כל יום, אבל כל יום מחדש אני אומר אומרת תודה לאלוקים רגע אחרי שאני מסיימת את סבב ההסעות. תנסו לא לחטוף סחרחורת, כי אני חוטפת אחת מדי פעם.
השכמה: חמש וחצי. לא בגלל שאני חרוצה אלא בגלל נועם הקטן. מאז מלאו לו שלושה חודשים, חמש וחצי בבוקר היא שעת הגונג, וכל הטכניקות שבעולם נוסו כדי לשנות את רוע הגזירה. הבחור הקטן מתעורר כמו שעון שוויצרי. בשש מצטרף אליו אושרי המתוק. לאחר ארוחת בוקר, הלבשות, נשיקות וחיבוקים, דודו בן האחת עשרה מצטרף אליהם ובשבע ורבע כולם חגורים במושבים ברכב וההסעה הראשונה של הבוקר יוצאת לדרך. באותה שעה ביתי שירה ממהרת להסעה לבית הספר הנמצא מחוץ לעיר. אנחנו מנופפים לה לשלום. אני לוקחת את הקטנים למעון, ודודו לבית הספר. הוא מקפיד להגיע לשם מוקדם יותר כדי להשתתף בתפילת הבוקר.
>>> פרויקט אמהות העל - היכנסו לעמוד המיוחד
בשבע וחצי אני בבית ותמקדת ברכיסת כפתורי החולצות, סירוק שערות (משימה הכי קשה , "אמא הקוקו בצד, באמצע, גבוה מדי נמוך מדי..."), הכנת כריכים, חיפוש אחר ספר או נעל אבודה. בשמונה אני מזרזת אותם שהנה, אם לא נמהר נאחר. בת השלוש עשרה אומרת שלום, בית הספר שלה ממוקם שתי דקות מהבית. לא כולם ברי מזל כמוה. אני מושיבה את שלושת הבנות ברכב לנסיעה קצרה - את רותי אני לוקחת לגן ושתי הבנות האחרות ממהרות להכנס לכיתות. אני יושבת רגע נושמת עמוק ואומרת תודה אלוקים. עבר בשלום. ואז מגיע תורי לנסוע לעבודה.
עד שקיבלתי את הרכב החדש לניסוי, החניתי את הטויוטה הגונחת בכניסה לעיר שם תפסתי את האוטובוס הבין-עירוני, לנסיעה של שעה וחצי למרכז הארץ, שם אני עובדת. החיים נראים אחרת עם הרכב החדש, וואוו, תוך 45 דקות אני בעבודה, והפאנץ' ליין-חנייה! עם האוטו החדש אפשר להשתחל לכל פיסת חנייה פנויה, בקלות וביעילות.
בשלוש וחצי אני בחזרה מתחילה את הסבב הנוסף, לאסוף את הקטנים מהמעון, ואת הילדה מהצהרון. לאחר מנוחה קצרה בבית, והעמדת סיר לארוחת ערב, מגיע שלב החוגים. לשמחתי ישנם חוגים שממוקמים במרחק הליכה מהבית, וכאלה שלא..נכנסים שוב לרכב...ורגע לפני שתשאלו איפה הבעל. אז ככה הוא יוצא לעבודה ברבע לשש בבוקר, וחוזר בחמש או שש בערב. הוא עוצר בדרך הביתה וממלא את שאר המשימות-קניות, סידורים, אם נקרע זוג נעליים עוצרים בגלי עודפים, ואם לאחד הילדים נשברו המשקפיים...בקיצור, תאמינו לי, כל אחד והסחרחורת שלו. כל זה מרכיב סדר יום רגיל אצלנו במשפחה, ללא גיחות לראיון פתאומי, ילד חולה או הפתעות נוספות.
ה Space Verso מוריד 50 אחוז מהסחרחורות. הרכב נוח, גמיש, בטיחותי (כיסאות הבטיחות לא גורעות מהמרחב של הילדים), כולנו נהנים ממוזיקת רקע הבוקעת משישה רמקולים, המנוע שקט מאד והאוטו משייט לו בכיף. אושרי שמתקרב לגיל שלוש הודיע לאבא שלו באופן חד משמעי: "אבא, אל תיגע באוטו, הוא של אמא!"
