איך היית מגיב אם היית חוזר הביתה, ניגש לדבר עם האישה וגבר אחר היה אומר לך - "אתה לא יכול לדבר איתה עכשיו. עכשיו היא משחקת איתי!" היית מעיף אותו מהבית או מסתובב לאחור ונותן לשניים להמשיך במשחק? איך היית מגיבה אם מישהו היה ניגש אליך ושואל "עשית פיפי? בטוח? בואי, תני לי לבדוק!" היית מעיפה לו סטירה או נכנעת ונותנת לו לפשפש ולבדוק? עכשיו, תארו לכם שהגבר שלא נותן לכם להתקרב לאישה הוא בעצם בתכם בת השנתיים או שהגבר שבודק לך פיפי הוא בעצם אבא שלך, כשאת בת שנתיים - מה הייתם עושים אז?

כשמדובר ביחסים בין הורים וילדים - החוקים של יחסים רגילים בין בני אדם פשוט לא מתקיימים. אנחנו משקרים להם בקלות, מדגדגים אותם כשאין לנו הסברים טובים, אומרים להם "ככה" על ימין ועל שמאל ובכלל - עושים לעצמנו הרבה מאוד הנחות. וזה לא שאנחנו לא מכבדים אותם, אנחנו פשוט לא באמת לוקחים אותם ברצינות. בכל זאת, הם רק ילדים.

שיחות עם בתי בת השנתיים

אבא אחד בשם מתיו קלארק החליט לתעד בסדרת סרטונים את שיחותיו עם בתו בת השנתיים, אבל כדי להעביר מסר הוא בחר לתאר את הקשר הזה בין הורים לילדים בדרך מוקצנת מעט וגם מאוד פשוטה - הוא החליף בין בתו בת השנתיים לבין גבר - שחקן בשם דיויד מילקרד וצילם כמה סרטונים של שיחות. פתאום השיחות הרגילות שכולנו מכירים מהבית - נשמעות אחרת לגמרי.

מבולבלים? אל תהיו. זה נורא פשוט. קחו כל שיחה הכי פשוטה שאתם מנהלים עם הילד שלכם: "אני רוצה עוד עוגיה", "לא", "אבל אני רוצה", "אבל אמרתי לא" וכך הלאה. איך הייתם מנהלים את אותה שיחה עם אדם מבוגר? האם הייתם משתמשים באותם טיעונים ופתרונות? סביר להניח שלא.

אותו אבא פשוט גרם להורה הצופה בסרטון לשים לב לאופן בו הוא מתייחס לילדיו, לשים לב לעובדה שהוא מעניק להם תשובות הרבה פחות מפורטות ואמיתיות ממה שהוא יכול, לשים לב להתחמקויות, למילים ולביטויים בהם הוא משתמש בשיחה.

לסדרת הסרטונים קוראים ConvosWith2YrOld והיא פשוט הפילה אותי מהכיסא. הסדרה שמה לנו ההורים מראה אמיתית ובלתי מתפשרת מול הפנים ואני חושב שהיא פשוט בגדר צפייה חובה.

אבא, תתרחק מאמא!

הסרטון הראשון מטפל בקונפליקט של המשולש המורכב הנצחי אבא-אמא-ילד. הרבה גברים מרגישים שהילד "גונב" להם את תשומת הלב של האישה, את זמנה ואת מרצה. הרבה אבות לא ממש יודעים איך להתמודד עם הקשר המאוד אינטימי שיש בין הילד לאמו. הסרטון הבא הולך עם זה עד הסוף וגורם לגבר הצופה להרגיש קצת קצת טיפשי בסופו.

מי הבוס?

הפרק הכי מצחיק בעיניי. מראה לנו לאילו מקומות של אגו אנחנו יכולים להיכנס עם הילדים הפרטיים שלנו, במקרה זה עם פעוטה בת שנתיים. אגו, אגו, אגו ושוב פעם אגו; בדיקה מתמדת של "מי שולט? - אנחנו או הם?"

אני לא אעשה לכם ספוילר, אבל האבא פתר את הקונפליקט בדרך, אמממ, מעניינת. לא בטוח שבעבודה או בריב שכנים זה היה עובד לנו.

שקרים קטנים וטעימים

פרק שדן, בעיניי, בכל השקרים וחצאי האמיתות שאנחנו משתמשים בהם מול ילדינו. יכול להיות שאתם תראו בו צדדים נוספים בתחומי ההורות, אבל אני הבנתי סופית כמה טיפשי לשקר לילדים שלנו: מה, הם לא יבינו את הטיעונים האמיתיים שלנו? למה אנחנו צריכים להגיד חצי אמת? מזל שרובם חכמים יותר מאיתנו והם מבינים לבד כמה בולשיט אנחנו מוכרים להם.

גבולות גוף

פרק חזק ביותר בעיניי, עוסק בגבולות גוף, כמה אנחנו מרשים לעצמנו לחדור לגבולות הפרטיים של ילדינו, החל מהחלפת חיתול בניגוד לרצונם, דרך אחיזה איתנה ביד כשהם לא רוצים לבוא, הורדת המכנס המלוכלך כשהילד מעדיף להישאר איתו ועוד.

אותי אישית הסדרה הזו לקחה למחוזות נפלאים. נתחיל מכך שהיא מצולמת, מבוימת ומשוחקת נפלא, אבל הכי חשוב, היא עשתה לי משהו – בדיוק כמו שסדרה טובה אמורה לעשות, מה שמוכיח לנו שוב שסרטוני רשת הם לא פחות טובים בהעברת מסרים מסרטים באורך מלא.

הבנתי שוב והפעם ביתר שאת, שהילדים שלנו הם יצורים בדיוק כמונו: אנשים רגילים בגוף ממש קטן. הם יודעים מה הם רוצים, מה טוב להם. יש להם אגו ורצונות, פחדים ובלבולים ובסופו של יום - הם היצורים שהכי חשובים לנו בעולם!

המסקנה שלי היא שאנחנו צריכים לכבד אותם לפחות כמו שאנחנו מכבדים אנשים מבוגרים אחרים, אם לא יותר, גם בשיחות הכי טיפשיות וגם בעניינים הכי חשובים.

הכותב: רועי בן יוסף, מנכ"ל "עלמא מדיה – סרטים לעסקים, שאנשים אוהבים לראות".