אתם עומלים שעה במטבח ומכינים אוכל ממש טעים ומזין, מניחים אותו בשמחה על השולחן והילדים מעקמים פרצוף. מוכר לכם? בדרך כלל זה קורה כשהאוכל אינו מוכר ובעיקר עם ילדים שנוטים להיות יותר בררנים בתזונה שלהם. וכשנתקלים בסירוב יש אכזבה גדולה, אולי גם מעצמכם ובלב יש קולות כמו "מה לא בסדר במה שעשיתי? מה לא נכון במה שהכנתי? למה הוא לא מוכן אפילו לנסות?"

והילד, מצדו, ממשיך בסירוב. הוא לא מכיר את האוכל הזה. הוא לא אוהב. אולי הוא אפילו אומר "איכסה" ואולי זה אפילו מעליב אתכם. למעשה נוצר רצף שלם של מסע שיכנועים מצדכם, והתנגדויות מצדו. הארוחה מקבלת פנים לא נעימות. אתם מתפשרים על מה שהוא אוהב. אולי זה לא תמיד בריא לו, אבל חשוב לכם שיאכל, שהקיבה תתמלא, שחלילה לא ימשיך את יומו רעב. והתסכול עובר וממשיך מארוחה לארוחה.

אני שמחה לבשר לכם שזהו מצב הפיך, שתסכול ואכזבה מהילד ומעצמכם סביב מזון חדש ובריא, יכול להפוך פנים למשהו נעים יותר, שיקל על חייכם וגם על חיי הילד. הנה מספר טיפים שיוכלו לעזור לכם לשנות את ההתייחסות למזון וגם לארוחות המשפחתיות ולהפוך את הכל לנעים ובריא יותר.

1. קבלו את הילד כפי שהוא

ראשית, חשוב לראות ולקבל הילד כפי שהוא, סביב כל נושא המזון ולהסכים לקושי שיש לו להתנסות במאכלים חדשים. חשוב גם להבין עמוק בלב, שלנסות מזון חדש זה באמת אתגר משמעותי בשבילו. אולי הוא אפילו דומה לכם במידה מסויימת בנושא הזה? יכולת קבלה של הקושי, כבר יוצרת פתח של חיבה ואהבה, גם בארוחות המשפחתיות (להבדיל מכעס ותסכול).

2. כל ילד והסיפור שלו

חשוב לזכור שמה שאטרקטיבי לילד אחד, אינו דווקא אטרקטיבי לילד אחר. זה פשוט, כי לשמחתנו כולנו שונים זה מזה. גם אנחנו ההורים אוהבים לאכול בדרך מסויימת, עם כלים מסויימים ובאוירה שנוחה לנו. אצל ילדים (וגם אצל מבוגרים) זה יכול להיות למשל:

  • יש ילדים שאוהבים שחותכים להם את האוכל קטן קטן או בצורות יפות במיוחד ויש כאלה שיאהבו את האוכל כפי שהוא, בצורתו השלמה.
  • יש כאלה שיעדיפו לערבב את הכל בצלחת ובעיקר לטעום דרך משחק ויש כאלה שירצו לאכול כל מנה בנפרד, בלי לערבב כלום בצלחות (לשם כך שווה אפילו להשיג צלחות מחולקות או להשתמש בצלחות נפרדות לכל מנה).
  • יש ילדים שירצו להגיש את המנה לעצמם מתוך קערה כללית ויש את אלה שאוהבים שמגישים להם.
  • יש ילדים שאוהבים לאכול עם כף ויש את אלה שיעדיפו מזלג.
  • יש ילדים שאוהבים לאכול בחברה וכאלה שמעדיפים לבד או בלי לדבר תוך כדי עם עוד אנשים.
  • יש ילדים שזקוקים לאוירה מיוחדת כמו פיקניק, כדי להתנסות במזון חדש ויש את אלה שירצו רק בבית. אגב, פיקניק אפשר לעשות גם בסלון!

3. לִמדו את ילדכם

הרעיון המרכזי הוא ללמוד את הילד שלכם עוד לפני שמגישים את האוכל החדש; לשים לב באיזו צורה הילד אוהב לאכול וגם איך אתם כהורים אוהבים לאכול; להתנסות המון ולבדוק גם עם הילד, כמו עם עצמכם, מה יותר נעים לכם. מהי הנקודה בה אתם מסוגלים מצד אחד לאפשר להיענות למקום של הילד בלי לוותר על ההנאה שלכם מהארוחה וגם לתת לו את המקום המכבד שלו, כפי שהוא אוהב לאכול. זה דורש ניסוי, תהייה וטעייה.

4. חווית אכילה נעימה

כמו שאין דיאטה אחת שמתאימה לכולם, אין דרך אחת לאכול שמתאימה לכולם. ילדים שקצת יותר קשה להם לחשוף עצמם למזונות חדשים ובכלל, ילדים באופן כללי, רוצים חווית אכילה שקרובה ללבם, חוויה נעימה. ממש כמונו. לכן, ספקו את החוויה הזו לעצמכם. שימו לב כיצד אתם אוהבים לאכול ובמידת הצורך, שנו הרגלים בעצמכם.

5. אוכל הוא כמו משחק

עבור ילדים, בעיקר בגיל הצעיר יותר, אוכל הוא כמו משחק. לא רק כדי למלא את הקיבה. בדיוק כמונו, ילדים לא רוצים לסבול עם האוכל. הם רוצים לשחק, לחוות וליהנות ממנו ואיתו. לכן, נסו לתת קודם כל לעצמכם מרחב להרגיש כמו ילדים. נסו חוויות חדשות במזון, שנו מדי פעם את האוירה בארוחה בעזרת מוסיקה ו/או נרות שאתם והילדים אוהבים. הכניסו את שמחת החיים לתוך הארוחות המשפחתיות.

לאט לאט, בלי שתשימו לב, הילדים ייפתחו יחד אתכם לחוויה החדשה. הם ירגישו שאתם כל כך ביחד איתם, בהנאה, שיירצו לנסות בעצמם את המזון החדש שתציעו להם ושתאכלו בעצמכם. כי אוכל זה חופש וחופש זו אהבה. ואלו הם המזונות הבסיסיים ביותר שאנו וילדינו רוצים לקבל.

בהצלחה! נועה דורון דוידסון, מלווה משפחות לתזונה בריאה בדרך הלב. קבוצת "מזון למשפחה בדרך הלב" בפייסבוק.