השעה 7:00 בבוקר והשמש עולה לה בעצלתיים, ברוגע ובאצילות יפהפייה האופיינית לאזורנו המיוחד, אבל אצל רוב המשפחות במדינה האווירה בבית היא ממש לא אצילית או רגועה. למעשה, מדובר יותר במאבק - המאבק לשלוף את הילדים ממיטותיהם.
כמעט כל הורה יודה כי אחת השעות הקשות והמתסכלות ביותר בשגרת יומה של המשפחה הינה שעת הבוקר - תחילתו של היום. הורים רבים מוצאים את עצמם נאבקים מדי בוקר עם ילדיהם בכדי שיאותו לפקוח את עיניהם, להתיישב, ללבוש את בגדיהם, לשטוף פנים (על צחצוח השיניים וויתרו כבר מזמן), לאכול חטיף כזה או אחר וללגום מכוס השוקו (על ארוחה מזינה ואכילה ליד שולחן האוכל בכלל אין מה לדבר).
כל זאת בכדי להספיק לצאת מהבית בזמן מבלי לאחר לבית הספר ולמקום העבודה. שליש מההורים נכשלים בכך בלפחות ממחצית מימי השבוע. המאבק כולל בדרך כלל: ניסיון לשכנע, כעס, צעקות, איומים - עד כדי גרירת הילד ממיטתו. הורים לילדים צעירים אשר החליטו מלכתחילה לא להיכנס למאבק מתסכל זה, מלבישים את ילדיהם תוך שהם רדומים למחצה, מעבירים אותם למכונית במצב ישנוני וסומכים על בית הספר או הגן שיאכילו אותם במהלך השהיה שם. הורים, אמרתי? לעיתים קרובות, אחד ההורים יוצא בשעה מוקדמת לעבודה וההורה השני נאלץ להתמודד לבדו עם כל הלחצים והמתחים שהבוקר מזמן.
8 בבוקר: הסיבה למתח ולעצבים
נכון, שמעתם אותי מדבר לא אחת על אובדן הסמכות ההורית, האחראית במידה רבה לחוסר שיתוף הפעולה של ילדינו ולאיכות חיים ירודה המאופיינת במתח ועצבים מיותרים במשפחות רבות. אולם בחוויה הישראלית, קיים עוד גורם משמעותי אחד האחראי על הבוקר הבעייתי שלנו – נקרא לו - "8 בבוקר", השעה בה אמורים ילדינו להסתכל בעיניה של המורה או הגננת ולומר במקהלה "בוקר טוב, המורה עליזה".
את ה"8 בבוקר", הורים יקרים, אני מציע לדחות בשעה אחת ל"9 בבוקר".
חשוב שנבין את השילוב הקטלני בין חוסרי השינה המצטברים שלנו ושל ילדינו, הנובעים מהשעה המאוחרת בה המשפחה הישראלית עולה על יצועה, לאחר שסיימה את רוטינת הערב והספיקה לצפות בתוכניות הטלוויזיה בין השעות 20:00 – 22:00, ובין השעה המוקדמת בה נפתח יום הלימודים. שילוב זה יוצר מצב לחץ בלתי נסבל בו ההורים מנסים להוביל רוטינת בוקר גדושה במשימות חשובות של התארגנות ואכילה רגועה של הארוחה הכל כך חשובה לבריאותם של ילדים, כאשר הם לחוצים, עייפים ולרשותם פחות משעה אחת אם יש ברצונם לראות את ילדיהם ואת עצמם מחוץ לרשימת המאחרים.
היסטורית, התחלת הלימודים בשעות המוקדמות של הבוקר (זוכרים את שעת האפס?) נבעה בעיקר משיקולי מזג האוויר (היעדרו של המזגן) והצורך לסיים את הלימודים לפני חום הצהרים הבלתי נסבל, שיקול שאינו רלוונטי כיום. אנחנו נוטים לשכוח עובדות מחקריות המראות בבירור כי יכולת התלמידים ללמוד ולהפנים חומר הנלמד בכיתה במהלך השעה הראשונה (8-9) היא נמוכה בהרבה בהשוואה לשעה השנייה ואילך.
חוסר ריכוז, ישנוניות ועצבנות
על מנת שילדי הארץ, אשר לרוב נאלצים להתעורר בשעה המוקדמת 7:00 (ולעיתים אף מוקדם מכך) יזכו לישון את כמות השעות המומלצת לגילם והכה חשובה להתפתחותם התקינה, עליהם להירדם לא יאוחר מ-20:30 בערב בגילאי 5-12; 21:30 בגילאי 12-14 ו-22:30 לגילאי 15 עד 18. וזה, כל הורה יודע, פשוט לא קורה!
חוסרי שינה מצטברים אלה פוגעים בתפקוד היומיומי של הילדים ובאים לידי ביטוי בישנוניות, חוסר ריכוז, אי יציבות רגשית, חוסר שקט, פעלתנות יתר ועצבנות. מחקרים מראים בבירור קשר בין חוסרי שינה לבין פגיעה ביכולות הריכוז והחשיבה, הפרעות קשב, פגיעה בזיכרון ופגיעה ביכולת לפתור בעיות. ועוד לא אמרנו מילה על ההשפעות השליליות של חוסרי שינה על השמנת יתר, התפתחות וגדילה.
לאלה המעוניינים בתמיכה מחקרית נוספת להצעתי לדחות בשעה את שעת פתיחת יום הלימודים, אוסיף כי במחקר שנערך לאחרונה בקנדה, נמצא שדחיית שעת תחילת הלימודים בשעה אחת (מ-9 ל-10, יש להם נקודת פתיחה טובה) השפיעה באופן חיובי על ההישגים הלימודיים וההתנהגות החברתית של תלמידי חטיבה ותיכון. מחקרים אחרים מוצאים עליה ברמות הריכוז, האחריות והישגי התלמידים – וכל זאת בזכות דחיית הלימודים בשעה אחת בלבד!
שינוי ששווה להילחם עבורו
אז בואו נדמיין לרגע – תארו לעצמכם כי במקום להגיע לבית הספר ולעבודה בשמונה, הייתם צריכים להגיע בתשע. עד כמה שינוי קטן זה בהתנהלות היה משפר את איכות החיים בבית. האווירה רגועה ונינוחה יותר, הילדים יכולים להתעורר בניחותה, לבחור את הבגדים שירצו ללבוש, לקחת אחריות על ההתארגנות מבלי שהוריהם יצטרכו לתזכר, להלחיץ, להאיץ ולזרז. התיאבון גם הוא מתעורר והילדים מספיקים לאכול ארוחת בוקר טובה (וכל כך חשובה לבריאות!) ברוגע, כאשר אנחנו יושבים לצידם ומשוחחים ומספיקים לאחל האחד לשני יום נפלא. הילדים מגיעים לבית הספר בזמן, שבעים וערניים – פנויים ללמידה, בזמן שהוריהם מגיעים לעבודה בזמן, שלווים ונינוחים. פתאום, כל הבוקר נראה אחרת... כל היום נראה אחרת...
רובנו (ובעיקר הסקפטיים והמיואשים מביננו) מקבלים את "8 בבוקר" כגזרת גורל, אשר לא ניתן לשנותה. במידה רבה, נכון לעכשיו – זו האמת. אולם, אנו נמצאים בפתחה של תקופה נפלאה, שבה מנשבות רוחות של שינוי, אזרחים יוצאים לרחובות ונלחמים על זכותם לדיור במחיר הוגן ולאוכל במחיר שווה לכל נפש. המעורבות החברתית הזו לא יכולה להיעצר במלחמה על המחירים, היא חייבת להגיע גם ל"שדה הקרב" החינוכי, רווי המלחמות והוויכוחים מזה שנים רבות. אם תשאלו אותי, זהו שינוי ששווה להילחם עבורו!
תודה מיוחדתלקרין שטרן על סיוע בכתיבת הטור.
