ברור שהאיום האיראני מפחיד אותי. אני לא חיה על ענן, אבל הכפתור שהכי מאיים עלי מעכשיו ובחודשים הקרובים הוא הכפתור של המזגן. חוגה, ליתר דיוק.
זו כאילו כבר בדיחה חבוטה לדבר על איך שלנשים קר ולגברים חם, אבל אחרי כמה שעות בקניון הבוקר אני רוצה בכל זאת להוסיף כמה מילים. וזו התמצית: השתגעתם?
יוצאת מהאוטו בחניון, נכנסת לאיזור של המדרגות הנעות. זו הנקודה הראשונה שבה האקלים משתנה באופן דרמטי. עולה במדרגות, יורדת בטמפרטורות. קומה ראשונה: כפור.
למעשה, מה שהביא אותי לקניון הוא שמרפאת קופת החולים שלי נמצאת שם. ככה יוצא שבמקום שבו אמורים כאילו לשמור על בריאותי מקפיאים אותי ככה שעד שאני מגיעה לרופאה למה שאמור היה להיות בדיקה שגרתית, אני כבר צריכה צילום ריאות. אחר כך בקניון עצמו, החלל המרכזי ממוזג בטירוף. אבל (!) כשנכנסים לחנויות מגלים שלמעשה בפנים עוד יותר קר. המוכרות לובשות קרדיגן סרוג, הקונות גם ואם לא, עצמותיהן רוחפות ושיניהן נוקשות. בשנה שעברה הייתי בנמל התעופה של אילת. כל העובדים שם לבשו סוודרים ארוכי שרוול. באילת! באוגוסט! אני, תמימה שכמותי, יצאתי הבוקר מהבית בבגדים מתאימים לתחילת הקיץ. על הטעות הזאת אשכרה שילמתי בצרידות, שיעולים ונראה לאן זה יתפתח.
שההומור הקלוש בכתיבה לא יטעה אתכם. זה לא באמת מצחיק אותי. אני חושבת שזה שיגעון שעבר זמנו. ברור לי שהנטייה למזג כל חלל מסחרי נובעת מרצון לשדר מסר של יוקרה, של ניתוק מהמציאות המהבילה. כל המקפיא יותר הרי זה משודרג. הרגילו אותנו לזהות מזגן עם פינוק ועם קידמה וזה אקלים שמקל עלינו לפתוח את הארנק. אבל זה שיבוש מערכות. היום אנחנו יודעים שצריכת האנרגיה הדרושה למזג חללים גדולים לאקלים כל כך קר היא עצומה. זה בזבוז מפלצתי, כי הרי מיזוג לטמפרטורה נעימה היה מספיק וההבדל בצריכה גדול מאוד.
ידוע גם שהשימוש המוגזם במזגנים רחוק מלהיות בריא, החל בצינון דרך בעיות עיניים ועור כתוצאה מהיובש ועד וירוסים וחיידקים, נוסעים מתמידים בתעלות המיזוג. המגמה החדשנית היום היא של בנייה בת קיימא, חסכונית באנרגיה, וזה כולל גם שימוש בקירור פאסיבי. לכן, כשאני נכנסת למוסד ממוזג שמזחלות שלג מתרוצצות בו (עקרונית) אני מרגישה שזה מקום מאוד לא מעודכן. כמו להיכנס למטוס ולגלות שהחלק האחורי שלו הוא איזור עישון פעיל.
לפיכך אני משיקה יוזמה אקטיביסטית אופנתית לקיץ הקרוב: מזגנים באסטינג (השם מבוסס כמובן על התופעה המקסימה אדבאסטינג adbusting: טיפול אלים במודעות פרסומת כדי לשבש את המסר שלהן). אתמול הייתי במקום ממוזג בהגזמה. להפתעתי, ראיתי פתאום את המתג של המזגן על הקיר. ברגע שאיש לא ראה, ניגשתי וכיביתי. לא העליתי טמפרטורה. ממש כיביתי. בהתחשב בעובדה שמזג האוויר בחוץ היה מתון ובחנות היה קפוא, נראה לי שלקח שעות להבחין שמשהו השתנה. הצטרפו אלי, חפשו את הכפתור על הקיר ותלחצו. כך נגן על עצמנו ונעביר מסר למנהלי התיפעול באשר הם: חפשו באנטרטיקה.
