היות ומשפחתה היא משפחה חמה ואוהבת, לכודה ונהדרת, התחילו לנסות לפשפש האם יש איזה סוד שהיא מסתירה מהם, אולי איזו פגיעה מינית שהיא הסתירה מהם כל השנים, אולי חברה שהציקה לה שנים והיא העדיפה להתמודד לבד, משהו שהם לא עלו עליו עד היום. אך היא לא הצליחה להצביע על שום חוויה שזעזעה עליה את עולמה. היא פשוט לא מוצאת את עצמה מאמינה והיא אינה רוצה לחיות את חייה בעולם החרדי.
החוויה שטילטלה אותי
אחרי ששמעתי את סיפורה, ניסיתי לברר אצל כמה יוצאים שאני מכירה ואצל כמה שחיים כמוני, חיים כפולים, מה הם חושבים על החשיבה שרווחת בחברה החרדית, שכל מי שעזב אותה בוודאי עבר איזה משבר בחייו שגרם לו לקום ולהשליך מאחוריו את חיי האמת. משהו שקרה, שלא נתן לו מנוח וגרם לו לא למצוא את מקומו בעולמו עד שהיה צריך למצוא עולם אחר.
למרבה ההפתעה, רובם ענו לי שהם בהחלט חושבים שרוב היוצאים בשאלה וכן, אלה שמפקפקים במשה ובתורתו, בוודאי עברו איזו חויה מטלטלת בעברם או משבר גדול עבר עליהם. ורובם אמרו לי שגם עליהם עבר משבר. אחד מהם הסביר לי שלדעתו רק מי שעובר משבר בחייו, מתחיל לחשוב. אם שום חויה מטלטלת לא הניעה את אמות סיפיו, מדוע שהוא יתחיל לחשוב שמשהו כאן לא בדיוק כפי שמציגים אותו?
וברגע שמתחילים לחשוב, כל אחד חושב לכיוון אחר ורבים מהחושבים מגיעים למסקנות שאין אמת באמונה. אבל גם אני לא מצליחה להיזכר בשום דבר יוצא דופן שגרם לי להתחיל לחשוב שונה. חייתי חיים רגילים של משפחה רגילה ונהדרת עם חיי חברה נהדרים ורגילים.
חייב להיות משבר
נכון שהגיוני שכל מי שטוב לו במקום שבו הוא נמצא לא יתחיל לחפש מקומות אחרים ולא יחשוב אולי יש מקום אחר שבו יהיה לי טוב יותר, אך האם הכרח שמשבר יהווה את אות הפתיח לחיפוש ולחיבוט? האם חוסר שקט פנימי חייב להיווצר ממשבר או שמותר לו להופיע פשוט משום שלא טוב לי?
אז אני מבינה את הטענה הזו, שרק מי שעבר משבר מתחיל לחשוב קצת מעבר לקופסה, אך איני יכולה לקבלה במאת האחוזים, כי אני התחלתי לחשוב גם ללא משבר. סתם כך, כי התחלתי להיפתח לדברים אחרים. כי קראתי ספרות שהיא לא ספרות חרדית, וזה פתח את עיניי. כי שמעתי גם אנשים שחושבים שונה, ותורתם סדורה והגיונית לא פחות. מי צודק ומי לא? מה אמת ומה שקר? כאן כנראה נכנסים גורמים נוספים למשוואה ולאו דוקא משבר ויוצרים את ההבדל בין מי שממשיך בשגרת חייו ואמונתו לבין מי שמשנה ממנו.
אבל רציתי לומר לכם, יש רבים שקמים ועוזבים ועברם מוצף שמש ופריחה (טוב, במינון הנורמלי, תמיד יש קשיים אובייקטיביים, כמו חברה שמסתכסכת איתך או מורה שלא ממש מחבבת אותך).
אמנם זה קצת מפריע לשמר את הרתיעה שמצליחים ליצור בחברה החרדית לכל מי שעוזב.
כי אם בחורה שנחשפת לסיפור על בחור שעזב את הישיבה והצטרף לאיזו "כת" הלל (אמיתי, אמיתי) וכולם טוענים שהוא קצת לא נורמלי, אז היא מבינה שרק מי שלא נורמלי עוזב את התורה, וכמובן מיד מתחבר לכת.
