נהוג שבבית יש טריטוריה לכל דייר. לכל אחד יש חדר או פינה משלו בחלל הבית. לפעמים אנחנו אפילו מאמצים מקום קבוע או מועדף על הספה בסלון או סביב שולחן האוכל. ברוב המקרים, ההורים אמונים על חלל המטבח, על סידורו ועל תוצריו. ספרי הבישול, אם יש, מונחים במדף גבוה וכך גם התבלינים. המזווה מסודר כראות עיניו של ההורה וכך גם רשימת הקניות.
ואם נחשוב על זה רגע, מדוע זה קורה? הרי גם הילדים הם חלק מדיירי הבית, אז מדוע המטבח הפך להיות נחלת המבוגרים בלבד? האם זה נובע מתוך הצורך (הלגיטימי) של ההורים בסדר וניקיון? האם זה נובע מתוך הרגל של "ככה גדלנו וככה נגדל גם את ילדינו" כי "זה יותר נוח"?
אין פסול בסיבות הללו, אבל כשרוצים לשדרג את התזונה במשפחה, חשוב להשתדל לתת לילדים השפעה גם בחלל המטבח. למעשה, הם לא "ממודרים" מהשטח הזה, אלא הילדים הם חלק בלתי נפרד ממנו.
הסיבה היא שככל שהילדים ירגישו קרובים יותר לחוויה של מילוי המקרר במאכלים, של סידור המטבח והמוצרים שבו וכן בבישול עצמו, כך הפניות שלהם להתנסות במגוון מאכלים תהיה גבוהה יותר וילדים שאינם בררנים במזון יחשפו למגוון בריא שיבחרו ושתציגו לפניהם בהדרגה מתוך ההתנסות במטבח. מעבר לתחושה של לקיחת חלק משמעותי בפלח נכבד של הבית, תחושת המסוגלות של הילדים גדלה בהתנסויות החדשות במטבח. אז איך להתחיל להכניס את הילדים למטבח וגם ליהנות מכך? קודם כל, שימו לב מהם המקומות שנוח לכם, כהורים, שילדיכם ייכנסו אליהם בשטח הזה. יש לזכור שכניסת הילדים למטבח צריכה להיות מהנה לשני הצדדים. הגדירו לעצמכם מתוך האפשרויות שלמטה, מה השטח הנוח שלכם ובהדרגה, העצימו אותו.רשימת הקניות
מבחינתי, כניסה למטבח כוללת גם עריכה של רשימת קניות בשיתוף הילדים. זו בפני עצמה פעילות משותפת שיכולה לתת לכם הזדמנות ללמוד את הטעמים שלהם ולספק להם חלופות אם צריך וכן להסביר קצת על מה שאתם קונים ומדוע. למשל, "אנחנו קונים ירקות כי יש בזה המון ויטמינים ומינרלים שמחזקים אותנו". אפשר אפילו לדבר על עלות המוצרים. תלוי בגיל הילדים ובפניות שלכם ושלהם.
ברשימת הקניות המשותפת, שימו לב לא לפסול את הצעות הילדים, אלא להסביר את דעתכם. אם הילד ממש רוצה מאכל שעד כה נחשב לאסור, הקשיבו לסיבה מדוע הוא רוצה אותו. נסו לשים לב לצורך שמאחורי מה שהוא מבקש. לפעמים הסיבה היא חברתית, כי "כולם אוכלים את זה" והוא רוצה להיות שייך. לפעמים הסיבה היא פיזית - מרקם מסוים, טעם וריח מסוימים שהגוף שלו מבקש. בשני המקרים הרגישו האם נכון להציע חלופות מזינות יותר, שעונות על הצורך ובמידה ולא, קנו לו את מה שביקש בכמות שמקובלת עליכם ותנו לו לאכול את זה בהנאה. בדיוק כמו שכדאי לחוות אוכל - בהנאה ועם תחושת התלהבות.סידור המצרכים מהסופר
שילוב הילדים בשטח המטבח באופן פעיל יכול להיות סידור הקניות במקרר ובארונות. בהתאם לגיל, הרשו להם להציע הצעות חדשות לגבי סידור המזווה והמקרר. לפעמים היצירתיות שלהם מפתיעה ומשמחת והצעותיהם מתגלות כלא פחות ממצויינות. אפשר להגדיר אזור בו הילד יכול לסדר על דעת עצמו וכמובן להסביר להורים מדוע סידר באופן שבחר, כמובן כדי לא לנתק אתכם, ההורים, מהמטבח.
ספרי בישול
הורידו את ספרי הבישול להישג ידם של הילדים. תנו להם לעיין בהם וכך הם ייחשפו ויזואלית למאכלים ולמתכונים חדשים.
עבודות מטבח
תנו לילדים לערוך את השולחן, לפנות כלים ולשטוף אותם או לסדר במדיח. כן כן, ילדים יכולים ליהנות מכך וגם אתם. הרגישו האם זה נכון לילדיכם ולכם.
מבשלים ביחד
לבשל ביחד או - תנו לילדים לבשל לבד על פי מתכון. אין תחליף עבור הילדים למגע בחומר, להרגשה של האוכל גם עם הידיים, לטעימה תוך כדי בישול, להרחה של הסיר או התבנית שמלאים בתוצרים אותנטיים שהם בעצמם הכינו. כיף לחלוק את מה שהכינו עם בני המשפחה ולפעמים גם לאכול בעצמם (הם לא חייבים לאכול).
עצם ההתעסקות בחומרים ותחושת העצמאות והמסוגלות, התחושה שסומכים עליהם, יכולה לפתוח פתח עצום לשיתוף פעולה נעים ושמח של הילדים בשיפור התזונתי שאתם רוצים לעבור יחד. הם לא חייבים לאכול את מה שהכינו. אתם לא חייבים לאהוב את זה. אבל גם אתם ההורים וגם הילדים - כדאי שתהנו מהעשייה עצמה.
לסיכום, שיתוף הילדים במטבח, בהדרגה ובצורה שנוחה ונעימה גם לכם ההורים, היא דרך טובה לצרף אותם לשדרוג התזונה המשפחתית בהנאה. ובשפת ההנאה והדיאלוג הנעים, עם הרבה לב והקשבה, אפשר לחולל קסמים גם בתחום התזונה. בהצלחה.
- נועה דורון דוידסון, מלווה משפחות לתזונה בריאה בדרך הלב. קבוצת "מזון למשפחה בדרך הלב" בפייסבוק.
