למזלי הבאתי איתי מחשב נייד קטן, התיישבתי בפינה וניצלתי את זמן ההמתנה.
"הנה, הדלת נפתחת", שמעתי קול מרוגש ובתוך שניות ספורות, איש הביטחון האומלל שהגיע עם המפתח, איבד את שטח האוויר. כולם נדחסו, כולם רצו להשיג את המספר המיוחל, המספר שיגאל אותם מהתור הארוך.
"רגע, רבותיי, חכו בסבלנות. תנו לי לפתוח את הדלת. אף אחד לא עובר את הפס האדום, ברור?" השומר נהם בכעס.
"אני ממהר מאוד. הבוס יכעס עלי".
"ומה אתה חושב, שאני ממהרת פחות ממך? השארתי ילד חולה בבית", רטנה מישהי.
"למה השארת ילד חולה? היית באה מחר!"
"די, תירגעו כולם!"
עמדתי בתור, מאחורי שוטר גבה קומה במדים כחולים ובכומתה כחולה, שחייך לסובבים, כשלפתע אחת הנשים הרימה את ראשה ואמרה בבדיחות:
"יש כאן שוטר! הי, שוטר, נכון שאם היא תעצבן אותי יותר מדי אתה 'תטפל' בה?" החוותה בידיה על אחת מהעומדות בתור.
ואישה נוספת שעמדה עם בנה בן השש חסר הסבלנות פנתה אל הילד: "אתה רואה? יש כאן שוטר. אם לא תעמוד בשקט הוא יבוא אליך".
פניו חביבות הסבר של השוטר השתנו באחת. סומק הציף את לחייו. זיק של כעס בעיניו."גברות נכבדות, אולי אפשר להבין למה אתן הופכות אותי לדמות של הרע בתמונה?"
הוא כמעט זעק את המשפט ומה שלא הצליח איש הביטחון לחולל, הצליח השוטר במשפט כאוב אחד ליצור. דממה השתררה לפתע וכל עשרות האנשים שעמדו בתור השתתקו.
ברגע של גילוי לב, הוא פתח ואמר: "אני שוטר זה שלושים שנה. אני גם אבא לילדים ונמאס לי שכולם לוקחים את דמות השוטר והופכים אותה לדמות של אדם רע שרק מחפש לבוא ולהעניש ילדים, לסוג של 'מכשפה' שמאיימים בדמותה על כל מעשה". מול עינינו הנדהמות ראינו דוק של דמעות בעיניים התכולות של השוטר הגבוה.
אל תהפכו אותו לדמות הרעה
"סליחה, שוטר, לא חשבתי, אתה יודע... אמא שלי היתה אומרת לנו 'אם לא תגמור את האוכל שבצלחת, יבוא שוטר...' זו מן בדיחה כזאת..." האמא הנבוכה החלה לגמגם.
"אמא, באמת השוטר יבוא וייקח אותי?" בן השש נצמד אל אמו באימה.
"ההורים היום נמצאים עם היד על הדופק בכל הנוגע לחינוך הילדים שלהם ועדיין, לכל הורה יש את השוטר הדמיוני שלו, שיבוא לעזרתו כשהילד או הילדה לא מקשיבים להם", השוטר חייך בעצב.
נכון. הוא צודק. פתאום צפו לי במוח התמונות.
"שבו יפה באוטו, חגורים היטב. אם לא, יבוא השוטר ויעצור אותנו..."
"אם לא תפסיקו לריב בקול רם, השכנים יזעיקו את השוטרים..."
ומה עם הילדים ששואלים עם מבט מפוחד בעיניים: "אמא, אז תגידי לשוטר שלא יבוא, בסדר? הנה, אני יושב יפה באוטו ולא מוציא את החגורה..."
אולי הגיע הזמן לשנות את הסטטוס ששכתבנו לדמותו של השוטר. הילד צריך ללמוד לחגור חגורה כי הוא חייב, למען הבטיחות שלו ולא מפחד מהשוטר. והילדים צריכים להפסיק לריב, כי מריבות מובילות למבוי סתום וצריך ללמוד לפתור אותן לבד, בלי לדמיין משטרה בדלת.
תפקידו של השוטר הוא גם לעזור, להושיט יד, להוות כתובת עבור הנזקק. אל תהפכו את השוטר לדמות הרע.
