אני לוקחת בחשבון מראש את כמות השנאה התהומית שאקבל כאן ואת הסטריאוטיפים שיתעוררו למקרא הדברים.
לפני מספר שנים, פנתה אלי יערה ישורון, אמא מוכשרת ונמרצת וביקשה שאצטרף ליוזמה הברוכה שלה: הורים עובדים לשינוי, לקיצור החופש הגדול. הייתי שם כשהם ביקשו את עזרתי, כתבתי עליהם, דיברתי על היוזמה בכל פורום אפשרי, הופעתי לאסיפות. זה היה לי מובן מאליו, כי אני, כמוה, עובדת ומתמודדת, כמו אלפים רבים של נשים במדינת ישראל, עם חופשה גדולה של חבורת ילדים, לעומת עבודה סדירה שלי, שאין בה יותר מדי חופשות - מצב בלתי הגיוני בעליל.
תנו לנו לצאת לעבוד
בשבועיים האחרונים, נדמה היה שניתן לברך על המוגמר. כלי התקשורת חגגו, העיתונים נמרחו באותיות עליזות, שר האוצר ושר החינוך קיצרו את החופש הגדול בשלושה שבועות. הידד! התוכנית הגאונית מספרת על שינוי מהותי בתפיסה, על רעיון שאפשר ליישם בעלות הגיונית להורים.
אבל, היי, שימו לב, הבשורה החדשה על קיצור החופש הגדול, אופס, לא קשורה אלינו, השחורים, סליחה, החרדים. אנחנו החרדים, שאת פנינו מכסים תדיר בשחור, השחירו ומשחירים אותנו באיצטלה מודרנית, בפרצוף מתמם, בשנאה מפעפעת, שלא תמיד מסתתרת - אנחנו לא קשורים לחגיגה. ואני מדברת בשם עשרות אלפי אמהות. למעלה מתשעים אחוז מהנשים החרדיות הן נשים עובדות! אחוז לא מבוטל של גברים עובדים גם הם. איך אתם מדברים באותה נשימה על זה שאתם רוצים עוד חרדים במעגל העבודה ומצד שני קושרים להם את הידיים ולא מאפשרים להם לצאת לעבוד? למה הצביעות הזאת יכולה להיעשות רק כאשר מדובר בחרדים? תנו לנו גם ליהנות מקיצור החופש הגדול, לעבוד באופן סדיר ולתרום למשק!
מתי הפכנו ללא רלוונטים?
איפה אתם, כל ההורים שהייתי אתכם במאבק, שצעדתי אתכם בדרך, תמכתי וסייעתי? נסענו על אותה רכבת. באופן אישי השתדלתי לעזור במלוא הקיטור ופתאום נראה שניתקו את אחד הקרונות מהרכבת, הורידו אותו מהפסים והרכבת המשיכה לנסוע הלאה בלעדינו. היי, הלו, מדובר באלפי תלמידים ותלמידות. אי אפשר להתעלם מקיומם. מדינת ישראל מתייחסים אל ילדי החרדים כאל ילדים חורגים, אבל ילדים הם ילדים וההורים שלהם עובדים!
מדוע כאשר היו צריכים את קולי ועטי, הילדים שלי, בנים לזוג הורים עובדים, היו מוּכּרים, ולגיטימיים ואילו בשלב ה"ניצחון", שעליו עוד נתווכח, אני וילדיי כבר הפכנו ללא רלוונטים?
אני מצפה מכל אותם אנשים שנלחמתי איתם, כמו רבים וטובים אחרים, שלא ישתקו, שימשיכו איתי את המערכה, שיבהירו שהורים הם הורים וילדים הם ילדים וצרכים הם צרכים ואתם ואנחנו חד הם.
גורמים במשרד החינוך מסרו בתגובה כי:
תכנית בתי הספר של החופש הגדול תופעל אך ורק בבתי ספר המלכתיים, ובכלל זה: בתי ספר ממלכתיים, ממלכתיים דתיים, וציבוריים חרדיים. לצערנו, זוהי הסיבה לכך שבתי ספר חרדיים רבים - כמו בתי ספר דמוקרטיים, אנטרופוסופיים ואחרים שאינם ציבוריים - לא יוכלו ליהנות מתכנית זו. משרד החינוך מאפשר כיום לכל בית ספר חרדי להיות חלק ממערכת החינוך הציבורית, ללא כל התערבות בנושאים דתיים ורוחניים ובדרך זו לקבל גם את אותן הזכויות מהן נהנים כל בתי הספר הציבוריים בישראל.
