רבאן המיסטיקן

גברים אוהבים את המיליונים שלהם בצורת מטילי זהב, נשים מעדיפות אותם כיהלומים. את זה הבינו גם בחברת פאקו רבאן, שיצרה את הבושם ליידי מיליון - התשובה הנשית לבושם הגברי המצליח דמוי מטיל הזהב, שבקבוקו עוצב כיהלום גדול. דרי המינגוויי, נינתו של הסופר הידוע ארנסט המינגוויי, מופיעה בקמפיין בשיער צבוע בבלונד זהב כאישה סופר-סקסית, נחושה ואמיצה, "שמתמודדת מול גבר שירכוש את לבה הבלתי מושג אך הרומנטי ביסודו רק בעזרת יהלומים נוצצים". לרגל השקת הבושם בפריז, ירד המעצב פאקו רבאן מביתו שעל צוק בודד באזור בריטאני בצרפת כדי לפגוש עיתונאים. עם זקן ושיער לבן, לבוש בחליפה שחורה בסגנון מאו, הוא נראה ככהן של שבט עתיק. השיחה עמו הייתה מרתקת, ושמחתי לראות שהוא לא איבד כהוא זה מהמקוריות, המרדנות ותפיסת החיים המיסטית שאפיינה אותו במהלך הקריירה העשירה שלו כמעצב.

האם יש מוטיב מיסטי בליידי מיליון?

"הזהב מייצג את הדבר הכי חומרני שיש. מטיל הזהב שייך לשנות האלפיים, לעידן הדגים. כל אלפיים שנה השמש נמצאת בסימן אחר – עד לאחרונה היא שהתה במזל דגים, המסמל חומרנות ושקרים. לדוגמה, הכנסייה הנוצרית אומרת שאסור לרצוח ורצחה אלפים בתקופת האינקוויזיציה. ליידי מיליון מכריז על בואה של תקופה חדשה – עידן הדלי, שמסמלים אותו הידע והחוכמה. בלוח השנה של בני המאיה, שנת 2012 מסמלת גם היא את הגעתה של תקופה חדשה, שתביא עמה ידע, חוכמה, רנסנס. גוש הזהב סימל בעשור הזה את הבלינג בלינג, ועכשיו זה ישתנה ויסמל אור וטוהר כפי שהוא בא לידי ביטוי ביהלום".

למי מיועד הבושם, לדעתך?

"הוא מיועד לאישה הנצחית. הגבר הוא הטיפש והאישה מייצגת את האינטליגנציה. הבושם לגבר היה קשור לעבודה, בבושם לנשים יש מסר כפול: זה מתחיל בעצים, בפרחי הדרים, ואחר כך מגיע לגוף ולסקס, בגלל הפצ'ולי. כך שיש בו גם פיתוי וגם אינטלקט".

מה אתה חושב על הפרסומת לבושם?

"אני אוהב מאוד את הפרסומת ואת דרי המינגוויי – היא יפה מאוד בעיניי. מה שמפריע לי זה שהיא יותר מדי אמריקאית קלאסית, טיפוס הבלונדינית האמריקאית. בחרו בה כי היא מזכירה את הדמויות שרואים בסדרות שיש עכשיו בטלוויזיה. אגב, אני לא אוהב את הבחור הצעיר שמופיע בפרסומת – יש בו משהו מהג'יגולו, הוא סוג של זונה קטנה".

השמועה אומרת שאתה חוזר לעצב.

"לפני 40 שנה מכרתי את המותג שלי לחברת פוג', אנשים מקסימים. יום אחד הם אמרו לי 'פאקו, אתה מפסיק לעצב, אתה יותר מדי זקן'. אמרתי בסדר והפסקתי לעצב".

ומה דעתך על האופנה העכשווית?

"אני חושב שהיא מכוערת. ניקח לדוגמה את מארק ג'ייקובס, הנחשב למספר אחת בעולם. לדעתי הוא קלאסי מדי. הוא מוכשר אבל קונבנציונלי מאוד".

מדוע זה קורה? זה קשור לדעתך לתקופה שבה אנחנו חיים?

"אנחנו בתקופת ביניים שמתאפיינת בסטטיות. לדוגמה, האם את יכולה לציין בפניי שם מוביל באמנות, בציור ובפיסול? לדעתי אין אמן כזה. אין מעצב עכשווי שמזעזע כרגע את עולם האופנה. אלכסנדר מקווין התאבד כי הוא היה אדם מיוחד מאוד ולא התאים לזמנו. התקופה הזאת מזכירה לי את סוף שנות ה-50. אז האופנה הייתה קונבנציונלית, היא הייתה מיוצגת על ידי המעצב פייר בלמן וכולם המתינו למשהו חדש. זה קרה בתחילת שנות ה-60 עם פייר קרדן, איב סאן לורן, אנדרה קוראז' ואנוכי. אנחנו שברנו את הכלים ועשינו משהו חדש. מצב האופנה היום דומה. יש הרבה אנשים מוכשרים אבל העיתוי עדיין לא הגיע. כעיתונאית ודאי השתתפת לאחרונה בהשקות של בשמים, ואני בטוח שאת לא מרוצה מהמוצרים שהוצגו בפנייך. אני בטוח שהם היו יפים מאוד, אלגנטיים, קלאסיים, אבל שמרניים ומתקתקים. אני לא סובל מתקתקות... לדעתי השינוי הגדול קרוב מאוד. באופנה, בקוסמטיקה ואפילו בארכיטקטורה יגיעו בקרוב אנשים שיחוללו שינוי מהפכני גדול".

ומה בנוגע למעצבים כמו פיליפ סטארק ורון ארד?

"מה עושה פיליפ סטארק? מנורות בסגנון לואי ה-15 מקריסטל?"

מה אתה חוזה שיהיה באופנה?

"בדים טכניים, בדים תלת-ממדיים, יחדירו אור לחוטים. האור חשוב מאוד כי הוא מסמל את התקופה הקרובה. הוא יהיה בכל מקום וכבר מתחילים לראות את זה. כולן מורחות היום שפתונים עם גלוס".

האם יש מעצבים שצריכים לפנות את מקומם לצעירים?

"קרל לגרפלד הוא יוצר מוכשר מאוד, אבל כבר התעייף, כמוני. הוא משומש וכבר אאוט. האופנה של המאה ה-21 היא של נשים, והן יכריזו על אופנה חדשה. תהיה הרבה רכות, אור, נוזליות. נראה שמלות עשויות ממחזירי אור. זה יהיה מדהים! מדהים!"

פאקו רבאן, 2010 (צילום: gettyimages imagebank)

במה אתה מאמין?

"באלוהים. פגשתי אותו שלוש פעמים: כשהייתי בן 20, 40 ו-60. הוא התגלה בשלוש צורות שונות: שמש, ספירלה אדומה ושדה פנינים נהדרות. הוא אמר לי: אתה יכול ליצור שמלות בצורות האלה. מעולם לא דיברת עם אלוהים? אני שומע את אלוהים מדבר איתי, אני כאן בשבילך".

איך ההתגלות השפיעה על עבודתך כמעצב אופנה?

"תמיד עשיתי אופנה ללא ויתורים, אבל בהתאמה לתקופה שבה חייתי. בשנות ה-‭,60‬ על פי האמונה האינדיאנית, חיינו בתקופת הברזל. עכשיו נכנסנו לתקופת הזהב, כך שאילו הייתי מעצב, הייתי מעצב בזהב ועם הרבה אור".

היחסים שלך עם עיתונאים היו תמיד קצת בעייתיים?

"לא במיוחד. הם רק אמרו שאני קצת מטורף. אמרתי להם שהם צודקים".

אתה משתמש במחשבים ובטלפונים ניידים?

"אני משתמש הרבה מאוד במיילים ובאינטרנט. אני מבקר באתרים הקשורים בכישוף ובתופעות מוזרות. יש דברים נהדרים. אינטרנט זה אמצעי תקשורת יוצא מהכלל. אני לא מדבר על סרטים פורנוגרפיים, שאני רואה מדי פעם (צוחק)".

מה אתה עושה בזמנך החופשי?

"אני עובד, מתפלל, מסתכל בטבע ובסלעים ומשוחח איתם".

אתה מטייל בעולם מדי פעם?

"לא. להגיע לפריז זה בשבילי סוג של ניתוק. אני גר באזור בריטאני, בבית דייגים קטן, על צוק המשקיף על הים. אין אפילו כביש שמגיע לביתי וצריך לחצות שדות כדי להגיע אליי. כמובן שמאוד שמחתי להגיע לכאן, לפגוש בנשים היפות ביותר בעולם".

תודה על המחמאות.

"אני פשוט אומר מה שאני חושב".