הכרתי את מרים שיבלי לפני שנים, כשהגעתי לראשונה לבדוק את בית החולים האנגלי בנצרת. זו היתה שנה מטורפת, שנה שבה כיתתתי רגליי בכל הארץ, מבית חולים לבית חולים, מחדר לידה לחדר לידה וממחלקת יולדות למחלקת יולדות.
בכל בית חולים הצמידו לי מישהו שיראה לי, יסייר איתי, יענה לי על שאלות ובעיקר יתמודד עם המוזרה שהחליטה לבדוק את כל בתי היולדות בישראל.

ב"אנגלי בנצרת" הייתי צמודה יום שלם למרים, האישה וההשראה.

(צילום: ירון לב)


מרים היא מפקחת אגף המיילדות בבית החולים, פעילה ב"נשים קוראות ללדת", מדריכה להכנה ללידה מהותיקות בארץ, מיילדת משנת 82' ואישה עם שאר רוח.

ביום המשותף שלנו מרים הסבירה לי, ענתה לשאלותיי, סיירה איתי בכל המחלקות מחדר לידה דרך יולדות, תינוקייה, הריון בסיכון, חדר הנקה, הרביצה בי תורה על לידה טבעית, על תמיכה ביולדת, על אהבה למקצוע המדהים הזה של מיילדוּת, והשרתה עליי מרוחה המיוחדת כל כך.

זה לא פשוט בכלל להיות אישה בישראל, ואישה בדואית עוד פחות פשוט להיות, ואישה שמתקדמת בתוך מערכת בירוקרטית ומסובכת כמו מערכת הבריאות שלנו ומשפיעה כל כך על הלידות של כל כך הרבה אימהות ותינוקות זה ממש לא הולך ברגל. אני מתבוננת על מרים בהשתאות כבר שנים, בקיצור.

השנה מלאו 150 שנים לבית החולים האנגלי בנצרת ומרים ארגנה כנס מיוחד בנושא שממש לא מובן מאליו לעסוק בו – פגיעה מינית והשפעתה על הלידה.
התקשרתי למרים לשמוע ממנה מה עומד מאחורי הכנס (יום שלישי 19.6.12 בבית החולים האנגלי בנצרת) ומה יקרה בו.

איך עלה הרעיון לכנס?
"הנושא נמצא בראש שלי כבר שנים, בשנים האחרונות התחלתי להבין שיש בעיה והיא הרבה יותר גדולה ממה ששיערנו. נשים רבות מגיעות ללידה וחוות קשיים עצומים הקשורים לפצעי עבר, לכן גם קראתי לכנס "הזדמנות לריפוי פצעי העבר".
נחשפתי לחשיבות הטיפול הפרטני דרך קולגה יקרה, המיילדת מינדי לוי, מיילדת בית וגם חלק מצוות המיילדות המגיעות ללידות פרטיות אצלנו, הן מגיעות עם נשים שבחרו בטיפול פרטני ולרוב מתוך צורך עמוק שדורש מענה.
שיתפתי במחשבות שלי חברה שלי שהיא מיילדת מחו"ל והיא סיפרה לי על קתרין קטרידג', מיילדת שעושה את הדוקטורט שלה על פחד והשפעתו על הריון ולידה, פסיכוטרפיסטית ובעלת מרכז לידה בבירמינגהם, אנגליה.
קתרין היא גם יו"ר ארגון המיילדות באנגליה.
קתרין עצמה חוותה התעללות מינית בילדות, היא יצאה מזה והיא עוזרת לנשים בכל מקום.
לשמחתי היא הסכימה לבוא לכנס שלנו ולהעשיר אותנו בידע ובנסיון שלה בתחום של עבודה עם נשים בלידה ופגיעה מינית, ובנוסף לכנס היא תהיה חלק מיום עיון לאנשי מקצוע שאנו עורכים בנושא, למחרת הכנס עצמו."

(צילום: ירון לב)

איך בחדר לידה את רואה שאישה עברה התעללות?
"קודם כל בארץ אין מספיק מודעות, גם בקרב רופאים ומיילדות וגם בינינו המיילדות, דולות, אחיות, מדריכות הכנה ללידה.
איך לזהות נשים שעברו התעללות במטרה לאפשר טיפול, זה נושא שמתחיל להיות מדובר גם במשרד הבריאות וגם בחדרי הלידה, קתרין באה ללמד איך לדבר עם נשים שעברו התעללות ואיך לטפל כדי קודם כל לא להחמיר את מצבן.
אני רואה בחדר לידה פעמים רבות שאישה כזו מגיעה לפתיחה של 6,7 ס"מ, היא מתנתקת. אני רואה את הצירים מפסיקים והאישה כמו ב"אאוט", היא לא שומעת אותי באותו רגע.
חשוב לדעת איך לדבר עם אישה במצב כזה ומאד חשוב לדעת גם ממה להימנע, אילו דברים יכולים להציף את הטראומה, למשל בעת ביצוע אפידורל, אם אני באה לאישה מאחור, אני צריכה לקחת בחשבון שלבוא מאחור עלול להציף טראומה, בדיקות נרתיקיות עלולות להציף, ג'ל של אולטרה סאונד שדומה לשפיכת זרע עלול להפחיד ולהציף טראומה, המילים שאנו משתמשים כגון מילות חיבה מוגזמות, קול חלש מדי, אלו דברים שיכולים לעשות מאד רע לאישה הפוסט טראומטית. המודעות של הצוות היא השלב הראשון וההכרחי כדי קודם כל לא לעשות נזק."

מה אפשר לעשות כאן ועכשיו כשמזהים אישה עם פצעי עבר כגון פגיעה מינית ?
"בהריון ולידה אישה מתמודדת עם קשיים פנימיים, הצפת הורמונים, יש הרבה דברים שיש בהם פוטנציאל להחזיר אותה לטראומה.
אם אישה לא מקבלת טיפול נכון בלידה, ההתעללות, גם אם היתה לפני שנים, יכולה לצוף ולגרום דכאון ואפילו פסיכוזה.
לשים את האישה במרכז זה האתגר הכי גדול שלנו, עם כל אישה.
אם מיילדת קולטת אישה היא יכולה לגשת לאחראית שלה ולבקש להיות צמודה אליה יותר.
למשל, במשמרת ערב לפני יומיים היתה לנו מישהי עם 9 ס"מ, צורחת ולא רוצה שום שיכוך כאבים, היו עוד נשים בחדר לידה אבל הרגשתי שצריך לעשות הכל כדי שאני אוכל להיות איתה, וכך עשיתי. הלכתי לשבת לידה, שאלתי אותה אם אני יכולה לעשות לה מסאז' בזמן ציר, ולאט לאט היא נרגעה.
אחד הדברים החשובים הוא לדעת באמת להחזיר אותה לכאן ועכשיו, אני אומרת לה "את כאן, אני אתך, יש לך צירים, עוד מעט התינוק ייצא", מחברת אותה למה שקורה כאן ועכשיו, כדי להתמודד עם הנתק."

מה תעשו בכנס בעצם?
"בכנס ביום שלישי 19.6.12 בבית החולים האנגלי בנצרת, תהיה איתנו קודם כל קתרין (קטרידג') שמגיעה כל הדרך מאנגליה כדי להעביר אלינו ידע, טיפים לעבודה ותקשורת עם נשים פוסט טראומה מינית בחדר לידה.
גם פה בארץ יש חלוצות שמובילות שינוי בנושא עבודה עם פוסט טראומה בלידה והן הוזמנו לתרום מנסיונן והידע הטיפולי שצברו, אחת מהן היא המיילדת מינדי לוי אשר פתחה לי פתח לאפשרויות ולחשיבותן הרבה בעבודה עם נשים לאחר פגיעה מינית.
תהיה איתנו גם ד"ר אנה פדואה אשר פיתחה ומפעילה מודל לעבודה עם נשים ונערות לאחר פגיעה מינית במרכז הרפואי אסף הרופא, ד"ר פדואה תציג את המודל למענים רפואיים בהריון ולידה לנשים שעברו פגיעה מינית, מודל שעובד כבר בשטח ב"אסף הרופא".
תהיה עמנו נציגות מכובדת ממשרד הבריאות, אשר מתחיל לטפל ולקדם טיפול בנושא הכל כך חשוב ובלתי מטופל כיום של פגיעה מינית והשפעתה על הריון ולידה."

הכרתי את מרים שיבלי לפני שנים, כשהגעתי לראשונה לבדוק את בית החולים האנגלי בנצרת. זו היתה שנה מטורפת, שנה שבה כיתתתי רגליי בכל הארץ, מבית חולים לבית חולים, מחדר לידה לחדר לידה וממחלקת יולדות למחלקת יולדות. בכל בית חולים הצמידו לי מישהו שיראה לי, יסייר איתי, יענה לי על שאלות ובעיקר יתמודד עם המוזרה שהחליטה לבדוק את כל בתי היולדות בישראל.
ב"אנגלי בנצרת הייתי צמודה יום שלם למרים, האישה וההשראה. מרים היא מפקחת אגף המיילדות בבית החולים, פעילה ב"נשים קוראות ללדת", מדריכה להכנה ללידה מהותיקות בארץ, מיילדת משנת 82' ואישה עם שאר רוח.
ביום המשותף שלנו מרים הסבירה לי, ענתה לשאלותיי, סיירה איתי בכל המחלקות מחדר לידה דרך יולדות, תינוקייה, הריון בסיכון, חדר הנקה, הרביצה בי תורה על לידה טבעית, על תמיכה ביולדת, על אהבה למקצוע המדהים הזה של מיילדות, והשרתה עליי מרוחה המיוחדת כל כך.
זה לא פשוט בכלל להיות אישה בישראל, ואישה בדואית עוד פחות פשוט להיות, ואישה שמתקדמת בתוך מערכת בירוקרטית ומסובכת כמו מערכת הבריאות שלנו ומשפיעה כל כך על הלידות של כל כך הרבה אימהות ותינוקות זה ממש לא הולך ברגל. אני מתבוננת על מרים בהשתאות כבר שנים, בקיצור.
השנה מלאו 150 שנים לבית החולים האנגלי בנצרת ומרים ארגנה כנס מיוחד בנושא שממש לא מובן מאליו לעסוק בו – פגיעה מינית והשפעתה על הלידה.
התקשרתי למרים לשמוע ממנה מה עומד מאחורי הכנס (יום שלישי 19.6.12 בבית החולים האנגלי בנצרת) ומה יקרה בו.
איך עלה הרעיון לכנס?
הנושא נמצא בראש שלי כבר שנים, בשנים האחרונות התחלתי להבין שיש בעיה והיא הרבה יותר גדולה ממה ששיערנו. נשים רבות מגיעות ללידה וחוות קשיים עצומים הקשורים לפצעי עבר, לכן גם קראתי לכנס "הזדמנות לריפוי פצעי העבר".
נחשפתי לחשיבות הטיפול הפרטני דרך קולגה יקרה, המיילדת מינדי לוי, מיילדת בית וגם חלק מצוות המיילדות המגיעות ללידות פרטיות אצלנו, הן מגיעות עם נשים שבחרו בטיפול פרטני ולרוב מתוך צורך עמוק שדורש מענה.
שיתפתי במחשבות שלי חברה שלי שהיא מיילדת מחו"ל והיא סיפרה לי על קתרין קטרידג', מיילדת שעושה את הדוקטורט שלה על פחד והשפעתו על הריון ולידה, פסיכוטרפיסטית ובעלת מרכז לידה בבירמינגהם, אנגליה.
קתרין היא גם יו"ר ארגון המיילדות באנגליה.
קתרין עצמה חוותה התעללות מינית בילדות, היא יצאה מזה והיא עוזרת לנשים בכל מקום.
לשמחתי היא הסכימה לבוא לכנס שלנו ולהעשיר אותנו בידע ובנסיון שלה בתחום של עבודה עם נשים בלידה ופגיעה מינית, ובנוסף לכנס היא תהיה חלק מיום עיון לאנשי מקצוע שאנו עורכים בנושא, למחרת הכנס עצמו.
איך בחדר לידה את רואה שאישה עברה התעללות?
קודם כל בארץ אין מספיק מודעות, גם בקרב רופאים ומיילדות וגם בינינו המיילדות, דולות, אחיות, מדריכות הכנה ללידה.
איך לזהות נשים שעברו התעללות במטרה לאפשר טיפול, זה נושא שמתחיל להיות מדובר גם במשרד הבריאות וגם בחדרי הלידה, קתרין באה ללמד איך לדבר עם נשים שעברו התעללות ואיך לטפל כדי קודם כל לא להחמיר את מצבן.
אני רואה בחדר לידה פעמים רבות שאישה כזו מגיעה לפתיחה של 6,7 ס"מ, היא מתנתקת. אני רואה את הצירים מפסיקים והאישה כמו ב"אאוט", היא לא שומעת אותי באותו רגע.
חשוב לדעת איך לדבר עם אישה במצב כזה ומאד חשוב לדעת גם ממה להימנע, אילו דברים יכולים להציף את הטראומה, למשל בעת ביצוע אפידורל, אם אני באה לאישה מאחור, אני צריכה לקחת בחשבון שלבוא מאחור עלול להציף טראומה, בדיקות נרתיקיות עלולות להציף, ג'ל של אולטרה סאונד שדומה לשפיכת זרע עלול להפחיד ולהציף טראומה, המילים שאנו משתמשים כגון מילות חיבה מוגזמות, קול חלש מדי, אלו דברים שיכולים לעשות מאד רע לאישה הפוסט טראומטית. המודעות של הצוות היא השלב הראשון וההכרחי כדי קודם כל לא לעשות נזק.
מה אפשר לעשות כאן ועכשיו כשמזהים אישה עם פצעי עבר כגון פגיעה מינית ?
בהריון ולידה אישה מתמודדת עם קשיים פנימיים, הצפת הורמונים, יש הרבה דברים שיש בהם פוטנציאל להחזיר אותה לטראומה.
אם אישה לא מקבלת טיפול נכון בלידה, ההתעללות, גם אם היתה לפני שנים, יכולה לצוף ולגרום דכאון ואפילו פסיכוזה.
לשים את האישה במרכז זה האתגר הכי גדול שלנו, עם כל אישה.
אם מיילדת קולטת אישה היא יכולה לגשת לאחראית שלה ולבקש להיות צמודה אליה יותר.
למשל, במשמרת ערב לפני יומיים היתה לנו מישהי עם 9 ס"מ, צורחת ולא רוצה שום שיכוך כאבים, היו עוד נשים בחדר לידה אבל הרגשתי שצריך לעשות הכל כדי שאני אוכל להיות איתה, וכך עשיתי. הלכתי לשבת לידה, שאלתי אותה אם אני יכולה לעשות לה מסאז' בזמן ציר, ולאט לאט היא נרגעה.
אחד הדברים החשובים הוא לדעת באמת להחזיר אותה לכאן ועכשיו, אני אומרת לה "את כאן, אני אתך, יש לך צירים, עוד מעט התינוק ייצא", מחברת אותה למה שקורה כאן ועכשיו, כדי להתמודד עם הנתק.
מה תעשו בכנס בעצם?
בכנס ביום שלישי 19.6.12 בבית החולים האנגלי בנצרת, תהיה איתנו קודם כל קתרין (קטרידג') שמגיעה כל הדרך מאנגליה כדי להעביר אלינו ידע, טיפים לעבודה ותקשורת עם נשים פוסט טראומה מינית בחדר לידה.
גם פה בארץ יש חלוצות שמובילות שינוי בנושא עבודה עם פוסט טראומה בלידה והן הוזמנו לתרום מנסיונן והידע הטיפולי שצברו, אחת מהן היא המיילדת מינדי לוי אשר פתחה לי פתח לאפשרויות ולחשיבותן הרבה בעבודה עם נשים לאחר פגיעה מינית.
תהיה איתנו גם ד"ר אנה פדואה אשר פיתחה ומפעילה מודל לעבודה עם נשים ונערות לאחר פגיעה מינית במרכז הרפואי אסף הרופא, ד"ר פדואה תציג את המודל למענים רפואיים בהריון ולידה לנשים שעברו פגיעה מינית, מודל שעובד כבר בשטח ב"אסף הרופא".
תהיה עמנו נציגות מכובדת ממשרד הבריאות, אשר מתחיל לטפל ולקדם טיפול בנושא הכל כך חשוב ובלתי מטופל כיום של פגיעה מינית והשפעתה על הריון ולידה.