ישראל 2014. נכון נדמה לכם שהתינוק שלכם הוא שלכם; שמיד לאחר שתלדו אותו, תוכלו להיות איתו ללא הפרעה? נדמה לכם שתוכלו להיניק לפי דרישתו, להעניק לו מגע עור לעור ובאופן כללי להיות ההורים שלו, אלו שמטפלים בו, דואגים לו ולא זזים ממנו, כמו שבוודאי עוד תעשו למשך כמה שנים קדימה?

נכון שאם פתאום, חודש אחרי הלידה, תגיעו חלילה למיון עם תינוקכם, תפקידו אותו בידי האחות במחלקה ותלכו ל"ארומה" לשתות קפה, כולם כולל האחות והעו"סית של בית החולים יחשבו שהשתגעתם? אז למה רגע אחרי הלידה זה הגיוני? הרי ברור שאתם ההורים ואם הייתה לידה תקינה ולכולם שלום, למה שיפרידו ביניכם אחרי הלידה?

תחשבו שוב. כי יש נהלים.

"שילכו ללדת במקום אחר"

כבר שנים אני שומעת שיחות של נשים על כך שידוע כי בביה"ח שיבא ישנה מדיניות הפרדת חובה של כשש שעות בין האם לתינוקה, לאחר המעבר מחדר הלידה. לפי הסיפורים, זה קורה גם לאחר לידה תקינה לחלוטין, גם בלידה בה אחריה האם והתינוק מרגישים טוב, גם לאחר שבחדר הלידה כבר שהה התינוק עם אמו וזכה להנקה. בכל מצב - בתל השומר יילקח ממך התינוק לכשש שעות לחימום, בדיקות וחיסונים וכל ניסיון להישאר עם התינוק ללא הפרדה ייתקל בקשיים רבים.

"אחרי לידה נהדרת עברתי להתאוששות ובעלי ליווה את התינוקת ליחידת המעבר", מספרת לי יעל אופיר, אשר זוכרת מצוין איך הופרדה מהתינוקת שלה ל-8 שעות. "ידענו שהנוהל כולל הפרדה בת שש שעות, אבל היה לנו ברור שאבא שלה לא יזוז ממנה.

"האחיות עשו לו פרצוף ולא הבינו מה הוא עושה שם - הוא היה האב היחיד - אבל הוא נשאר לצדה. ברגע שהגעתי למחלקה, ניגשתי בעצמי ליחידת המעבר, שם הבהירו לנו שעד שהאחיות יתפנו לקבל אותה לתינוקיה, אין מה לדבר על להוציא אותה. ישבתי שם בפינה, על כיסא פלסטיק מצ'וקמק וניסיתי להניק, תוך כדי שהאחיות נותנות לנו להרגיש שאנחנו מפריעים. כל זה שעתיים אחרי לידה, עם תפרים ועייפות גדולה".

כבר שנים שאני מקשיבה לנשים עם סיפורים דומים לסיפור של יעל וכבר לפני שנים פניתי לפרופ' אייל שיף, מנהל המחלקה ובידי מספר מכתבי תלונה שנכתבו על ידי יולדות במחלקתו, אשר הופרדו בניגוד לרצונן ובניגוד לבקשתן מתינוקן, לאחר הלידה וכל מאמציהן לקבל את התינוק ולהימנע מהפרדה כפויה של שעות לאחר הלידה נתקלו בסירוב מוחלט. תגובתו של פרופ' שיף הכתה אותי בתדהמה. הוא אמר, אני מצטטת: "אם הם לא רוצים להיפרד מהתינוק, שילכו ללדת במקום אחר". נראה שעצה זו עדיין טובה, כמה שנים מאוחר יותר.

המרכז הטבעי: האופציה היחידה

והנה עוד סיפור, מקומם אפילו יותר - סיפור הלידה של לי-אור לבנזון כהן: "לפני שנה ושלושה חודשים ילדתי את יערה במחלקת הריון בסיכון, אחרי 24 שעות 'לא פשוטות' בהן ניסו "לשכנע" אותי ללדת בדרכים שונות, כולל להטיח בי שאני מסכנת את העוברית שלי. בסוף הפנו אותי למחלקת אשפוז, שם המתנתי עד שהתפתחו צירים (כן, זה קרה מעצמו וללא התערבות). ביקשתי לקרוא למיילדת (הייתי רשומה למרכז לידה טבעי) ולחזור לחדר הלידה. האחות במחלקה התעקשה שאין טעם להגיע לחדר לידה עד שהמיילדת שלי תגיע וכמה שלא הסברתי לה שזו לידה שלישית ואני מרגישה שממש אוטוטו אני יולדת, לא היה ממש עם מי לדבר. בסוף ילדתי במחלקת האשפוז ואז הציעו לי לוותר על מרכז הלידה הטבעי. בגלל שידעתי שיש הפרדת אם-תינוק למשך 6 שעות, לא הסכמתי לבטל והועברתי למרכז הלידה הטבעית (עם יערה בזרועותיי). שילמתי כ-5000 שקל (אם זכרוני אינו מטעה אותי) רק כדי לא להיפרד מיערה. עברנו ביחד למלונית".

כן, למעשה, עד ממש לא מזמן, אם החלטת ללכת על מרכז הלידה הטבעית ושילמת על כך, יכולת לזכות להישאר עם תינוקך מיד לאחר הלידה. אבל גם האופציה הזו כבר לא קיימת, מכיוון שאותו מרכז נסגר בינואר האחרון, בהוראת מנהל המרכז הרפואי, פרופ' רוטשטיין. וכך, גם אופציה זו נסגרה בפני היולדות והפרת זכויות האדם הכרוכה בהפרדה כפויה בין אם לתינוק נמשכת באין מפריע.

"כך נוהגים כולם"

בשבוע שעבר פניתי לד"ר שטראוס, מנהלת מחלקת יילודים ופגים בשיבא, על מנת לנסות ולשוחח עמה על נהלי ההפרדה בין האימהות לתינוקות לאחר הלידה ונתקלתי בטיעונים סותרים. מחד טוענת הד"ר כי "אין הכרח להפריד ל-6 שעות. פשוט זה הזמן שיוצא בפועל", זאת בעוד עדויות אין ספור של יולדות מעידות כי ההפרדה הנ"ל מוצגת כנוהל הכרחי שאין סוטים ממנו בתל השומר, הן בסיורים לקראת הלידה והן בשטח. מאידך מציינת ד"ר שטראוס כי "כך נוהגים כולם. זהו נוהל חובה ארצי".

למרות מאמציי, סירבה מנהלת המחלקה להיפגש עמי ולשוחח בנושא. ליתר דיוק, הסכימה להיפגש, אך יממה לאחר שנקבעה פגישתנו, הושארה הודעה בסלולרי שלי על ידי מזכירתה, כי הפגישה מבוטלת "עקב נסיבות שאם ישתנו בהמשך, תיקבע הפגישה מחדש".

בצר לי, פניתי למועדון היולדות בתל השומר, כפי שיכולה לעשות כל יולדת המעוניינת לברר בירורים שונים על חדר הלידה בו היא מתכננת ללדת או לא ללדת. במועדון היולדות סירבו לתת תשובה לשאלתי מה קורה אם אמא אינה מסכימה להיפרד מתינוקה לאחר הלידה והפנו אותי לקבל תשובה מוסמכת מחדר הלידה. ניסיונות ההתקשרות לחדר הלידה, בימים שונים ובשעות שונות, נתקלו בחוסר מענה. חדר לידה פשוט לא ענה לטלפון ובכל ניסיון נשארתי על הקו עד שהטלפון התנתק מעצמו. מזל שאני לא יולדת.

במקביל, התקשרתי גם ל"ליס" ול"אסף הרופא", שניהם בתי יולדות אשר ד"ר שטראוס ציינה בפניי כי "הנוהל הארצי מופעל גם אצלם. לא רק אצלנו", אלא שבשניהם המענה הטלפוני היה מהיר ואדיב, ענו לכל שאלותיי וקושיותיי ובשניהם התברר כי אין כל נוהל המחייב שהיה של 6 שעות בתינוקיה, אם היולדת אינה מעוניינת בכך. כלומר, יש נוהל והוא מופעל כרוטינה, אלא שאם היולדת מעוניינת לשהות במחלקה עם תינוקה, היא יכולה להשיג זאת אם תעמוד על כך.

ב"אסף הרופא" הבהירו כי האב יכול ללוות את התינוק לבדיקות בתינוקיה ולשחרר אותו לשהייה עם אמו במחלקת יולדות (ביות) במהירות האפשרית, כשעתיים על פי רוב ואילו ב"ליס" הגדילו לעשות והסבירו כי האם יכולה לקבל את התינוק אליה, לאחר זיהוי בתינוקיה בלבד וכשיהיה רופא יילודים פנוי לביצוע הבדיקות הדרושות, תוכל האם להביאו לתינוקיה, במקום להיפרד ולהמתין שעות במחלקה בלעדיו.

נוהל קשיח או נוהל גמיש

אפשר לדון ולהביא מחקרים אין ספור בנוגע לחשיבות ה"בונדינג" בין האם לתינוק לאחר הלידה, השפעת ההפרדה על הקשר וההנקה; לדבר על דיכאון לאחר לידה ועל מה לא. הדברים ידועים. המלצת ארגון הבריאות העולמי הנה, כבר שנים, להימנע מהפרדה בין האם לתינוק ולעודד מגע עור לעור סמוך ככל שניתן ללידה, הנקה סמוכה ככל שניתן ללידה ועוד.

אי הפרדה בין האמהות לתינוקות נהוגה בארצות מתקדמות רבות, בהן בריטניה. שם למשל, אין כלל תינוקיות ובמקרה של תינוקות בריאים, משוחררים האם והתינוק לביתם שעות מספר לאחר הלידה והמשך המעקב מבוצע בקהילה ולא בבית החולים.

אבל הדיון החשוב בעיני הוא לא האם נכון או לא נכון מבחינה רפואית להפריד בין האם לתינוק. הדיון הוא על זכותנו להחליט עבור עצמנו ועבור ילדינו החלטות שעל הצוות הרפואי המטפל לכבדן. רוצה להישאר עם התינוק שלך אחרי הלידה? אם תלדי בשיבא זה כנראה לא יקרה.

אם אתם רוצים להישאר עם התינוק שלכם לאחר הלידה ולא להיפרד ממנו, חשוב שתבינו שזוהי זכותכם ואם בבית חולים אחד לא מכבדים את זכותכם, אולי עדיף שתלדו בבית חולים שכן מכבד אותה.

נוהל קשיח או נוהל גמיש, בשורה התחתונה התינוק הוא שלכם.

מהמרכז הרפואי שיבא נמסר בתגובה:

בשיבא מתבצעות מדי שנה יותר מ-10,000 לידות ושביעות רצון היולדות מאיכות הטיפול המקצועי והאנושי הופכת את מחלקות היולדות שלנו לפופולאריות ולמבוקשות במיוחד לאורך כל השנה. התפוסה השנתית במחלקות היולדות עומדת על מעל ל-100%.

הנתונים המובאים בטור האישי אינם מדויקים ולהלן מספר עובדות מדויקות שברצוננו להדגיש:

לאחר הלידה התינוק (במידה והוא במצב יציב) נשאר עם האם בדרך כלל כשעה ואנו אף מעודדים הנקה בחדר לידה. לאחר כשעה, עובר התינוק יחד עם אביו או בן הזוג הנלווה לחימום, רחצה, מתן חיסונים, בדיקת אחות ורופא. לעתים קרובות יש צורך בבדיקות נוספות עקב מצבו הרפואי של התינוק או מצבה של האם. כל התהליך אורך בין שעתיים לשש שעות, כאשר פרק הזמן הממוצע לתהליך המתואר נע סביב ארבע שעות.

זהו תהליך שקיים בבתי חולים רבים, בוודאות גם בבתי חולים נוספים באזור המרכז. מדובר בפרוטוקולים מקובלים של האיגוד הנאונטולוגי. בשיבא קיימת חשיבות רבה ומושם דגש על הקשר בין האם לתינוקה. קיים אצלנו ביות מלא, הדרכות הנקה ועידוד קשר בין תינוק לאם מהרגע הראשון.

מטרת כולנו שהאם תשוב הביתה עם תינוק בריא וזאת לאחר שנבדק ועבר את הבדיקות המחויבויות להתבצע לאחר לידה.

דלתם של פרופ' שיף וד"ר שטראוס פתוחה תמיד בפני היולדות והן רשאיות לשאול, להתייעץ ולשתף בלבטים של לפני הלידה. כל יולדת תתקבל בתל השומר באדיבות ובברכה ואלה שיקבלו החלטה ללדת במקום אחר – יזכו אף הן לברכת הדרך.

  • זהר כרמי, פעילה למען חופש בחירה בלידה, מנחת קורס דולות .