מבצע צוק איתן הביא את מרבית תושבי ישראל לחיות בחודש האחרון תחת איום הטילים. החרדה מרובה. כולנו חרדים לעצמנו ולילדינו. עבור נשים בהריון, מדובר בחרדה כפולה ומשולשת. לפחד מהלידה, מצטרפת גם החרדה מפני הטילים, המתעצמת עקב ההורמונים.

במצב כזה - אי אפשר ללדת

לאחרונה פורסם מחקר מהמרכז הרפואי סורוקה, לפיו חרדה בהריון מעלה את הסיכון לסיבוכים בלידה ולניתוחים קיסריים. עבור הריוניות שנמצאות בשלבי הריון מתקדמים, המחקר למעשה מאשש את המצוקה בה הן נמצאות. בשבועות האחרונים אנו שומעים על מקרים רבים של נשים הנמצאות בשלבי הריון מאוחרים, אשר עקב החרדה הנובעת מהמציאות הבטחונית, מוצאות את עצמן יולדות לפני הזמן במקרים מסוימים וחלקן עוברות את התאריך בזמן ניכר וכתוצאה מכך מוצאות את עצמן בניתוח קיסרי ונקלעות לסיבוכים.

לפי הפרסומים, המחקר מסורוקה התבסס בין היתר על נתונים שהתקבלו ממבצע "עופרת יצוקה", לפיו היתה עליה מדאיגה בשיעור הלידות המוקדמות מאוד (מתחת לשבוע 34). צ' מירושלים, למשל, הגיבה בגופה בכך שהגיעה לסוף ההריון, אך הלידה לא התחילה. היא לקראת לידה ראשונה ובעלה גויס למילואים. הם עלו לארץ לפני כעשר שנים ללא משפחה, ללא הורים; מה שאומר שצ' נשארת כרגע לגמרי לבדה – גם בלידה וגם אחריה. צ' כעת בסוף שבוע 42 וגופה מתרגם את הפחד שלה כך: "במצב כזה, אי אפשר ללדת" ואינו מייצר צירים.

"זה לא בשבילי, ילד במצב כזה"

גם א' מישוב בעוטף עזה לקראת לידה שלישית. היא התכוונה ללדת בבי"ח ברזילי ולחזור מהר לביתה ולילדיה בתקופה זו - כלומר בחופש, כשכולם בבית, אולם בגלל המצב הם מתארחים אצל משפחתה ביהוד. א' חשה שאין לה את הבית שלה והיא לא מוצאת בתוך עצמה את הפניוּת והשקט הדרושים לקבלת תינוק חדש, לתשומת לב לילדים הנוספים וללידה במקום שבו התכוונה. לדבריה, מתוך לבה עולה קול שאומר: "כל זה גדול עלי. אני לא יכולה לחשוב מה לעשות. זה לא בשבילי. לא ההריון עכשיו, לא הלידה ולא ילד במצב כזה". מה שמביא לירידת מים ולידה בשבוע 32.

כל זה נשמע "בוטה", אך ככה עובד הגוף: הוא מתרגם את הפחד / חרדה לצעד הבא: או לידה מוקדמת או חוסר ייצור לידה או עיכובים בלידה שהחלה.

הפרעות חרדה שכיחות אצל נשים בהריון. כידוע, הרגישות אצלן גבוהה יותר ומערכת ההורמונים יציבה פחות. בנוסף לכך, כמעט כל אישה, בין אם מדובר בלידה ראשונה או בלידה שניה או שלישית, חווה באיזשהו שלב בהריון פחדי לידה.

על פי מחקר שנערך לפני מספר שנים בשוודיה, שיעור הפחד מהלידה עומד על 12 אחוז מהנשים במהלך ההריון ו-15‬ אחוז מהנשים כשנה לאחר הלידה. מחקר אחר שנערך בשוודיה, הראה שיעור גבוה באופן משמעותי של סיבוכי לידה בקרב נשים שסבלו מחרדות. גם במחקר שנערך בבית החולים וולפסון בראשותו של הפסיכולוג הקליני ד"ר יונתן הנדלזלץ ועסק בפחד מלידה ראשונה, עלתה אותה מסקנה.‬

יש נשים שמצליחות להדחיק את הפחד מהלידה והחרדות עד לרגע האחרון ממש ולא מתמודדות איתם. נשים אלה נמצאות בסיכון גבוה לעבור סיבוכים בלידה ולחוות טראומה לאחר הלידה. מחקרים שבחנו את הקשר בין הפרעות חרדה לסיבוכי היריון מצביעים על קשר גוף-נפש.

איך משפיעה החרדה על הגוף בעת הלידה?

פחד בעת הריון או לקראת לידה מבקש הכרה. פחד מודחק ולא מטופל עלול למצוא את דרכו החוצה בעת הלידה, כחלק שאומר: "אני לא מוכן ללידה הזאת. אני עוצר את הלידה. מכאן תינוק לא יעבור". זהו מצב מסוכן, כי הוא מתבטא בכיווץ תעלת הלידה ולא מאפשר את ההרפיה ומקשה על המעבר של התינוק. עוד הוא מתבטא במצב הורמונלי, אשר מונע מהמערכת ההורמונאלית לייצר את ההורמון שמקדם את הלידה ומפריש הורמון שעוצר את הלידה. כך אנו עדים ללידות ארוכות, ו/או עם סיבוכים והתערבויות, כגון שימוש בזירוז, שימוש בואקום וניתוחים בלתי רצויים וכן פגיעות שונות בגוף היולדת כתוצאה מזירוזים והתערבויות. מיותר לציין כי צלקות נפשיות מתלוות לחוויות קשות אלו.

לעתים הפחד כל כך גדול, עד כי נשים בהריון נוטות למחשבה מוטעית שאם יפתחו אותו, הוא ישתלט. זוהי תחושה בלבד, אך היא כל כך חזקה, עד כדי אי יכולת להתמודד או להכיל את הפחד.

יש נשים אשר נבהלות ממחשבות חרדתיות. הן בטוחות שרק הן בעלות תחושות קשות אלו וכך מתווספת לחרדות גם תחושת בדידות גדולה, אשר מכבידה על המצב הרגשי.

החשש לשתף במחשבות על פחדים נדמה להריונית כלא לגיטימי, מאחר שלכאורה אנו חיים בעידן שבו לרפואה יש (כביכול) תשובות לכל בעיה כמעט. יש הרבה ידע. נוצרת תחושה של יכולת שליטה בהרבה דברים, מכאן גם בגוף, בהריון, בעובר. כל מה שיוצא משליטה נחשב לא לגיטימי להודות בו.

מה עושים עם החרדה? כמה עצות לרגעי הפחד:

הרפיה על בסיס יומי

ככל שנתרגל רגיעה והרפיית הגוף והמחשבה, כך נגביר את כוח ההתמודדות שלנו מול מחלות וכאבים. מצאו משהו שנעים לכם להקשיב לו. זה יכול להיות מוסיקה שנעימה לכם, דיסק של הרפייה מודרכת או פשוט שקט. לפני השינה הקדישו לכך 5 דקות כשאתם מתחילים בשלוש נשימות עמוקות וארוכות. אפשרו לכל איבר ואיזור בגוף להרפות כשאתם נושמים אליו.

משפטי יצירת מציאות

כדי לזמן לעצמנו מה שהיינו רוצים בחיינו, ננסח משפטי חיזוק. לדוגמא: "אני בריאה / אני מבריאה"; "אני פתוחה וראויה לאהבה". שימו לב כי הניסוח הוא בלשון חיובית ובהווה בלבד. עוד: "מצבנו הכלכלי משתפר מיום ליום"; "העובר שלי בריא והלידה שלי בטוחה"; "יש בי סבלנות וסובלנות ביחסים אלו".

שילוב הרפייה עם חיזוקים

זהו כלי רב עוצמה כשמתמידים בביצועו למשך תקופה. מתחילים עם ההרפייה אותה הסברתי קודם. מאפשרים לגוף ולמחשבה להירגע ולנוח. אומרים (בקול או "בלב") את המשפטים ליצירת מציאות שבחרנו. כשהמוח שקט הוא פנוי לקלוט את החיזוקים שאנו מזינים אותו. נשים לב לתחושה הפיזית הרגועה המתלווה לאמירת המשפטים. יש לכך חשיבות, כי זה מאפשר לנו לחזור לחוויה הזו בכל יום ולשחזר אותה ובכך נסללת הדרך להגשמת החלום והנה - זה כבר קורה בהדרגה בחיינו.