בצהרים של שמש, בחורף שנת 2003, חזרה רוני (20 וקצת) לבית הוריה עם בגדים קרועים, סימנים כחולים וסימני דם. "העגילים שלי נתלשו מהאוזן והטבור והיו על גופי סימני כוויות של סיגריות", היא משחזרת היום את הרגעים אחרי שברחה ממי שתקף אותה מינית וכלא אותה למשך כמעט יומיים. "שתקתי. לא בכיתי. הייתי בקיפאון מוחלט. לא חשבתי שיש טעם לדבר. הייתי מבוהלת ומפוחדת. המוח שלי פשוט הפסיק לתפקד. רציתי להיכנס למקלחת ולהוריד את הגועל עם טונה של סבון".

אמא של רוני הגיבה במהירות וחייגה למרכז הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית. היא תיארה למתנדבת שמעבר לקו הטלפון כיצד נראית בתה והעלתה חשד כי למרות שהבת לא מדברת מדובר בתקיפה מינית קשה. כעבור שעה קלה הגיעה המתנדבת הביתה. "זו היתה התמיכה הנפשית שאישה זקוקה לה ברגע כזה שהכל 'חי'. אני לא רציתי בהתחלה שום דבר, אבל היא הסבירה לי שכדאי שאלך להיבדק בבית חולים וגם עזרה לי להבין כיצד חשוב שאפעל באופן מיידי. היא לא לחצה עלי. היא חיבקה אותי ונתנה לי את ההרגשה שאני לא לבד, שיש מי שיודע לטפל במצב, לעזור לי. לא יכולתי לראות את הבגדים שלי והיא הביאה לי בגדים. נשארה צמודה אלי כל הזמן, ליוותה אותי לבית החולים והיתה איתי במהלך הבדיקה".

גם אתם יכולים לעזור לנפגעות תקיפה מינית עם סיפור דומה לסיפור של רוני. באמצעות עיגול לטובה תוכלו לתרום אגורות ספורות ולהצטרף לעשרות אלפי אנשים שתומכים ותורמים. לחצו על לוגו כרטיס האשראי שברשותכם. שימו לב: אל דאגה, אתם מועברים ישירות לאתר המאובטח של חברת האשראי. שם תוכלו לבחור את העמותה לה תתרמו את האגורות המיותרות שלכם.

סבא חביב שהפך למפלצת

כמה ימים לפני כן נסגר מקום העבודה של רוני והיא חיפשה ג'וב חדש. חברה סיפרה לה שיש משרה פנויה בעיר קרובה וסידרה לה ראיון עבודה. לרוני לא היה רכב ולכן היא הציעה לה שפנסיונר של מקום העבודה העתידי ייקח אותה ברכבו ויחסוך לה את הנסיעה הארוכה. "ערב קודם הגיע סבא חביב, 'מתוקתק' ומסודר, כדי לתאם איתי את הנסיעה. קבענו שהוא יאסוף אותי למחרת בבקר. לא ידעתי שמהאיש הזה תצא מפלצת, חיה, חלאת המין האנושי".

"רק לפני חצי שנה הפסקתי להתעורר בצרחות בלילה מסיוטים ופרקים מהאירוע שרדפו אותי"

בכוחות על הצליחה רוני להימלט מהאיש שכלא אותה והתעלל בה פיסית ונפשית במשך יומיים כמעט. "אישה שעוברת תקיפה מאבדת את כל התחושות. כל מנגנון ההגנה מפסיק לעבוד. את לא חושבת, לא יכולה לעשות צעד. למזלי, ברגעים שאחרי, היתה לידי מישהי שלא דחפה את האף, לא שאלה, רק תמכה, נתנה ביטחון ותחושה שהיא תגן עלי. זה היה מאוד חשוב כי זה הרבה יותר מהרגשה של ביטחון פיסי. זה גם ביטחון רגשי וזה בדיוק מה שהייתי צריכה באותן השעות".

8 שנים עברו מאז אותו אירוע נורא ורוני מספרת היום את הסיפור שלה בביטחון של אישה חזקה שלא פוחדת מהעבר שלה ולא נלחמת בו. "אחרי תקיפה את אאוטסיידר לגמרי, הזמן נעצר ואת מחוץ לתחום. התפקוד הפיסי חזר אלי רק אחרי שנתיים. בשנה הראשונה הייתי 'זומבי'. ישבתי על המיטה במשך היום ובערב הייתי נשכבת. חזרתי לגור אצל ההורים, הפסקתי לעבוד. רק לפני חצי שנה הפסקתי להתעורר בצרחות בלילה מסיוטים ופרקים מהאירוע שרדפו אותי. רק היום אני יכולה לדבר על זה. לפני שנה וחצי לא הייתי מסוגלת לנהל שיחה כזו".

"בשנה הראשונה הייתי 'זומבי'". צילום אילוסטרציה (צילום: shutterstock)
"בשנה הראשונה הייתי 'זומבי'". צילום אילוסטרציה (צילום: shutterstock)

כליאה, אונס ומעשה סדום

רוני הגישה תלונה במשטרה והאיש נעצר והובא למשפט. "עברתי את כל השלבים עד שהצלחתי לבנות את חיי מחדש". הימים בחדר החקירות היו מתישים, היא נזכרת. "כשאת נותנת עדות את חווה את הכל מחדש ובאותו חוזק. לא פחות מזה".

במשך שנה התנהל משפט שבמהלכו העידה רוני מול שלושה שופטים. "זו היתה שנה ארוכה... כל יום שעבר היה כמו נצח. ביום ההרשאה וגזר הדין היא נשארה בבית. "הוא קיבל 8 שנים והואשם בכליאה, אונס ומעשה סדום", היא מספרת ומוסיפה שהיא מאוכזבת מהעונש הקל. גם היום אירועים דומים בחדשות מחזירים אותה לרגעים הנוראים ההם. "זה מחזיר לאותו פחד ואותה הרגשה של חוסר אונים, זורק אותך אחורה. אני בצד השני היום. אני לא מרגישה קורבן. אני כבר מקום אחר".

רוני נישאה והיא מגדלת היום את בתה בת השנתיים וחצי. "יום אחד אספר לה על מה שקרה. זה חלק מההגנה עליה", היא מבטיחה. "אם לא הייתי באופי שלי אדם דומיננטי וחזק ואם לא היתה לי משפחה תומכת שידעה מה לעשות מיד כשזה קרה, אולי הייתי קורסת".

רוני כבר סיפרה את הסיפור שלה לנשים אחרות שעברו אירועים דומים. "אם אני יכולה לעזור למישהי אחרת זה עושה לי טוב, זה מוציא אותי לכיוון אחר. חשוב לי להגיד לכל אחת שעברה תקיפה שכדאי לקבל עזרה. זה חשוב וזו ההחלטה הכי טובה שהיא תעשה. התהליך הוא קשה, אבל אסור להשתיק את הזיכרון ואף פעם לא מאוחר. תמיד אפשר לפנות לעזרה".

לדבריה זהו "פצע שלא יכול להירפא, אבל עם התמיכה והעזרה שקיבלתי לא שקעתי בתוך זה לכל החיים. כשמתמודדים ומקבלים עזרה ולא נכנעים לפחד - החיים נראים בהתאם. מי ששותקת ומפנימה פנימה תתקשה להתמודד ולחזור לשגרה. אני קיבלתי הזדמנות שנייה לחיים".

איגוד מרכזי הסיוע לנפגעות ונפגעי תקיפה מינית מפעיל קוי חירום שמספרם 1202 לנשים ו-1203 לגברים. האיגוד הוא ארגון הגג של תשעת מרכזי הסיוע הפועלים ברחבי הארץ והוא הוקם במטרה לשמש כסוכנות לשינוי חברתי ברמה הארצית. העמותה מתקיימת מכספי תרומות מהציבור הרחב, המגיעים אליהם באמצעות עמותת עיגול לטובה . דרך התרומה בכרטיס האשראי יש לכל אחד מאתנו יכולת להשפיע ובעזרת אגורות בודדות לתרום לפעילות החשובה המשקמת את מי שהותקפו ומחזירה אותם לחיים נורמטיביים.