מחזור א', מחזור ב', מחנה קיץ, חופשה משפחתית... בסוף כל התוכניות נגמרות ועדיין נשארים כמה שבועות ריקים מפעילות לילדים. זה הזמן להפיק קייטנת הורים. הקונספט ודאי לא חדש לכם – מקבצים יחד עם ילדכם עוד כמה חברים קרובים וכל הורה נמצא איתם יום אחד. נשמע לכם מתיש, מייגע ובסופו של דבר לא משתלם? יכול להיות שאתם צודקים. לאנשים שאינם מיומנים בשעשוע ילדים למחייתם, זה עשוי להיות קשה. ב"קטנטנים" הכינו עבורכם מדריך ענק להפקת קייטנת הורים, שיעזור לכם לעבור את השבועות הנותרים בשלום ועל הדרך - לבלות זמן איכות נהדר עם הקטנים שלכם. אנחנו נביא לכם כאן את המדריך - בסדרה של מספר כתבות. בכתבה הראשונה: הוראות כלליות וגם כמה רעיונות ראשונים לפעילות.

כמה יתרונות בקייטנת הורים

1. הרבה, אבל הרבה יותר בטוח (כן, הורים שמשגיחים על הילדים שלכם במקום ילדים בני שש עשרה, זה הרבה יותר בטוח).

2. תוכלו לבלות עוד כמה ימים עם הילדים, במקום לשלוח אותם לטיפולו של מישהו אחר.

3. זה יחסוך לכם סכומים רציניים של כסף. בוודאות.

4. בריא בהרבה לילדים - אתם מחליטים מה הם אוכלים.

5. זה כיף! מתי הייתם בפעם האחרונה בקייטנה?

(צילום: shutterstock)

לפני הכל: בטיחות

לטובת השקט הנפשי של כל אחד מהחברים, רצוי להסכים מראש על כללי בטיחות אחידים בכל אחד מהבתים בעת הקייטנה. חשוב להסכים כי גם אם בבית מסוים מותר בדרך כלל לעשות משהו שלא מקובל על כולם, בשעה שהקייטנה מתארחת שם, חוקי הקייטנה הם הקובעים.

כמובן שאתם רשאים להחליט על אילו חוקים שתרצו, אך הנה רשימה שעשויה לעזור:

1. בכל בית יערך על ידי ההורה סיור מקדים לגילוי סיכונים בטיחותיים באירוח של קבוצת ילדים.

2. תיק עזרה ראשונה (שתרכיבו מראש) ימצא בכל עת בבית המארח.

3. לילדים לא תינתן גישה לאש או לתנור.

4. אלרגיות לחומרים או מזונות שונים תועלה למודעות ההורים האחרים מראש ומבעוד מועד.

5. הילדים ימצאו תמיד ובכל רגע נתון תחת השגחתו הישירה של ההורה התורן.

6. בימים בהם תבחרו לצאת מהבית, יגיעו כל הילדים עם חולצה בצבע שיוחלט מראש (מקטין את הסיכוי לאבד ילד באלפי אחוזים).

7. על כל מקרה של פגיעה יש להודיע במיידי להורי הילד הנפגע.

(צילום: shutterstock)

מה אוכלים?

גם בנושא המזון כדאי להגיע להבנות מבעוד מועד. כדאי להחליט בדיוק איזה מזון אתם מוכנים שהילדים יאכלו ואיזה לא. אם אתם מעוניינים במזון בריא, כדאי להצהיר על כך מראש. אפשר להחליט שמזמינים מבחוץ (פיצה, נגיד) או שמבשלים בבית או שכל ילד מביא את האוכל שלו איתו.

הפתרון הפשוט ביותר בעיניי הוא להחליט על ארוחת בוקר קבועה הנאכלת בכל יום. כלומר, בכל אחד מהבתים המארחים הילדים יקבלו בדיוק את אותה ארוחת בוקר שהוסכמה מראש.

לארוחת צהריים מומלץ שבכל בית יכינו את האוכל האהוב ביותר על הילד המארח. כך תוכלו להבטיח כי כל ילד יוכל לצפות לפחות פעם בשבוע לארוחת צהריים לטעמו וכי האמא תדע בוודאות איך מכינים את זה כהלכה וכמה זה עולה (נגיע לסעיף העלויות עוד רגע).

כמו כן, קבלו החלטה כי כל אוכל שיש להשקיע זמן בהכנתו, מכינים כבר בערב קודם. כך לא יוצא מצב שבמקום להשגיח על הילדים, עסוקים בבישולים.

עוד עניין שכדאי להשקיע בו מחשבה הוא כלי האוכל. אפשר לקבל החלטה כי ההורה התורן פשוט שוטף כלים אחרי כולם או לקבל החלטה להשתמש בכלים חד פעמיים. בסך הכל לשטוף כלים אחרי 5 ילדים פעם בשבוע זה לא כזו קטסטרופה, אבל כדאי להיות ערוכים.

(צילום: shutterstock)

ציוד

בכדי לצמצם את סעיף העלויות (זה שנגיע אליו בקרוב) למינימום, כדאי להשתמש במידת האפשר באביזרים שנמצאים בבית, כך שמעבר לחומרים המיוחדים (כמו גואש לדוגמה), שתזדקקו להם, כדאי להכין לכל ילד ערכת יצירה שתכלול מספריים, צבעים, טושים, עפרונות, דבק וכל מה שגם ככה יש בקלמר בית הספר.

כמו כן, אפשר לייצר ערכת משחקים לקייטנה, שתכלול משחקי לוח ישנים (או חדשים) וציוד ספורט שיביא כל ילד מהבית. הערכה תוכל לנדוד עם הילדים בכל פעם לבית המארח.

(צילום: shutterstock)

כמה זה עולה לנו?

באופן עקרוני, אירוח יום של קייטנה, לפי הלו"ז שלי, יעלה לכם בין 0 ל-50 ש"ח (לא כולל מזון, אבל גם אז, אם לא תתפרעו, לא תעברו את ה-120 ש"ח ליום בממוצע). כך שגם אם אנחנו לוקחים בחשבון את יום החופשה שלקחתם ונניח לרגע שהוא לא בתשלום, עדיין כל החבילה יוצאת משתלמת ביותר.

אף על פי שהעלויות נמוכות, רצוי כמובן לחלק אותן במידה שווה ככל הניתן. אפשר לעשות זאת בכמה דרכים כשהראשונה, המדויקת אך המסובכת מכולן, היא לשמור חשבוניות לאורך כל הקייטנה ולהתחשבן בסופה לפי כלל ההוצאות. אפשרות נוספת, פשוטה יותר, היא שכל הורה משלם עבור המזון והפעילויות המתקיימות אצלו ביום בו הוא מארח.

כמו כן, רצוי להחליט מראש מה קורה במקרה וילד משתולל בבית שאינו שלו ושובר משהו. גם אם האפשרות נראית לכם רחוקה, עדיין, החלטה בעניין מראש עשויה לחסוך עוגמת נפש מאוחר יותר.

עניין אחד שכדאי לקחת בחשבון הוא את העובדה שאתם, בניגוד לקייטנה ממוסדת, לא מבטחים את הילדים. לכן, הייתי מוותר על סיכונים מיותרים.

(צילום: shutterstock)

הצעה לסדר יום

8:00 התכנסות. הפעלה חלקית של ציור, צביעה, משחקי קופסא

8:40 ארוחת בוקר

9:10 פעילות מס' 1

10:10 הפסקה

10:40 פעילות מספר 2

11:40 הפסקה

12:10 ארוחת צהריים

12:40 סידור הבית / הפעלה חלקית, סרט

13:00 איסוף. ולממשיכים:

14:00 הפעלה חלקית, משחקי קופסא, שיעורים, צביעה, קריאה

15:15 ארוחת ארבע

15:40 סידור הבית

16:00 פיזור הביתה

יום די אנד די

פעילות 1: יצירת דמויות ותחפושות

אני מניח שמרבית הקוראים לא מבינים מה זה "די אנד די", אז אפשט את זה - די אנד די (דאנג'נס אנד דראגנס) הוא משחק תפקידים שהוא בעצם כמו הצגה בה כל אחד מגלם דמות קבועה (מכשף, אלף, קוסמת, פיה וכו'). כל השחקנים מונעים על ידי הבמאי (שנקרא גם שליט המבוך). אין עלילה קבועה, אלא סדרה של מצבים בה כל אחד צריך להתנהג כמו שהייתה מתנהגת הדמות שלו. במילים אחרות, סדנת אימפרוביזציה, אבל פנטסטית.

בפעילות הראשונה כל אחד מכין את הדמות שלו. זה יקרה בשני שלבים:

שלב ראשון - אופי: כל ילד צריך להחליט מי הדמות שלו (קוסם, לוחם, הוביט, אלף וכו') ומה הכוחות והכשרונות שלה. ילדים מבוגרים יותר, יכולים להיכנס יותר עמוק ולדבר גם על רגשות. האם הדמות אמיצה או פחדנית, האם היא טובת לב או רעה, האם היא עוזרת לחברים או אגואיסטית וכו'. רצוי שלא לבחור יותר מ-3 תכונות בכדי שלא ללכת עם זה לאיבוד.

אני ממליץ לשלוח את הילדים לחשיבה עצמאית בעניינים האלו ובסופו של דבר להחזיר את כולם לישיבה במעגל ולשיחה. כדאי לרשום את סוגי הדמויות ותכונות האופי שנבחרו.

שלב שני - מראה: כל ילד צריך להכין תחפושות לדמות שלו. עניין זה דורש הכנה מראש ורצוי שכל אחד יביא תחפושת או בגדים ישנים מהבית לטובת העניין. הורים מגדילי ראש יכולים גם לאפר את הילדים באיפור סמלי לפי הז'אנר ובקשות הילדים.

פעילות 2: הצגת הדמויות ואימפרוביזציה

מה שיקרה עכשיו הוא בעצם ההצגה עצמה, אבל לפני שמתחילים, כדאי להזכיר לכל אחד את הדמות שלו ואת תכונות האופי שבחר. כדאי גם לצלם אותם עושים פוזות לפני שמתחילים וגם תוך כדי.

סדנת אימפרוביזציה צריכה סיפור מסגרת ומפעיל אחד שמושך בחוטים. אתם המפעיל ואתם יכולים להמציא מה שאתם רוצים, אבל אתן לכם דוגמא שתוכלו לזרום איתה אם תרצו: החברים הם קבוצת גיבורים שמונתה על ידי המלך, במסע שמטרתו החזרת העציץ הקסום לממלכה שלהם, ממנה נגנב. העציץ מפיץ ניחוח קסמים שנותן לכל מי שמולך בממלכה להחליט רק החלטות נכונות. מאז שנגנב, איבדה המדינה את כל הכסף שלה וכל האזרחים רעבים ללחם. הגיבורים יוצאים למסע ארוך שבמהלכו יתקלו במשימות וקשיים עד שיחזירו את העציץ (כדאי שיהיה לכם עציץ אם החלטתם ללכת על הסיפור הזה).

אחרי שסיפרתם להם את הסיפור, הגיע תורכם להפעיל אותם. שימו אותם בכל פעם בסיטואציה אחרת. פעם הם הולכים לאיבוד, פעם אחרת מותקפים על ידי אריות ופעם שלישית רבים ביניהם. החליפו להם את התפאורה (בדימיון): יער, מדבר, ים. תנו למאורעות להוביל גם את הדימיון שלכם ולהחליט לאן אתם לוקחים את הסיפור. תנו להם להתמודד עם מכשולים פיזיים (דימיוניים) ומנטאליים. תנו להם חידות לפתור וגם אירועים חברתיים מאתגרים.

יום המיתולוגיה היוונית

פעילות 1: שעת סיפור

המיתולוגיה היוונית טווה עולם שלם של פנטזיה עם חוקיות משלו. עולם צבעוני ומרתק של אגדות והרפתקאות. שבו וספרו לילדים על העולם הנפלא הזה. מקבץ לכם כאן רשימה של קישורים לסיפורים שונים, כשגולת הכותרת היא האתר (בלוג) הזה, שנקרא מיתולוגיה. הקישור יפתח לכם דף של עשרות קישורים לסיפורי המיתולוגיה היוונית. את הסיפור רצוי לבחור לפי גילאי הילדים. מומלצים במיוחד סיפורן של דמטר ופרספוני (המסביר את עונות השנה), סיפורם של אקו ונרקיס, המספר על אהבה עצמית מוגזמת, סיפורו של מידאס, המתאר מה קורה לתאבי הבצע וסיפור תיבת פנדורה, המספר על איך הגיעו הצרות לעולם.

פעילות 2: הכנת נקטר ואמברוזיה

כידוע לכל (?), האלים היווניים אכלו ושתו רק נקטר ואמברוזיה. מה הם נקטר ואמברוזיה, כנראה לא נדע, אבל אפשר לאלתר. תזדקקו לקורנפלקס ושוקולד לטובת האמברוזיה ולפירות שונים ומיץ תפוזים לטובת הנקטר.

את האמברוזיה מכינים כך:

קחו קורנפלקס, רצוי זהוב וכתשו אותו לאבקה עם קצת חתיכות גדולות יותר. המיסו שוקולד ושפכו על האבקה. ערבבו ואיכלו.

את הנקטר מכינים כך:

קילפו וחיתכו את הפירות בהם בחרתם (לא ממש משנה איזה. שייק פירות זה תמיד טעים).

הכניסו אותם לבלנדר בחברת מעט מיץ תפוזים וטחנו לשייק (אפשר בתוך קנקן עם בלנדר מוט אם אין בלנדר). אם יש לכם רעיון אחר לגבי מהם נקטר ואמברוזיה, אתם כמובן יכולים ליישם אותם במקום.

יום משחקים של פעם

פעילות 1: משחקי שכונה

בפעילות הראשונה נעביר את הלפיד מהדור שלנו לדור הממוחשב. יש להם רק אותנו ללמד אותם את המשחקים הטובים באמת. כבר אי אפשר לסמוך על זה שילמדו אותם בבית הספר. לטובת הפעילות, נזדקק לכמה גירים.

קלאס: בפעילות הזו נלמד את הילדים לשרטט את ציור הקלאס הנודע (צלב המורכב מ-7 ריבועים, חמישה לאורך ושניים נוספים הצמודים לריבוע הרביעי משני צידיו). נלמד את הילדים לשחק את המשחק לפי שלבים – זורקים אבן על המשבצת הראשונה. אם האבן נעצרת על הריבוע הראשון, קופצים על הריבועים על רגל אחת הלוך וחזור, כאשר מדלגים מעל למשבצת עליה מונחת האבן. היוצא דופן היחיד הוא שכשמגיעים למשבצות 4 ו-5 (שני הריבועים הצמודים מהצדדים), מותר לנחות על שתי הרגליים. מי שמצליח לסיים סדרת קפיצות, מנסה את מזלו בקליעת האבן לריבוע הבא לפי הסדר (2,3,4). אם מישהו נכשל בקליעה, דורך על הקווים או נופל על שתי הרגליים, התור עובר למשתתף הבא וכשתורו מגיע שוב, הוא ממשיך מהרמה אליה הגיע (קליעה לריבוע שתיים לדוגמה).

שלושה מקלות: איך משחקים? מניחים שלושה מקלות במרחקים קטנים זה מזה. מטרת המשחק היא להצליח לדלג מעל כל מקל בצעד אחד בלבד. בתחילה זה קל, אך כל אימת שכולם מצליחים, מרחיקים קצת את המקלות זה מזה. אם מישהו לא מצליח לדלג כראוי, הוא מפנה את הזירה למשחקים האחרים ("פסול" הוא המונח המקצועי) ויושב בצד עד לסיבוב הבא.

דג מלוח: משחק נוסף שניתן לשחק הוא דג מלוח האלמותי. מדוע נקרא המשחק דג מלוח? יש לי כמה תאוריות, אך מאחר ואף אחת לא בדוקה, אשמור אותן לעצמי. את המשחק על כל פנים משחקים באופן הבא – ילד אחד עומד כשפניו לקיר. השאר עומדים בשורה מאחוריו. כל אימת שהילד מסתובב "לספור" על הקיר "אחת, שתיים, שלוש, דג מלוח!" רשאיים השאר להתקדם. כשהילד מסיים לספור, עליו להסתובב בחזרה ולהביט על השחקנים אשר כשנמצאים תחת עינו הפקוחה אמורים להשאר קפואים כפסלים. אם הסופר תופס אחד מהם בתזוזה, אותו שחקן "פסול" ויושב בצד. לטובת הזזת השחקנים מותר להשתמש בכל תכסיס מלבד נגיעה ישירה. כשהתייאש הסופר מלצפות שהשחקנים יזוזו, עליו לספור שוב "אחת, שתיים...", להסתובב במהרה ולנסות לתפוס אותם זזים. וחוזר חלילה. המשחק נגמר כאשר כל השחקנים נפסלים או שאחד מהם מצליח להגיע עד לקיר בלי להיתפס בתזוזה.

פעילות 2: משחקי כדור של פעם

21: מטרת המשחק – להצליח להעביר 21 מסירות של כדור בין השחקנים בלי שיפול הכדור ולו פעם אחת על הרצפה. במשחק זה מטרה קבוצתית משותפת ועבודת צוות היא המפתח.

חמור באמצע: כמו 21, רק שהפעם אחד הילדים עומד במרכז המעגל וצריך לנסות ליירט את הכדור. אם הוא מצליח לתפוס את הכדור, זה שנכשל במסירתו ליעד הנכון נכנס למעגל במקומו. מטרת העומד באמצע אם כן היא לתפוס את הכדור. מטרתם של כל השאר היא לא לאפשר לו.

חיי שרה: משחק מעט הארד קור ומומלץ לילדים מעל כיתה א'. מטרת המשחק היא לפגוע באחר עם הכדור. איך זה קורה? בתחילת המשחק הכדור מושלך באוויר בקריאת "חיי שרה" (אלוהים יודע למה). כשהוא נוחת על הרצפה, יש לאפשר לו שלוש קפיצות ורק אז מותר לתפוס אותו. הילד הראשון שתופס את הכדור רשאי להשליך אותו על ילדים אחרים, אם הוא יכול. במידה ופגע, הילד הפגוע פסול ויושב בצד כ"שבוי" של הזורק. במידה והזורק יפסל, יכנס השבוי בחזרה למשחק. במידה והילד עליו נזרק הכדור מצליח לתפוס אותו בלי שייפול, אזי הזורק הוא שהופך שבוי. כך מתנהל המשחק עד שכל השחקנים "נשבו" על ידי אותו השחקן.

  • עוד הצעות לקייטנת הורים בכתבה הבאה בסדרה. המדריך נכתב על ידיעמרי אימבר חלפין , חברת "קטנטנים".