בזמן האחרון, קוראות הקוראות אותי (וגם קוראים הקוראים אותי) טוענים שאני פמיניסט, שלא המצאתי את הגלגל, שמאז ומעולם נשים צעדו כאן לשיוויון והנה אני, קופץ על העגלה. אז טוב, אני מסכים שלהמציא את הגלגל זה לא עניין של מה בכך, אבל תסובבו את אותו גלגל ככל שתרצו, הנושאים עליהם אני מדבר רחוקים מלהיות פמיניסטיים.

זורם לכיוון השני לחלוטין

בואו נעצור שנייה ונאמר, למען הסר ספק, כי אני בהחלט אחד מתומכיה של המהפכה הפמיניסטית ואהיה בצדה של כל מהפכה הדורשת שיוויון ומיגור אפליה, אבל יחד עם זאת, זה לא מה שאני עושה כאן. בואו נתעכב לרגע על המילה פמיניזם. הסיומת "יזם" משמעותה אקטיביות, זרם, תנועה, כך שמשמעותה של המילה פמיניזם הוא זרם או תנועת הנשיות. אין לי בעיה עם זה, על אף הסלידה שלי מהגדרות מגדריות, פשוט בגלל שזו הגדרה מאוד מדויקת. מטרת התנועה הייתה להזיז את הנשים ממקום אחד למקום אחר. נהדר.

בדיוק בשל כך איני מבין איך מה שאני עושה הוא פמיניזם. נכון, אני פועל לשיוויון, אבל התנועה, הזרם, בכיוון ההפוך לגמרי. זה יהיה כמו להגיד שגאות ושפל הם אותו דבר מאחר והם שניהם פועלים לשם השוואת לחצים. אז בואו נתחיל מזה, אני לא פמיניסט. לפחות לא כאן.

זרם מחוסר הגדרה

ועכשיו מה? ריק? אז לא. אנחנו נמצאים במקום חדש, מקום שמגדיר את עצמו בהיסטוריה עם התקדמות הדור שלנו. שינוי. על מה אני מדבר? טוב, אז המונח "הגבר החדש" נזרק לאוויר כל חמש שנים בערך. בפעם האחרונה אלו היו גברים שאוהבים להשתמש בקרמים. איך קראו לזה? מטרוסקסואל? לכן, אחסוך מכם את "הגבר החדש" ורק אומר שלא מדובר בטרנד. השינוי, הזרם, התנועה הזו של גברים המבקשים להשוות את מקומם בעולם המשפחה, היא התקדמות אבולוציונית מתבקשת. ועל כן, היא כאן להישאר (שלא כמו גברים שאוהבים קרמים. נו באמת, חשבתן שגם אנחנו נתחיל לזרוק אלפי שקלים בשנה על השטות הזו?).

אז זרם שלם של גברים, ותאמינו לי, מדובר בזרם שלם, רוצים להיכנס בחזרה למשפחות שלהם ולתפוס את מקומם כאבות מעורבים. אני חושב שמגיע לזה שם. אולי משהו קצת פחות יומרני ממסקוליזם, המקבילה של פמיניזם. אולי פאטרנליזם, זרם, תנועת האבות. השינוי שאנחנו חווים היום על בשרנו, המכשולים שעומדים בדרכנו ומסמלים את העובדה שאנחנו, בדרך אל המשפחה שלנו, לא נעצר על ידי כלום, הגברים שהולכים לידינו ועושים איתנו את הדרך... פאטרנליזם. אבות שנעים בכיוון מסויים. בכיוון הבית.

כוחו של השם

כולי תקווה שהגדרת הכיוון, כינויו בשם מסויים, תצליח לתת משמעות אישית ולאומית לאלו ההולכים בדרך הזו. כולי תקווה שהשם, ההגדרה בפני עצמה תאחד את כולנו אל מקום אחד, זרם אחד, במקום להיות חבורת אינדיווידואלים הצועדים לבד וסופגים את האש עבור "שאר הגברים". כולי תקווה שהאיחוד, ההתקבצות, תוכיח ברמה הויזואלית שאיננו חבורת אינדיווידואלים ככל ועיקר, אלא באמת זרם אמיתי, גועש, מושך ובועט.

אז להבא, כשתרצו לזרוק עלי תבניות, אל תקראו לי פמיניסט. אני פאטרנליסט. ופאטרנליסט גאה.

בעקבות הטור, הגיעו אלי פניות רבות לגבי השם שהמצאתי לי ולחבריי האבות המעורבים ובהחלטה משותפת, החלטנו ללכת על שם אחר: פרנטליזם. למה דווקא פרנטליזם? קראו כאן .