הפרידה מאמא ואבא בבוקר והמעבר לגן היא אף פעם לא פשוטה. והשנה במיוחד. עד שהם התרגלו, הופרה שוב השיגרה עם החופשות הרבות שנפלו עלינו ממש בתחילת השנה. ההפסקות גרמו שוב ושוב לרגרסיה, אבל השבוע הם סוף סוף יוכלו להיכנס לשיגרה אמיתית של הסתגלות למסגרת החדשה. איך תעזרו להם להתמודד ולהתרגל? הסכם פרידה יכול לעזור.
מהו הסכם פרידה?
הסכם הפרידה עונה על שלוש שאלות: מתי נפרדים? איך נפרדים? איפה נפרדים?
הגיעו להסכמה עם ילדכם בכל בוקר מחדש לגבי התשובות לשאלות הללו וכבדו את רצונו. הסכמה מאפשרת אחריות ומחויבות ובעיקר תחושת וודאות. ההסכם ישרה עליו תחושת בטחון ושליטה, כי הוא ידע מה עומד לקרות. ככל שתשמרו על ההסכם לאורך כל ימי ההסתגלות, עולה הסיכוי שתראו שיפור גם בחזרה לגן אחרי החג.
מתי נפרדים?
הראו לילד את מחוגי השעון והחליטו איתו ביחד באיזו שעה תתבצע הפרידה. לדוגמה, אמרו לו שכשמחוגי השעון יראו על המספר 9 (רבע לשמונה), אמא תלך לעבודה והוא יישאר בגן. הזכירו לו את ההחלטה הזו לאורך הבוקר והקפידו לומר לו מה השעה ולהסתכל יחד על מחוגי השעון, על מנת שלא תיווצר הפתעה.
איך נפרדים?
שאלו אותו כיצד הוא רוצה שתיפרדו - שתי נשיקות? חיבוק? ניפוף יד וכדומה. תנו לילד להחליט ועמדו בהחלטה שלו. בצעו את הדרך בדיוק כפי שביקש.
איפה נפרדים?
בקשו מהילד להחליט היכן הוא רוצה להיפרד מכם. האם ליד הקוביות, ליד ארגז החול? כיוון שלילדים אין את תחושת הזמן שיש למבוגרים, עליכם לערוך את ההסכם בכל בוקר מחדש ולא ערב לפני. ככל שתקפידו לקיים את ההסכם ובכך תיצרו שיגרת פרידה קבועה, עולה הסיכוי שילדכם יגיע ליכולת של פרידה בוגרת ועצמאית מכם, ההורים.
עוד כמה עצות שיכולות לעזור
מטרתכם כהורים היא לפתח לילד יכולת עצמאית בפרידה. כלומר, שהפרידה תבוא ממנו ותהיה חיובית. לכן, כדאי לאפשר לו לחוש בוגר. איך עושים זאת?
- הקפידו שהילד ייכנס רגלית לגן ולא על הידיים. נשיאה על הידיים משדרת תחושה של תינוק שאינו עצמאי.
- תנו לילד להיכנס ראשון בשער הגן. שדרו לו שהוא "מארח" אתכם בגן שלו ולא הוא האורח.
- תנו לו לשאת את התיק על גבו (תוכלו להוציא את התכולה הכבדה ולשאת אותה בשקית כדי להקל את משקל התיק) ושיתלה את התיק במקום המיועד לו.
- פעולות אלו יגרמו לילד שלכם להרגיש בוגר ובשליטה על מעשיו וכך יעלה הסיכוי שירצה גם לבטא בגרות ועצמאות בזמן הפרידה.
- חשוב שתזכרו שהבכי של ילדכם בעת הפרידה לא תמיד נובע בשל פחד הנטישה, אלא לעיתים מתוך תחושת תסכול שלא קיבל את מה שרצה. הוא רצה שאמא תישאר איתו והיא לא יכולה. לכן הוא חש מתוסכל ופורק זאת בזעם ובכי.
- תוכלו להקל עליו אם תביעו אמפתיה לרגשות אלו. למשל, אמרו לו: "אני מבינה שקשה לך. גם אני הייתי רוצה להישאר איתך לשחק, אבל אני צריכה ללכת לעבודה ואתה צריך להישאר בגן שלך. אני אבוא לקחת אותך בצהריים".
- הימנעו מלהבטיח מתנות או לנקוט בהסחות דעת, אלא התייחסו לרגשות שלו, לעובדה שקשה לו ושהוא עצוב.
- דווקא בתקופת החגים המאופיינת בחוסר שיגרה, השתדלו שאותו הורה שמביא לגן בבוקר יהיה גם זה שמחזיר. פעולה זו תסייע לכם לבנות יחסי אמון עם הילד ותייצר שיגרה יותר נעימה עבורו.
גיא ניב, מנחה קבוצות הורים ויועץ בכיר ב"קול להורה" – קו הייעוץ להורים לילדים בגיל הרך בויצו -6968*.
