למה אנחנו כאן?

כי אנחנו לא מצליחים לגדל את ילדינו בכבוד במדינת ישראל וכי נמאס לנו לשתוק.

מה אנחנו עושים?

יוצאים לרחובות עד שנשיג את המגיע לנו.

מה אנחנו דורשים?

1. חוק חינוך חינם מיום סיום חופשת הלידה:

כיום חופשת הלידה מסתיימת בתום 14 שבועות מהלידה, גיל בו לא ניתן להתקבל למעונות יום מסובסדים בכל מקרה. גם בגיל מאוחר יותר כמות המקומות במעונות המסובסדים קטנה משמעותית מכמות התינוקות הנולדים בשנה, וכתוצאה מכך הורים רבים נאלצים לשכור את שרותה של מטפלת, או משפחתון. התחום הפרוץ לחלוטין מאפשר משפחתונים, מטפלות ופעוטונים ללא פיקוח מחיר, תנאי תברואה ורמת ניהול. המחירים תלויים בחוקי ההיצע והביקוש ומאמירים לגבהים בלתי הגיוניים, ובד בבד הרמה בפעוטונים רק הולכת ויורדת, והורים נרשמים אליהם מחוסר ברירה. כיוון שאין החלת חוק חינוך חינם בגיל הרך, האחריות המנהלתית על גיל זה היא של משרד התמ"ת במקום משרד החינוך, כפי שהיה ראוי. אנחנו דורשים להעביר את הפעוטות ותינוקות תחת אחריות משרד החינוך במקום משרד התמ"ת, בניית מעונות יום בכל הארץ והבטחת מקום במעונות יום חינם לילד לשני הורים עובדים.

2. הרחבת חופשת הלידה לשישה חודשים וייסוד חופשת אבהות:

חופשת הלידה כיום הינה 14 שבועות מיום הלידה. אישה שחפצה בכך, יכולה להאריך את חופשת הלידה על חשבונה וללא תשלום (חל"ת) עד לשנה לאחר הלידה. מצב זה מאפשר רק למשפחות בעלות הכנסה גבוהה של בן הזוג לוותר על הכנסה אחת, על מנת לאפשר לאם ולתינוק להיות יחד בחצי השנה הראשונה לחייו, תקופה שהוכחה כקריטית בבניית הנפש הבריאה והביטחון העצמי של התינוק. הרחבת חופשת הלידה תאפשר גם המשך של הנקה מלאה לאישה שחפצה בכך, מה שלא מתאפשר במקרה של חזרה לעבודה. אנחנו דורשים הרחבת חופשת הלידה בתשלום לשישה חודשים לכל יולדת.

חופשת אבהות נהוגה בארצות אירופה, והיא למעשה ימי חופשה שיכול האב הטרי לקחת לאחר הולדת התינוק, ללא קשר לימי מחלה או לימי החופשה השנתית הרגילים.

חופשת אבהות אינה קשורה ואינה מתכוונת להחליף את חופשת הלידה של האם, להיפך, מטרתה מתן אפשרות למשפחה להסתגל בצורה הבריאה ביותר לתינוק החדש, לאישה להתאושש פיסית ונפשית כשבן הזוג נמצא איתה בבית, ולאפשר גם לזוגיות להסתגל למצב החדש. חופשת אבהות מכירה גם בחשיבות הקשר שבין האב לתינוק החדש, ומאפשרת גם לו להתחבר ולהכיר את התינוק. אנחנו דורשים מתן חופשת אבהות של שבועיים לכל אב טרי.

3. שינוי נטל המס למשפחות בעלות הוצאות טיפול בילדים:

משפחות שלא יהיו זכאיות למעונות חינם משום שלא שני בני הזוג עובדים, ומשפחות בעלות הוצאות טיפול נוספות בילדים יהיו זכאיות לקבלת הכרה במס בהוצאות הטיפול, אם באמצעות נקודות מס, מס שלילי, שינוי מדרגת המס או כל אמצעי אחר.

4. פיקוח על מוצרי יסוד לתינוקות:

מחירי חיתולים חד פעמיים, תחליפי חלב לתינוקות, בקבוקים ומוצצים יהיו תחת פיקוח המועצה הישראלית לצרכנות, ויהיו בעלי מחיר תקרה שלא יהיו רשאים לעבור אותו. מתחת למחיר זה תהיה אפשרות לרשתות השיווק ליצור תחרות באמצעות מבצעים אשר יוזילו עוד את המחיר.

5. איזון בין ימי החופשה של הילדים וימי החופשה של ההורים:

נכון להיום יש פי 6 ימי חופשת לילדים מאשר להורים בשנה. אנחנו דורשים איזון בין ימי החופשה של ההורים לילדים- הפחתת ימי חופשה לילדים וקיצור החופש הגדול, והעלאת ימי החופשה במשק. מצב זה יאפשר למשפחות לבלות יחד בחופשות, ימנע מצבים של שוטטות ותאונות של ילדים בימי חופשה, ויצור חברה בריאה יותר בטווח הארוך.

6. השוואת ימי מחלת ילד לימי מחלת הורה:

כיום כל הורה זכאי ל-8 ימי מחלת ילדים בשנה, כשבפועל ילדים חולים הרבה יותר. אנחנו דורשים השוואת כמות ימי מחלת ילד לימי מחלת הורה. ילד שיעביר את ימי המחלה שלו עם ההורה ולא עם מטפל בתשלום, יהיה בסופו של דבר בריא יותר בטווח הארוך, כי ילד חולה זקוק להורה על מנת להבריא בצורה שלמה.

מה הכתובת למחאה שלנו?

ראש ממשלת ישראל, רק לו יש את הכח לשנות.

האם אנחנו מחאה נפרדת?

לא. דיור, רפואה, חינוך וגידול ילדים הם חלק ממערך שלם של תנאי רווחה בסיסיים שמדינת ישראל חייבת להעניק לאזרחיה.

האם אנחנו מפונקים?

לא. הנטל הכלכלי שנופל על הורים צעירים, לא מאפשר במקרה הטוב לחסוך לדירה או לימודים גבוהים, או במקרה הרע, גורם לנשים להפלט משוק העבודה ולוותר על הקריירה כי כלכלית לא מתשלם להורים לשלוח את ילדיהם לפעוטון. לפי נתוני הלמ"ס משנת 2010 26% מכלל הנשים בישראל לא חזרו לעבודה לאחר הולדת התינוק.

האם אנחנו שייכים לזרם פוליטי מסוים?

לא. המחאה כוללת אנשים בעלי השקפת עולם פוליטית שונה ואף מנוגדת בהיבטים מסוימים, שהמשותף להם הוא האמונה בדבר זכותנו לגדל ילדים בכבוד.

התעדכנו בבלוג שלנו לגבי הצעדות הבאות. הצטרפו אלינו בפייסבוק .

  (צילום: יונתן סבו)