"אנחנו חוזרים מאוחר. למי יש כוח להכין ארוחה משפחתית", "הילדים לא רעבים. הם כבר נשנשו חצי מקרר עד שהגענו", "בעלי כבר אוכל בעבודה". סיבות לא לקיים ארוחה משפחתית לא חסרות. הורים רבים, בעיקר אמהות, קובלים על כך שאינן זוכות לשיתוף פעולה מצד בני הבית, המעדיפים לאכול בזמנים שונים, תוך צפייה בטלוויזיה, ישיבה מול המחשב או שיחה בטלפון. מסקר של קופת חולים כללית (2006) ניתן ללמוד כי 40% מהמשפחות הישראליות מקיימות במקרה הטוב ארוחה אחת משותפת בשבוע, בדרך כלל בימי שישי. 20% מהמשפחות ויתרו לחלוטין על קיומן של ארוחות משפחתיות משותפות. כמה עצוב.

בכתבות הקודמות בסדרה הסברנו מדוע הסיבות להשמנת ילדים ובעיות בריאות לא תמיד קשורות דווקא למה שהם אוכלים. דיברנו על שלוש סיבות חשובות. הראשונה, בעיות שינה. השנייה, הטלוויזיה. והסיבה השלישית היא המיעוט בארוחות משפחתיות, עליהן נדבר הפעם.

  (צילום: thinkstock)

הספרות המחקרית בנושא זה ברורה ונחרצת. קיום ארוחות משפחתיות בהשתתפות כל בני המשפחה כנוהג קבוע, תורם רבות ליצירה ולמיסוד של לכידות משפחתית ותקשורת טובה ורגישה בין בני המשפחה. ממחקרים עולה כי קיומה של ארוחה משפחתית משותפת מהווה הזדמנות מצוינת לתמיכה הדדית בשעות קשות ולנכונותם של הילדים לשתף את ההורים במתרחש בחייהם מחוץ לבית. יותר מכך, הספרות המדעית מצאה קשר חזק בין קיומן של ארוחות משפחתיות לבין מחויבות הילדים ללימודים, הגברת המוטיבציה להישגיות, הכנה סדירה ואחראית של שיעורי בית, עלייה בביטחון העצמי וראייה חיובית של העתיד. עוד נמצא כי היעדר קיומן של ארוחות משפחתיות קשור להגברת הסבירות לעיסוק עתידי של הילדים בהתנהגויות סיכון, כגון שתיית אלכוהול ושימוש בחומרים מסוכנים, זאת בנוסף למעורבות במעשי הצקה, בריונות ואלימות כלפי הזולת. מעבר לכך, הישיבה הנינוחה והרגועה יחד עם כולם מספקת תשומת לב מלאה למזון הנאכל לטובת בריאותנו.

ארוחות משפחתיות והשמנה

מחקרים בשנים האחרונות הצביעו על קשר אפשרי בין מצבם התזונתי של ילדים לבין קיום ארוחות משפחתיות בביתם. מחקר חדש שהתפרסם בשנת 2011 במגזין הרפואי Pediatrics סקר מספר מחקרים בתחום ומצא קשר חיובי מובהק בין היעדר ארוחות משפחתיות לסיכון להשמנה בקרב ילדים. החוקרים מציינים במחקר כי הסיכון להשמנת יתר בילדים עולה כאשר יש 3 או פחות ארוחות משפחתיות בשבוע. גם הסיכוי שתזונת הילדים תכיל מזונות בריאים עולה כאשר כמות הארוחות המשפחתיות עולה על 3 בשבוע.

הבעיה התזונתית

ארוחה משפחתית היא לא רק ישיבה סביב אותו שולחן ביחד. ארוחה משפחתית מבחינה תזונתית היא קרקע פורייה ללימודי אכילה נכונה עבור הילדים באמצעות למידת חיקוי ועל ידי חשיפת הילדים למזונות חדשים ופחות מוכרים. אכילה לבד, אכילה מול טלויזיה ואכילת "נשנושים" במקום ארוחות משפחתיות מסודרות עלולה להוביל לבחירת מזונות פחות בריאים על ידי הילד, אכילת כמות מזון שאינה מתאימה עבורו (גדולה או קטנה מדי), אכילה מהירה או אפילו אכילה מסוכנת בגילאים הצעירים (סכנת בליעה וחנק). מכיוון שידוע כי ילד יצטרך לטעום בממוצע מזון חדש לפחות 10-14 פעמים לפני שיסכים לאכול אותו, חשוב מאוד שהמסגרת המשפחתית תחשוף אותו למאכלים חדשים ותעודד אותו לצרוך אותם במגוון צורות, מרקמים וטעמים. מכאן שהחשיבות התזונתית היא לא רק בעצם הישיבה.

מה ניתן לעשות מבחינה תזונתית?

לחשוף את הילדים בארוחות המשפחתיות למגוון מאכלים בריאים אותם הם מכירים, אך במגוון צורות הכנה חדשות (בישול / טרי / אפיה / אידוי ועוד). הגיוון יכול להיות לא רק בסוגי המזונות על השולחן, אלא גם בשעות היום וסגנון הארוחה: בוקר, צהרים, ערב, ברנאץ' ועוד. חשוב לקיים גם ארוחות משפחתיות בהן האוכל אינו בהכרח מבושל וכבד. למדו את הילדים שאין צורך לאכול כמויות גדולות ולסיים את הארוחה מפוצצים. חשוב שכל ילד ילמד לאכול בצורה מאוזנת מבחינת הכמויות בהתאם לגילו ולמבנה גופו. בשביל זה בדיוק הוא צריך אתכם, ההורים, איתו ליד השולחן כמודל לחיקוי ולימוד הרגלי אכילה נכונים.

שתפו את הילדים גם בהכנות (צילום: shutterstock)
שתפו את הילדים גם בהכנות (צילום: shutterstock)

מה ניתן לעשות בתחום החינוכי?

1. שבו, דברו והסכימו ביניכם על החזרת הנוהג החשוב הזה לטובת עתיד ילדכם ואיכות חיי המשפחה בהווה. צפו להתנגדויות (זהו דבר טבעי בכל שינוי), אך אל תוותרו. זהו המקום להפעיל את סמכותכם ברגישות ובהחלטיות.

2. קיימו ישיבה משפחתית שעניינה החזרת הנוהג של ארוחה משפחתית משותפת קבועה. בישיבה זו הסבירו לבני המשפחה את חשיבות החדרת הנוהג והבהירו את הציפייה כי כולם יתחייבו לפנות זמן למען קיום הארוחות המשפחתיות ולהשתתף בהן.

3. התחילו בהדרגה. תחילה קיבעו שלושה מועדים לארוחות משותפות, אחד במהלך השבוע, השני ביום שישי בערב והשלישי בשבת במועד שתקבעו.

4. חלקו תפקידים לכל אחד מבני הבית בהתחשב בגיל, בעיסוק, בזמן ובכישורים המיוחדים שלו בכל הקשור לסיוע בהכנת הארוחה: עריכת השולחן, פינוי ושטיפת כלים.

5. הקפידו שכולם יתחילו לאכול יחד, כולל האדם המגיש את הארוחה.

6. נטרלו את כל הגורמים המפריעים לשיחה, כבו את הטלוויזיה ואת מכשירי הטלפון לפני הארוחה (זהו רגע מכונן בחיי המשפחה ולכן, למרות הקשיים - אל תוותרו).

7. במהלך הארוחה נהלו שיחה חופשית ורגועה, הכוללת התעניינות הדדית אמיתית ללא חקירות מיותרות.

8. הביעו עניין והתייחסו לנאמר על ידי הילדים. משפטים כגון "מעניין מאוד" או "אני מבין שאתה חושב ש..." או "אני מאוד שמח שאתה מספר...", יבטיחו אווירה נעימה במהלך השיחה.

9. חזקו את הילדים על דיבור שקט רגוע, על הקשבה הדדית וניהול ויכוח בצורה מנומסת והוגנת.

10. הקפידו כי כל בני המשפחה יישארו לשבת סביב השולחן עד לסיום הארוחה.

מילת סיכום לסדרת הכתבות

אין מה לעשות, בעידן בו אנו חיים, למנוע השמנה מילדינו זו לא משימה פשוטה. הבעיה לא מתחילה בצלחת ולא בביס הבא! האחריות שלנו כהורים היא לא רק לדאוג שילדינו יאכלו אוכל מזין וכמות התואמת את גילם, אלא לתת להם את האפשרות לגדול ולפתח אורח חיים נכון אשר במידה רבה ימנע מהם השמנת יתר ועודף משקל.

  • הכתבה נכתבה בשיתוף עם יעל דרור, דיאטנית קלינית ופיזיולוגית M.Sc, מנהלת התזונה במרכז רפואי "מדיקס" בתל אביב.