עד לפני כמה שנים מדפי חנויות הפארם היו גדושים במוצרים כימיים למהדרין, שבמקרים רבים כללו מרכיבים ששירתו היטב את תעשיית הקוסמטיקה והטיפוח (מבחינת עלות הייצור הנמוכה ואיכותו המפתה של הגימור), אך הזיקו לבריאותם של הצרכנים. חלקם גרמו לנזקים ארוכי טווח, ואחרים התבררו כמסרטנים.
עידן האינטרנט, המאפשר לבדוק בחנות את טיבם של מרכיבי המוצר, הפך את הקהל למודע הרבה יותר לנזק הפוטנציאלי שהיה טמון בחלק מהתכשירים. חברות הקוסמטיקה מיהרו להפנים את הלך הרוח החדש, החלו להשקיע משאבים בפיתוח מוצרים חדשים עם תחליפים בריאים לאותם מרכיבים מפוקפקים - והמילה "ללא" הפכה לבעלת קונוטציה חיובית בשלל מסעי פרסום.
עם זאת, הפחד מחומרים כימיים יוצר גם הקצנה לצד השני – הרי לא כל חומר שנקטף בטבע הוא בריא, והרבה פעמים חומרים סינטטיים שנולדו במעבדה עושים עבודה יעילה להפליא ובטוחים לשימוש. רשימת החומרים המסוכנים, או החשודים כמסוכנים, ארוכה להפליא. בדיונים הסוערים שהיא מעוררת אפשר למצוא מחקרים מדעיים שמחזקים גם את המקטרגים וגם את המסנגרים, לצד אין-סוף מיתוסים ושמועות. כדי לעשות קצת סדר בדברים, הנה רשימה של חמשת הדברים הראשונים שעליכם לבדוק כשאתם קונים מוצר.
שמן מינרלי: משדה בנפט לעור שלכם
עד כמה שזה נשמע מוזר, תעשיית הקוסמטיקה שכל כולה שיר הלל לבריאות ולטיפוח עושה שימוש נרחב בשמן מינרלי, שמקורו בנפט. השמן הזה, שמתפקד במפעלי תעשייה כחומר סיכה וכנוזל המסה, משמש בתעשיית הקוסמטיקה כחומר לשימור לחות. וכאן בדיוק טמונה הבעיה: בעוד שהשמן המינרלי מייצר אשליית לחות, הוא פועל למעשה באופן הפוך, מתערב במנגנון הלחות הטבעי של הגוף ומייבש את העור.
השמן המינרלי אוטם את הנקבוביות - דבר שבאמת גורם לשימור הלחות בעור, אבל באותה הזדמנות גם מקשה על סילוק פסולת וגורם להצטברות רעלנים, מאיץ הזדקנות, מסב נזק לתאים וליכולת התחדשותם, מביא להרס השומנים הטבעיים, מפריע לספיגת החמצן בעור וגורם לאקנה.
איך מזהים שמן מינרלי ברשימת המרכיבים? חפשו את המילים Petrolatum, Mineral Oil, Paraffinum Liquidum, Petroleum, Propylene Glycol – PG, Vaseline, Paraffin Oil.
חומרי ריח סינתטיים: ניחוח שעשה סרחורת
תעשיית הנפט היא גם המקור למרבית תמציות הריח והבשמים הסינתטיים. הסיבה לכך פשוטה: פערי מחירים אדירים בין תמציות ריח סינתטיות לטבעיות, שמחירן הופך לפעמים לגורם מרכזי בעלותו הסופית של המוצר.
הכימיקלים שמשמשים לרקיחת הניחוח כוללים פעמים רבות נגזרות של בנזן ואלדהידים, וספק רב שאתם מעוניינים שיתקרבו אל גופכם. חומרי הריח נספגים באופן מהיר יחסית, באמצעות מערכת הנשימה והעור, אך תהליך סילוקם מהגוף אטי. חלק מהכימיקלים יכולים להשפיע על תהליכים עצביים, ועלולים לגרום לכאבי ראש והפרעות נשימה, גירוי בעור, בעיות במערכת החיסונית, סחרחורות והתקפי אסתמה.
לכן מומלץ להשתמש במוצרים ללא ריח, או שניחוחם הושג באמצעות שמנים אתריים. מכיוון שהרבה פעמים גם תמציות טבעיות עלולות להוות סיכון (נכון שחומר הגלם המרכזי הוא טבעי, אבל האם אתם יודעים באילו חומרים השתמשו לצורך הפקתו?) בפעם הבאה שתתלבטו איזה מוצר לרכוש כדאי שתשאלו את עצמכם – האם באמת יש צורך שלקרם ההגנה מהשמש או למסקרה יהיה ריח?
איך מזהים חומרי ריח ברשימת הרכיבים? חפשו את המילים Perfumes, Fragrance, Aroma Chemicals, Masking Perfumes. שימו לב שברשימה יש בעיה: החוק המגן על סודות מסחריים מתיר לציין את נוכחותן של תמציות ריח במילה אחת (לרוב fragrance), אבל מדובר בחתול בשק מכיוון שאינכם יודעים ממה מורכב הבישום, שכולל שילוב של עשרות ולפעמים גם מאות מרכיבים.
צבעים: תו התקן לא מבטיח שלא יהיו תופעות לוואי
הצורך להאדיר את חוויית השימוש במוצר באמצעות צביעתו בגוון אקזוטי מפתה הוא ברור, אבל חשוב לדעת שגם תוספי צבע המאושרים על ידי ארגון הבריאות האמריקאי מופקים ברוב המכריע של המקרים מחומרים פטרו-כימיים הנגזרים מנפט ופחם.
תו התקן אינו מבטיח תמיד שימוש בטוח: יש תוספים מאושרים שיכולים לגרום לאנשים מסוימים גרד או כוויות (למשל FD&C yellow No. 6); יש חברות היוצרות גוון על ידי ערבוב פיגמנטים שכל אחד מהם בנפרד מאושר לשימוש, אך הצירוף שלהם עלול ליצור התנגשות כימית ההופכת אותם למסוכנים; ויש פיגמנטים מאושרים לשימוש שתשמחו לוותר על מריחתם על הגוף, למשל אבקת אלומיניום או עופרת.
איך מזהים צבעים ברשימת המרכיבים? צבעים סינתטיים המאושרים על ידי ה-FDA יופיעו כצירוף בן שלושה חלקים – התחילית FD&C, D&C, או External D&C, אחריה שם הצבע, ובסיום מספר (למשל FD&C Red No. 6)
SLS: מייבש ומגרה את העור
SLS, או בשמו העברי נתרן לאורת סולפט, מככב באינספור מוצרים – משחות שיניים, סבונים, שמפו, קונדישנר ועוד. מדובר בחומר מסיר לכלכוך, שיתרונו הגדול באפקט הקצפה מוגבר בזמן השימוש. עלותו הנמוכה, בשילוב העובדה שריבוי בועות קצף נתפש (שלא בצדק) כגורם הפעיל והמטהר במוצרי ניקוי, הפכו אותו למרכיב מרכזי בתעשייה.
הבעיה היא שאנשים רבים מגיבים רע במגע עם SLS: זהו חומר שמייבש ומגרה את העור, ועלול לגרום לאודם, גרד, פריחה, גירוי בעיניים ויובש בבלוטות הרוק. הסיכון יורד ככל שריכוז החומר נמוך וזמן השימוש קצר, אך למי שסובלים מאלרגיות ואסטתה של העור מומלץ להימנע ממנו לחלוטין. ובעצם, אולי מומלץ לכולם - בהתחשב בכך שאפשר למצוא אותו בחומרים שמשמשים להסרת שומנים במוסכים.
איך מזהים SLS ברשימת המרכיבים? חפשו את הביטויים SLS (Sodium Lauryl Sulfate), SLES (sodium Lauretha Sulfate), ALS (Amonium Lauryl Sulfate), ALES (ammonium laureth sulfate), SMS (Sodium Myreth Sulflate)
פרבנים: עלולים לפגוע בפוריות
כמעט כל מוצר זקוק לחומר משמר שיאריך את חיי המדף שלו ויילחם בשלל בקטריות שבאופן טבעי מתפתחות עם הזמן. במשך שנים היצרנים העדיפו להשתמש בחומרים זולים, ובהם משפחת הפרבנים שמופיעים במוצרים רבים, מקצף גילוח ועד משחות שיניים. עם השנים הועלו נגד חומרים אלה טענות רבות, ובהן שהם משבשים את חילוף החומרים בתאים וגורמים לאלרגיה ולגירוי בעור – והשימוש בהם פחת והלך.
עם זאת, עדיין קיימים בשוק הקוסמטיקה והטואלטיקה מוצרים שמכילים חומרים משמרים כמו פורמלין - משמיד חיידקים שהוכרז ב-2011 בארה"ב כגורם אפשרי לסרטן, או פנוקסינתול - שמעלה את הסיכוי לפגיעה בפוריות.
צריך לזכור שלפעמים הנזק שנוצר עקב התפתחות עובש ופטריות עלול להיות גבוה בהרבה מצריכת חומרים משמרים, אך מכיוון שקיימים כיום חומרי שימור שאינם מזיקים לגוף – כדאי לבחור מוצרים שמכילים אותם.
איך מזהים חומרים משמרים ברשימת המרכיבים? על משפחת הפרבנים נמנים החומרים Methyl, Propyl, Butyl, Ethyl. לפעמים יופיעו לבד, ולפעמים בשילוב המילה Paraben. חומרי שימור נוספים שמומלץ להימנע מהם: DMDM Hydantion (Glydant), Formaldehyde, Phenoxyethanol, Imidazolidinyl Urea, Quaternium-15, 2-Bromo-2-Nitropropane-1,3-Diol
