, עד שהיא הסכימה. יצאנו שבעה חודשים, ויום בהיר אחד היא פשוט נעלמה. עד היום אני לא יודע למה, אבל אני מאמין שהכול לטובה.
הפעם הראשונה שהתאכזבתי מחבר: בכיתה ז', כשעברתי לחטיבת הביניים. כל החברים שלי מהיסודי לא המשיכו לאותה חטיבה, אז הכרתי חבר חדש וגיליתי לו על "קראש" שיש לי על אחת מהבחורות בכיתה. בהפסקה הגדולה היא ניגשה אליי ואמרה מול כולם: "חבר שלך אמר לי איך אתה מרגיש כלפיי. צא מהסרט, זה לא יקרה. ואל תיגש אליי בחיים שלך". טוב שיש חברים.
הפעם הראשונה שהתנשקתי: בגיל 12. את הנשיקה הזו אזכור כל חיי, בעיקר בגלל הבחורה שניגבה לאחר מכן את הפה ואמרה שלשפתיים שלי יש טעם של מיץ תפוזים. כנראה שזה לא המשקה האהוב עליה.
הפעם הראשונה שהבנתי מה אני רוצה לעשות בחיים:
בגיל חמש רציתי להיות כדורגלן, בגיל שמונה שחיין ובגיל 12 כתב חדשות. אבל הפעם הראשונה שבאמת הבנתי מה אני רוצה לעשות בחיים הייתה בגיל 16. רציתי להיות שחקן כדורסל ב־NBA לאחר שראיתי שחקן בשם טרייסי מקגריידי משחק. שנה לאחר מכן קיבלתי תפקיד בטלנובלה "האלופה" ונכנסתי לסערה שעד היום לא הבנתי איך נקלעתי אליה.הפעם הראשונה שהבנתי שאני מפורסם: כששיחקתי כדורסל עם הקבוצה שלי דאז, מכבי פתח תקווה. כאשר יצאתי מהמגרש התנפלו עליי 400 איש. גנבו לי את הפלאפון, את הנעליים והתיק, שברו לי חלון באוטו ושרטו לי את הפרצוף. למזלי, יצאתי משם חי. באותו יום הבנתי שהפרסום יכול להיות לא כזה להיט לפעמים. עד היום כשאני יוצא מהבית, אני תמיד בוחן את הסביבה קודם.
הפעם הראשונה שהרגשתי חוסר אונים: זה קרה כשהייתי בניו יורק. השעון צלצל, אבל לא התעוררתי לעבודה חשובה. יצאתי מהבית בלי הנייד, עם חמישה דולרים בכיס ובלי כרטיס אשראי. כשרציתי לחזור הביתה ברכבת לא היה לי איך. בסוף חזרתי ברגל. לקח לי חמש שעות.
הפעם הראשונה שהבנתי את הכוח שלי: כשביקרתי לראשונה ילדים חולים במחלקה סגורה. שישה חודשים לאחר מכן קיבלתי טלפון מילד שאמר לי שנתתי לו כוח להאמין שהוא יבריא. זה עבד. מאז אני תמיד חוזר לאותה מחלקה.
הפעם הראשונה שהשתכרתי: בגיל 22, אחרי שניצחתי את משה פרץ בגמר של "רוקדים עם כוכבים". נתנו לי לשתות 12 שוטים של וודקה, שתי כוסות וודקה־רד בול ועוד צ'ייסר של משהו שאני כבר לא זוכר. כשקמתי בבוקר לא זכרתי בכלל שזכיתי, עד שראיתי את הגביע בסלון.
הפעם הראשונה שהחלטתי לא לוותר לעצמי: הייתה במשחק כדורסל חשוב בליגת התיכונים, שבה לקחתי חלק בבית הספר אחד העם בפתח תקווה. ריסקתי את האצבע, אבל לא ויתרתי לעצמי עד סוף המשחק. כעבור שבועיים עברתי ניתוח והרופא אמר שיש לי המון מזל, כי אם הייתי מאמץ את האצבע עוד קצת, כנראה שזו הייתה הפעם האחרונה שהייתי מאמץ אותה.
הפעם הראשונה שמשהו הפחיד אותי: בגיל 14 יצאתי עם חברים וחזרתי הביתה באמצע הלילה. עליתי לחדר שלי, בקומה השנייה. כמה דקות לאחר מכן שמעתי רעשים והחלטתי לרדת לבדוק מניין הם מגיעים. הבחנתי בדמות לבושה שחורים, שלא ראתה אותי. בהתחלה חשבתי שזה אבא שלי, כי זו הייתה דמות מאוד גדולה, כמו אבא. אחרי כמה שניות הבנתי שזה פורץ, אבל כבר היה מאוחר מדי. הוא יצא ולקח את התיק של אמא שלי ועוד כמה דברים על הדרך.
הפעם הראשונה שהעזתי לשבור מוסכמות: הייתה בגיל 14, כאשר עדיין שחיתי. המאמן הורה לי לשחות 40 בריכות כעונש על משהו שעשיתי. חשבתי שזה קצת לא מתאים ואמרתי לו בדיוק מה אני חושב עליו. כמובן שלמחרת כבר לא חזרתי לשחות.
הפעם הראשונה שעמדתי על שלי: זה היה כמה ימים אחרי שזכיתי ב"רוקדים עם כוכבים". כמה אנשים קטנים יצאו נגדי בקמפיין "השתמטות" מהצבא. בגלל אותם אנשים הפסדתי פרנסה, מעריצים וסטטוס. באותם ימים החלטתי לראשונה ביני לבין עצמי שאני לא מתנצל ולא נכנע יותר לכוח התקשורת. למרות הקמפיין שיצא נגדי, אני עדיין מאמין בדרך שלי ודבק בה. כשהייתי בן 17 עברתי צנתור בלב ועד היום הבעיה לא נפתרה. שוחררתי מהצבא בצורה חוקית והגונה. מבחינתי, אותם אנשים יכולים להמשיך לצאת נגדי. למדתי שתמיד ידברו עליי, לטובה או לרעה, אבל בדרך שלי ובאמונות שלי אני אדבק תמיד.
הפעם האחרונה שבכיתי: אחרי אותו קמפיין נגדי. הייתי בהיי כל כך מטורף אחרי הזכייה בתכנית, וקיבלתי מכה רצינית בעקבות העליהום המשוגע שעשו עליי. פתאום הבנתי איך ברגע אחד הכול יכול להשתנות. מאושר מוחלט עברתי לבכי של ממש.
לא יכול בלי:
- לפטופ. אני נמצא באודישנים ובצילומים ימים ארוכים ונהנה להעביר את הזמן הפנוי עם סרטונים.
- אוזניות. אני שומע מוזיקה כל היום, מכל הסגנונות.
- משקפי שמש. בקיץ כי הם נחוצים במיוחד, ובחורף סתם ככה.
- מסטיקים. אני מת על אוכל ויכול לאכול בכל זמן ובכל שעה, לכן אני חייב חבילת מסטיקים צמודה, לכל מקרה של יהיה.
- אייפון. דרכו אני נשאר מחובר למיילים ולפייסבוק ואני יכול לעדכן את האפליקציה החדשה שבניתי למעריצים שלי.
