לכל העולם וילדיו ידוע, שלא ניחנתי בכישרון אסטטי מיוחד, כל הקשור לעיצוב ולסטיילינג רחוק ממני ויש לי חברות שאפילו מכנות אותי 'עיוורת צבעים'. ("תגידי, מה נפל עליך מהארון? מה הקשר בין הז'קט הכחול לחצאית הקפלים המנומרת?") ובכל זאת, כנראה שבלב כל אישה באשר היא, מקנן חלום עיצובי משלה , ואם רק תתנו לה הזדמנות, אולי תגלו הפתעה.
>>> פרויקט אמהות העל - היכנסו לעמוד המיוחד
אנחנו רוצות סדר והרמוניה סביבנו, הנפש נהנית מדברים יפים. עיצוב הוא קולו של הדמיון, של הטעם החבוי בך (שמתברר לא גרוע כל כך), של הרצוי והלא מצוי, של הישרדות והרצון להצליח. אני יושבת בתוך הטויוטה החדשה על ברכי מחשב נייד ואני מנסה לשרטט את כל הרצונות שלי במשך השנים, להעביר מהראש אל הכתב את כל הכמיהות והבקשות לכדי הצעת עיצוב פנים לרכב, לאישה שהיא אימא עובדת במשרה מלאה. פתאום מתברר לי שחלום העיצוב שלי מתחיל במלה אחת: לו...
לו רק היתה לי ברכב פינת איפור עם מראה שתתריע בקול נשי מתקתק: "הי, אמנם התחלת להתאפר באדום, עצרי, זרקי את האיילנר, האור מתחלף עוד שנייה לירוק". או: "השפתון חרג בזווית השמאלית, קחי מגבון, עזבי אותו, כתום לפניך". לו רק היתה בתוך הרכב עמדת החתלה מתקפלת, כדי שבשעת הצורך נוכל לעצור בצד הדרך, לשלוף את משטח ההחתלה ולא לחתל על המושב האחורי ולהרים את רגליו של הפעוט באקרובטיקה מסוכנת שלא ילכלך חלילה את המושב. לו רק היה במכונית כפתור שמסוגל לזהות בכי של תינוק, וכשהציוצים הראשונים היו נשמעים - מובייל עליז היה משתלשל מתקרת הרכב, עשיר בצבעים, אורות וצורות. התינוק משתתק באחת מול שלל צבעי הקשת והקסם ולא גורם לי להפסיק באמצע הנסיעה. אם הוא משמיע ציוץ מספר 2, יד פלסטיק רכה נשלחת לו ממרומים ותוחבת בפיו מוצץ סטרילי. לו רק אפשר היה גם לדאוג למטבחון קומפקטי נייד עם משטח מקופל, שכשפותחים אותו מתגלה מדף צר שיש בו מקום ללחם, סכין וממרחים שמחזיקים מעמד כחודש לפחות.
הייתי גם רוצה מאחורי שורת המושבים הקדמיים להתקין משחקי קופסא אלקטרוניים לטובת הקהל הצעיר המאכלס את הספסל האחורי. ואם אפשר, גם רמקול עם סירנה של משטרה שיופעל באוקטבה בכל פעם שהילדים רבים וקולו של השוטר אזולאי (טוב, של יהורם גאון) ינאם להם על שמירת הסדר הציבורי ברכב.
והכי חשוב, לו היה אפשר לצרף לכל רכב שמרטפית צמודה, כדי למנוע 'כמעט תאונות' של כל אימא מצויה. בעצם, לזה לא צריך אפילו כישרון עיצוב.
