ספר הכללים

>>>
בעולם מקביל, אך קרוב יחסית, במקום לכתוב על אופנה אני מנהלת מדור עצות מצליח בעיתון גדול כלשהו (בעולם מקביל אך רחוק מעט יותר, אני עושה את אותו הדבר אבל על סיפון האנטרפרייז).

>>>
כאמור, יש לי חולשה לעצות - לקבל, אבל בעיקר לתת. למי שמוכן לשמוע ולמי שלא מוכן לשמוע אבל לא מהיר מספיק כדי להמלט.

>>>
המעצב רונן חן יזם פרויקט בעמוד הפייסבוק שלו, התוצאה: "ספר הכללים שלי" - מחברת שורות חומה שבתחתית כל עמוד שלה עצה לחיים.

>>>
ובכן, רוב הכללים הם מהסוג שמוציא שם רע לעצות (למשל: תהני ותבלי, אל תשמרי כסף לאישה השנייה. סימן קריאה), אבל יש שם כמה ממש טובים. למשל:
חולצה שחורה טובה לא משאירים בחנות.
כשאת אורזת לפני חופשה, קחי חצי מכמות הבגדים שתכננת וכפול מכמות הכסף.
והכי טוב: תני לאורחים חצי כפית סוכר יותר ממה שהם ביקשו.

>>>
סיפור אישי ובו יותר מדי מידע:
כשגדלתי, אמא שלי לא היתה חזקה בעצות וכללים לחיים, אבל היא נתנה לי עצה אחת שאני זוכרת.
למרבה הנוחות העצה היחידה הזו מכסה שני נושאים חשובים: אופנה וגברים.
בעודי מנסה לבדוק איך אני נראית מאחור לקראת מסיבה בכיתה ו’, העירה אימי ממקום משכבה על המיטה (שם בילתה את ימי שישי אחר הצהריים בקריאת עיתונים):
"אל תסתכלי איך את נראית מאחור! את יודעת מי מסתכלת איך היא נראית מאחור? ד’ מסתכלת איך היא נראית מאחור!".
ד’ היתה חברתה הרווקה בת ה-30 פלוס (אסון גדול באייטיז).

>>>
מי שלא מעוניין בעוד עצות, יכול לעזוב עכשיו. הנה העצות שלי:

1. לא יכולות להיות לך בארון יותר מדי חולצות פסים.
2. בין מרץ לדצמבר לא יוצאים מהבית בלי קרם הגנה.
3. נעליים שטוחות מאפשרות לך להשאיר מקום לשינוי בתוכניות (אישה על עקבים לא יכולה להרשות לעצמה ללכת בדרך עם הנוף).
4. קולבים ראויים לקידום בסולם סדרי העדיפויות שלך.
5. לא כולם חייבים לדעת תמיד מה את חושבת.
6. אף פעם לא חם מדי בשביל צעיף.
7. תכתבי.
8. תשתי.
9. מתישהו סומק נהיה יותר קריטי ממסקרה.

(מי שחייבת לדעת בדיוק מאיפה משקפי השמש או המחברת, מוזמנת לעמוד שלי בפוליבור).