תמר, חברתי הטובה שנולדה באיטליה ועלתה לארץ לאחר שנישאה, טוענת כי אין תחליף לריח אפייה הנישא באוויר. "ריח האפייה נושא עמו ניחוח נפלא המושך כבמטה קסם את הסובבים אל מוקד ההתרחשות. ניחוחם של בצקי שמרים עז במיוחד. הם מעוררים את החושים, מזמינים ומגרים אותנו לנגוס במאפה החם והתפוח, בין אם מדובר על לחם ובין אם מדובר בעוגות. אמנם החורף לא ממש מראה נוכחות, אבל אפייה היא דרך נפלאה וטעימה לחימום הבית ואם ככה אנחנו גם הופכים את ארוחת הערב לכייפית וטעימה במיוחד, אז הרווח כולו שלנו.

לפני מספר חודשים, כשהיה כאן קריר יותר ורגוע ושקט יותר, הזמנתי את תמר עם ילדיה לבלות אחר צהרים נעים איתי ועם ילדיי. "תכניסי לתנור שלי מאפה איטלקי", ביקשתי.

"החלטתי להתמקד", מסבירה תמר. "מאפה איטלקי קל להכנה, שלא רק יהיה טעים לכל המשפחה, אלא גם יהפוך את ההכנה המשותפת של כל בני הבית לחוויה מקסימה, כשכולם לשים, מרדדים ומעצבים את הפוקצ'ות לפי רצונם".

נכנס קמח, יצא סוד (צילום: מלי גרין)
נכנס קמח, יצא סוד (צילום: מלי גרין)

אבק הקמח משיל מעלינו את אבק השגרה

השבוע, באחד מימי החופש של השהייה בבית, קרוב למרחב המוגן, נזכרתי באפיה המשותפת איתה והצעתי לבעל ולילדים להפשיל שרוולים ולהכין ארוחת ערב שכולה ניחוח איטלקי. כולנו נרתמנו למשימה. בזמן שצחקנו והתאבקנו מהקמח, שמעתי לראשונה מרותי שהיא כועסת על המורה שנתנה לה עונש לכתוב שלושים פעם "אסור לי לאחר", בגלל שהיא שמעה את הצלצול שמבשר על סיום ההפסקה ולא מיהרה לכיתה". "מה, המורה חושבת שזה עונש שעוזר?" שאלה בת השבע בפנים מרדניות.

אושרי בן החמש סיפר בהשתאות על העובדה שיש ילדים שנולדו בלי הרבה שכל במוח, כמו אחד הילדים בקייטנה שלו.

מימי סיפרה על החלום שלה להתחפש לתחפושת שאף ילדה עוד לא חשבה עליה.

נועם הקטן היה בטוח שכולנו טורחים להכין לו עוגת יומהולדת.

וכך גילינו את העובדה המדהימה: אבק הקמח משיל מעלינו את אבק השגרה והלישה בבצק גורמת לשמחה האמיתית לפרוץ מתוכנו. סוג של תרפיה משפחתית. נסו מדי פעם להכין ארוחת ערב משפחתית ביחד. הסיפוק הוא עצום. התעלמו מהבלגן. זה חלק מהכיף. לפני שנים קראתי מאמר שכתבה עיתונאית בריטית והיא סיימה אותו בציטוט הבא: אני לא זוכרת את הבלגן בבית, גם לא את הריהוט; אני לא זוכרת אם גדלתי בעוני או בעושר. אני כן זוכרת את החום ואת האהבה.

טעם של איטליה בבית

הפוקצ'ה היא בעצם סוג של פיתה גדולה או לחם שטוח, שבדומה לפיצה, הגיעה מאיטליה. היא מקבלת את טעמה בהתאם לסוג התוספת המונחת עליה ולכן קחו בחשבון כי אם החלטתם להכין פוקצ'ה עבה יותר, הכינו רוטב עשיר, שעשוי מבצלים מטוגנים או פרוסות ירק מטוגנות. בעלי אוהב את הפוקצ'ה הבסיסית, שעיקר טעמה מתקבל משילוב נפלא של רוזמרין, שמן זית ומלח גרוס ואילו הילדים מעדיפים את המוכר והידוע: גבינה צהובה עם קטשופ.

מתכון לפוקצ'ה בסיסית

  • חצי ליטר מים פושרים
  • 1 ק"ג קמח עם שמרים
  • 4 כפות סוכר
  • רבע כוס שמן זית
  • כף מלח

אופן ההכנה

  1. המסו את השמרים במעט מים עם סוכר ומעט קמח.
  2. לאחר שהבלילה תופחת הוסיפו את שאר הקמח, השמן והמלח. כסו במגבת לחה להתפחה של כשעה וחצי.
  3. כשהבצק תופח הוא דביק מעט. היעזרו בקמח כדי ללוש עד שהבצק הופך נוח לעבודה.
  4. שמנו תבנית, צרו כדור ושטחו אותו בצורת פיתה. מרחו את הבצק במעט שמן זית. אפשר לפזר מלח גס ומעט רוזמרין למעלה.
  5. חוררו במזלג ואפו בתנור חם כעשרים דקות.

משפחת גרין בפעולה (צילום: מלי גרין)
משפחת גרין בפעולה (צילום: מלי גרין)

פוקצ'ה בציפוי ירקות

בצק פוקצ'ה (המתכון הבסיסי מובא למעלה).

חומרים לציפוי

  • 1 בצל אדום
  • 1 פלפל אדום
  • 4-5 פטריות שמפניון
  • עגבניות שרי
  • מלח, פלפל שחור, עלי רוזמרין
  • חצי גבינה בולגרית מפוררת גס

אופן ההכנה

  1. טגנו את הבצל בשמן, הוסיפו חתיכות פלפל אדום, את הפטריות, מלח ופלפל שחור וטגנו במשך דקה-שתיים.
  2. כבו את האש וקררו את הירקות.
  3. עצבו את הבצק לשישה חלקים בצורת פיתות עגולות. כסו את התבניות ותנו לבצק לתפוח חצי שעה נוספת.
  4. לאחר תפיחת הבצק, מרחו עליו שמן זית, מלח, ועלי רוזמרין.
  5. פזרו את הירקות שטוגנו, הוסיפו חצאי עגבניות שרי. למי שרוצה, זה הזמן והמקום לפזר זיתים שחורים או ירוקים.
  6. פוררו מעל הכל גבינה בולגרית ואפו כעשרים דקות.

את הפוקצ'ה הבסיסית הזאת אפשר להפוך לארוחה של ממש על ידי הוספת ירקות. אפשר לטגן מעט בצל ולפזר מלמעלה, בתוספת פלפלים אדומים שטוגנו אף הם במעט שמן זית. אפשר לזרות זעתר, כמו ששימי הבכור שלי אוהב או פטריות כמו שדודו ביקש ואפילו ביצת עין, כמו שיעל ניסתה וגם אהבה.זהו בצק שהוא בסיס לעשרות ארוחות ערב בארוחת ערב אחת.

אופציה נוספת שהכי אהובה על ילדים קטנים: למרוח שכבה דקה של רסק עגבניות, גבינה צהובה מגורדת ומעט זיתים. אפשר גם להשתולל עם פטריות טריות ועשבי תיבול. קצת דמיון והתוצאה סוחטת מחמאות.

הפוקצ'ה היא מאכל חברותי במיוחד, שיסכים ללכת יד ביד כמעט עם כל דבר שתשדכו לו. הזכרנו גבינות וירקות, אבל בהחלט אפשר גם לשים על בשר טחון ותבלינים. מה שטוב לכם, טוב גם לפוקצ'ה.

מטבלים

מומלץ להגיש ליד הפוקצ'ה קערית שמן זית איכותי, עם מעט שמן בלסמי וכן קערית עם מעט מלח ים גס. בנוסף, הכינו מטבלים, אותם תגישו לצד הפוקצ'ה הבסיסית. באחריות, לא יישאר פירור.

מטבל פסטו

  • צרור עלי בזיליקום
  • 3 שיני שום קצוצות
  • מלח ופלפל שחור
  • רבע כוס שמן זית

אופן הכנה: טחנו את כל המרכיבים בבלנדר, עד לקבלת משחה כמעט אחידה.

ממרח פלפלים קלויים

  • 4 פלפל-גמבה אדומים ומתוקים, שנקלו בתנור או על להבה וקולפו מקליפתם
  • רבע כוס שמן זית
  • 5 שיני שום קצוצות
  • כפית פפריקה מתוקה
  • מלח ופלפל שחור

אופן ההכנה: טחנו את המרכיבים, עד לקבלת עיסה חצי חלקה.

טפנד זיתים

  • 150 גר' זיתי קלמנטה מגולענים
  • 3 שיני שום קצוצות דק
  • רבע כוס שמן זית
  • מלח ופלפל שחור

אופן ההכנה: טחנו את כל המרכיבים בבלנדר, עד לקבלת משחה.

חלות ולחמניות

את המתכון הבא לחלות קיבלתי מחברה טובה, שהיא גם שפית, מרילין איילון. היא מכינה עם הבצק חלות. אני דווקא אוהבת להכין ממנו לחמניות וכיסונים חמודים קטנטנים, ממולאים בקוביית שוקולד, אותם אני אופה יחד עם הילדים. הם מגלגלים כדורי בצק קטנים וממלאים אותם בקוביית שוקולד, שנמסה יופי בתנור, לצד כוס חלב חם. וזהו, המתכון לאושר אמיתי, שרק מאפה חמים וביתי בשילוב חיוך שמח של ילד יכולים להפיק.

מצרכים לבצק - עבור 2 חלות בינוניות:

  • 500 גרם קמח (3.5 כוסות)
  • 1 כף שמרים יבשים
  • 1/2 כף מלח
  • 3 כפות סוכר
  • כוס מים 240 מ"ל בערך (מי שלא אוהב בצק דביק, ישים רק 200).
  • 1 ביצה
  • רבע כוס שמן 60 מ"ל

אופן ההכנה

  1. מערבבים את כל החומרים היבשים, מוסיפים את הלחים / רטובים ולשים 10 דקות.
  2. מעבירים לקערה גדולה, משמנים את פני הבצק במעט שמן זית, מכסים בניילון ושומרים במקרר, בין 12 ל-24 שעות.
  3. מוציאים מהמקרר. מי שרוצה, מכינה חלות על ידי חלוקת הבצק ל-2 חלקים.
  4. לוקחים חלק אחד בעודו עדיין קר, מרדדים אותו על משטח מקומח למלבן ארוך בגודל 50*20. אם צריך (הבצק מעט דביק) אפשר לקמח גם את המערוך.
  5. בעזרת גלגלת פיצה או סכין חדה, חורצים עד לעומק ממש כל 2 ס"מ, נזהרים לא להגיע לשולי הבצק, מגלגלים לגליל ארוך, מחברים את שני קצוות הגליל לצורת כתר ומעבירים בזהירות לתבנית אפיה מרופדת נייר אפיה. חוזרים על אותה פעולה עם הבצק השני.
  6. מברישים את שני הכתרים בביצה מהולה במעט מים, מפזרים שומשום (או מקשטים בזרעי דלעת) ומתפיחים כשעתיים או עד להכפלת הנפח.
  7. אופים בחום בינוני של 180 מעלות, עד שהחלות זהובות.

ואפשר כמובן, כמוני, להכין לחמניות וכאמור, כיסוני בצק ממולאים בשוקולד.