בגד הים שלך חוגג יום הולדת 100! לא להאמין איך הוא השתנה עם הזמן. השנים עושות לו רק טוב והוא מצטמצם משנה לשנה. פעם היה צורך ב-3 מטר בד בשביל בגד ים אחד והיום אפשר לייצר מכמות זו עשרה בגדי ים לפחות.

הנה סרטון וידאו על ההיסטוריה המקוצרת של בגד הים, כל התורה על רגל אחת.


בסוף המאה ה-19 האישה נחשבה עדיין לרכושו של הבעל. היא לא עבדה. לא למדה ולא יצאה לרחוב ללא ליווי. הבגדים שלבשה כיסו אותה מכף רגל (שמלה ארוכה שמסתירה קרסוליים) ועד ראש (כובע רחב ממדים). וכשיצאה לחוף הים לבשה שמלה. בגד ים חושפני? הצחקתם אותה ובמיוחד אותו.

כך יצאו נשים לשפת הים בתחילת המאה ה-20

בסוף העשור הראשון של המאה ה-20 מתחילים להופיע בגדי הרחצה הראשונים. הם דומים יותר לשמלה קצרה ובכלל לא מזכירים את בגד הים המוכר לנו כיום. אבל קיצור השמלה היה בהחלט אחד הצעדים ראשונים של התנועה הסופרג'יסטית, שדרשה להעניק שיוויון זכויות לאישה.

שמלה קצרה כבגד ים


בשנות ה-20 צועדות הנשים עוד צעד קטנטן לקראת שיוויון, הן יוצאות מחוזקות ממלחמת העולם הראשונה ובגד הים שלהן משתנה בהתאם. ה'פלאפרס' הן הנשים התקופתיות שנושאות את דגל השיוויון המגדרי.
בגדי הים בתקופה זו כבר הרבה יותר דומים לבגד הים שאנחנו מכירים, אלא שהם היו עשויים מסריג צמר - חומר בעייתי מאוד כשמדובר בבגד ים, כי במצב רטוב הוא מסגיר הרבה יותר מהרצוי מן הגוף האנושי. מעניין לציין שבגדי הים של הגברים בתקופה זו דומים מאוד לאלה של הנשים.

שנות ה-20: נשים וגברים בבגדי ים זהים

יש כמה תקופות בהיסטוריה שהלבוש של הגברים והנשים נראה כמעט זהה. מאמצע שנות ה-20 ועד תחילת שנות ה-30 היא אחת התקופות האלה. וזה אומר הרבה על היחסים שבין גברים לנשים. אבל על זה אולי כדאי לכתוב פוסט מיוחד

שנות ה-30 ובגדי הים התקופתיים

עוד עשור עובר ובגדי הים משתנים, אבל זה כבר לא שינוי דרמטי. מעתה והלאה השינויים יהיו יותר מינוריים, ונראה התאמה רבה יותר בין בגדי הים לאופנת התקופה. שנות ה-30 הן השנים שבהן כוכבות הוליווד הגדולות נחשבות לאיקונות אופנה - הן מצטלמות בבגדי ים ומוסיפות חתימה דרמטית. תמונות אלה מוצגות בגודל פלקט על קירות בתי הקולנוע של התקופה.

כך נראה בגד הים בתחילת שנות ה-40


שנות ה-40 הן, כידוע, שנות מלחמת העולם השנייה. הנשים ממלאות את תפקידי הגברים שבחזית והגברים תולים תמונות של החתיכות התורניות בבגד ים במגורי החיילים, בגדי הים נשארים דומים לאלה של העשור הקודם. כי כשהתותחים רועמים - לא מתעסקים בעניינים שוליים כמו בגדי ים.

שנות ה-40: עדיין בגדי ים מצמר

שנות ה-50 מביאות איתן רגרסיה במעמד האישה. כריסטיאן דיור, רודן האופנה התקופתי, מחזיר את האישה אל הבגדים של תחילת שנות ה-20: מחוכים, קרינולינות ועוד ריפודים למיניהם שהופכים את ההליכה הנשית למדודה וזהירה, מה שמזכיר במידה מסוימת את הגבלת התנועה של האישה בתקופה הוויקטוריאנית.
בגדי הים של התקופה כבר פחות חושפניים ויותר מרופדים, ושוב הפוריטניות חוגגת.

שנות ה-50 בגד ים דמוי מחוך

ואז באו שנות ה-60 העליזות ואתן שמלת המיני, הגלולה ועוד צעדים משמעותיים בדרך לשוויון זכויות לנשים. מכאן והלאה לא נראה עוד חזרה לבגד ים צנוע, ובגד הים שלנו הולך ומצטמצם וחושף יותר ויותר...

בגדי הים של שנות ה-70 כבר מיישמים טכנולוגיות חדשניות בפיתוח הבדים האלסטיים. הם יכולים לחטב ולשפר נתונים קיימים. הם נעשים יותר גמישים ויותר דקים יותר ומציעים מבחר חסר תקדים של הדפסים, צבעים וחומרים.

בשנות ה-80, ביחד עם האופנה הכוחנית המשתלטת על המלתחה הנשית, מתחילים בגדי הים לחשוף את הרגליים כמעט עד המותניים, האופנה הדרמתית המשתוללת ברחוב מרחיבה את הכתפיים הנשיות עד לממדים קריקטוריסטיים, ומוצאת מרחב לדמיון גם בגבולות בגדי הים הזעירים של האיקונות התקופתיות.

בשנות ה-90 חוגגים בגדי ים זהובים, כסופים ונוטפי נצנצים את חגיגת הגלאם החיה ובועטת ביקום האופנתי המקביל למינימליזם המעודן. אנו מוצאים בתקופה זו הרבה רטרו שמחפש תשובות אופנתיות בתקופות שונות של המאה ה-20 - ומשאיר טביעות אצבע גם על בגדי הים של התקופה.

בשנות האלפיים, בגדי הים כבר אינם מחדשים דבר.
ואנו מוצאים בהם רפליקות לסגנונות שונים מן העבר הלא רחוק והכיוון האינדיבידואלי המאפיין את אופנת התקופה מופיע גם כאן ומאפשר לכל אחת למצוא את מה שרצתה.

ולסיום, איך לא? בר רפאלי עם בגד הים שהנציח אותה על שער המגזין "ספורטס אילוסטרייטד" ועם הבשורה האחרונה: אין חדש תחת השמש.

בר רפאלי עם המגזין שבו היא מופיעה (צילום: gettyimages)