פרופ' בן עמי, מנהל מחלקת נשים ויולדות ב"פוריה", מונה ליו"ר איגוד הגינקולוגים בישראל. זה נורא משמח אותי כי כל מפגש שלי עד היום עם הפרופ' שימח את לבי. מדובר באיש שבאמת אוהב את המקצוע שלו, עושה אותו כבר עשורים באהבה ובהשקעה ויש לו דעות כלבבי. חוץ מזה שכמובן יש לי סנטימנטים ל"פוריה" כי נולדתי שם (אבל אני לא זוכרת כלום).
אז ברור שקפצתי על ההזדמנות ונסעתי להיפגש עם פרופ' בן עמי, בתירוץ של ריאיון לכבוד המינוי החדש כיו"ר איגוד הגינקולוגים, אבל בעצם כי פשוט כל פעם שאני מדברת עם האיש הזה אני מתמלאת אופטימיות לגבי רפואת נשים בארץ שלנו. גם הפעם. תפסתי את הפרופ' ביום עמוס, שזה כמו להגיד "תפסתי אותו ביום בו הוא קם בבוקר". אין אצלו יום לא עמוס הרי. טלפונים, התייעצויות, תכונה רבה לקראת המעבר של מחלקת נשים ויולדות ב"פוריה" למשכנה החדש (כן, זה קורה, ממש בקרוב, זהר כבר תבדוק).
אז מה עושה יו"ר איגוד הגינקולוגים בעצם או במילים אחרות, למה לי כאישה בכלל משנה מי נמצא בתפקיד הזה?
"איגוד הגינקולוגים הוא איגוד מקצועי, לא במובן של שביתות במשק, אלא במובן המקצועי של מדיניות הטיפול בנשים בארץ בתחום הגינקולוגיה והמיילדוּת, התמחוּת ברפואת נשים בישראל, בחינות ההתמחוּת ועוד נושאים שמשפיעים ישירות או בעקיפין על הטיפול שמקבלות נשים. כיו"ר האיגוד, תפקידי הוא לקדם את המקצוע, לשפר את מדיניות הטיפול שלנו, לקבוע מדיניות מקצועית שתשפיע על מה שנעשה בכל רגע ורגע בחדרי הלידה ובמחלקות המשיקות כגון הריון בסיכון, מחלקת יולדות, פוריות.
"בשטח מה שקורה הוא עבודה רבה על ניירות עמדה. נייר עמדה הוא מסמך מקצועי שמכתיב מה תהיה מדיניות הטיפול באישה בכל מיני מקרים. למשל, באילו מקרים כדאי ללכת ללידה נרתיקית אחרי ניתוח קיסרי (VBAC) ואיך נכון לטפל באישה במהלך לידה כזו. נייר עמדה קובע סטנדרט מקצועי ולכולנו חשוב שהסטנדרטים המקצועיים של המקצוע יהיו גבוהים, עדכניים ונשענים על מחקרים. כלומר יו"ר האיגוד צריך להיות מעודכן בכל מה שקורה בעולם בגינקולוגיה ומיילדוּת.
"ניירות עמדה של האיגוד יכולים להשפיע גם על תוצאות בבית המשפט, אשר בוחן תביעות המובאות בפניו בין השאר על ידי עיון בניירות עמדה שקבעו את הסטנדרט המקצועי. אם צוות בחדר לידה לא נצמד לסטנדרט המקצועי הנדרש, תהיה לו בעיה להגן בבית המשפט על הפעולות שנקט, אך אם בית המשפט רואה שהטיפול היה על פי הסטנדרט המקצועי הגבוה הנדרש, הוא יתייחס לכך".
ומה אכפת לי מה יחליט איגוד הגינקולוגים בנושא ההתמחוּת שלהם?
"אכפת מאוד (צוחק), כי ההתמחות משפיעה באופן מכריע על איכות הרפואה שאת כאישה תקבלי. בארץ, ההתמחות מאוד ארוכה, מצד אחד, ומצד שני אין לנו בארץ התמחויות-על. זה גורם למצב שקודם כל, אין לנו מספיק צוות בחדרי הלידה. ההתמחות פשוט ארוכה מדי וזה עלול ליצור חוסר מוטיבציה להתמחוֹת כגינקולוג. אנחנו מפסידים אנשים טובים. העובדה שאין אצלנו התמחות-על כגון פוריות, אולטרה סאונד, כירורגיה גינקולוגית ועוד, גורמת לכך שאנשים מעולים נוסעים לעבור התמחות-על בארה"ב, שם זה קיים, ולא תמיד הם חוזרים. זו עוד דרך שבה אנו מאבדים רופאים טובים וזה לא מחויב המציאות".
מה אפשר לעשות כדי שיהיו לנו עוד גינקולוגים מיילדים?
"צריך להבין שלמרות שאנו בחזית רפואת הנשים בעולם, יש לנו בעיות שנובעות מחוסר בצוותים בחדרי הלידה. החזון שלי בנושא ההתמחוּת בגינקולוגיה ומיילדוּת הוא לקצר את ההתמחות הבסיסית לכארבע שנים, כמו בארה"ב, ולהציע התמחוּת-על לרופא שמעוניין להמשיך ולהתמחות. כך נרוויח פעמיים, גם נגביר את המוטיבציה לבחור להתמחות בגינקולוגיה ומיילדוּת, וגם נקבל יותר רופאים שהתמחו באופן מעמיק בנושאים כמו כירורגיה גינקולוגית, פריון, IVF, אולטרה סאונד ונושאים נוספים במקצוע בהם זה נדרש. בשורה התחתונה, לא סביר שמסלול ההתמחות בגינקולוגיה ומיילדות לא השתנה כבר ארבעים שנה, צריך ללכת קדימה".
שמעתי שאתה מקדם נושא של סימולטורים בחדרי לידה. סימולטורים במקום נשים? מה זה?
"היום כל עולם הרפואה הולך לכיוון של לימוד באמצעות סימולטורים. לא רחוק היום ולא יתנו לרופא לבצע, למשל, דיקור מי שפיר אם לא עבר כמה עשרות דיקורים בסימולטור. הסימולטורים מקדמים גם לימוד ותרגול של לידות שהיום אנחנו פוגשים פחות ופחות והמיומנות הולכת ונעלמת, כגון לידות עכוז. אם יש סימולטור לנושא, ניתן ללמד את הרופאים לקבל לידת עכוז ולרכוש מיומנות, שבמקרה של לידות עכוז היא מיומנות קריטית ממש.
"כמו שבחיל האוויר טייס חייב לצבור שעות סימולטור, כך בעתיד רופא לא יוכל לבצע פעולות קריטיות כגון החייאה, לפרסקופיה, אולטרה סאונד, מי שפיר ואפילו חתך חיץ, מבלי לצבור, מעבר לפרקטיקה המקובלת, גם עשרות פעולות על סימולטור מתאים. והעתיד כבר כאן, הטכנולוגיה כבר קיימת אלא שהסימולטורים עצמם מאד יקרים וגם הוצאת המתמחים לשעות סימולטור מחדרי הלידה ומהמחלקות זה מהלך יקר אך אסור לוותר. אני כמנהל מחלקה כבר שלחתי מספר מתמחים וגם את עצמי להתנסות בסימולטור אולטרה סאונד ובקרוב אנו מביאים לארץ קבוצת חוקרים בתחום של תפירת החיץ, כי מצד אחד אנחנו עושים הרבה פחות חתכי חיץ היום, שזה נהדר, ומצד שני אם כבר צריך חתך אפיזיוטומיה, כדאי שיהיה מי שמיומן בביצועו".
ידוע לי שאתה אחד ממנהלי המחלקות היחידים בארץ שלא מסכים לבצע באישה ניתוח קיסרי ללא סיבה רפואית.
"נכון. אני מתנגד לניתוחים קיסריים בלי סיבה רפואית. ניתוח קיסרי הוא ניתוח גדול ויש לו השלכות על האישה והיילוד וגם על הילדים הבאים שלה. אני נלחם על עקרונות מקצועיים נכונים, לעשות רפואה נכונה וכמה שפחות להיות מושפע מלחצים משפטיים או תחרות.
"את יודעת, שיתוק על שם ERB (הנגרם מפגיעה בעצב הכתף במהלך הלידה ויכול לגרום לשיתוק היד לכל חיי התינוק) הוא אחת הסיבות העיקריות לתביעות של רשלנות רפואית. ואולם, יש ספרות מקצועית בעולם שמוכיחה שכדי למנוע ERB אחד, מתבצעים 3000 ניתוחים קיסריים מיותרים. שלושת אלפים ניתוחים בהם אנו חושפים את האישה, היילוד והילדים הבאים של האישה לסיכונים מיותרים, מתוך פחד מתביעות. אז נכון, פחד מתביעות הוא משמעותי וכל נושא התביעות הוא טנגו שרוקדים שניים, הרופאים מצד אחד והציבור מצד שני, אולם אני רואה חשיבות רבה בהתוויית מדיניות שהיא מבוססת עובדות ולא לנהל רפואה מתוך פחד מתביעות ולחץ מהתחרות על היולדות.
"אחת הדרכים אותה אני מתכוון לקדם בתפקידי כיו"ר, למנוע את המצב הזה הוא להעביר חוק שיקבע תשלום פיצויים לכל יילוד פגוע, ללא הוכחת עוולה. כך רופאים יוכלו לעשות רפואה נכונה ועדיין, אם יקרו טרגדיות, וטרגדיות הן חלק מהחיים גם ברפואה לצערי, התינוק שנולד יזכה לפיצויים על פי חוק והמשפחה לא תיגרר בבתי משפט בתביעות שלא נגמרות".
