פרופ' רולידר, בתי בת ה-4 החלה לאחרונה לגעת באיבריה הצנועים בפרהסיה. הדבר מאוד מפריע לי ולבעלי ואנחנו לא בטוחים כיצד להגיב. מצד אחד, אני יודעת שזה טבעי, אבל חשוב לי לומר לה לעשות זאת בפרטיות. הבעיה היא שאני לא מסוגלת לנהל איתה שיחה בה אומר לה שזה בסדר ושתעשה זאת בחדרה או במקלחת, כי אני מרגישה שזה נותן לגיטימציה להתנהגות שאינני מעוניינת בה. האם יש דרך לגרום לה להפסיק מבלי לדבר על כך ישירות? אני משתדלת להעסיק אותה כמה שיותר כי שמתי לב שהיא עושה זאת בעיקר כשהיא משועממת. אני יודעת שזה נשמע שמרני אך אני לא מצליחה לקבל זאת.

פרופ' רולידר מה אתה היית עושה?

  (צילום: thinkstock)

התשובה:

תודה על השאלה. כמוך הורים רבים לא מרגישים בנוח, חוששים ואינם יודעים כיצד לגעת בנושאים הקשורים למין ולחקר גוף האדם עם ילדיהם. המבוכה אותה את חשה הינה טבעית ותחזור כנראה שוב במהלך התבגרותה, כאשר שוב תצטרכי להפגיש אותה עם נושאים אינטימיים בתחום החינוך המיני. כיוון שאינך רוצה להשאיר את החינוך המיני של בתך ליד המקרה, אין לך ברירה אלא להתגבר על תחושותיך ולחנכה להתנהגות ראויה גם בנושאים רגישים אלה. כפי שאמרת, אין פסול בעיסוק באוננות - בתנאי כי הדבר לא נעשה בפרהסיה או בנוכחות אחרים.

באופן ספציפי אני ממליץ לך:

1. פתחי את השיחה באמירה כללית על אברי הגוף. הסבירי כי חלקם איברים שכולם יכולים לראות ולגעת בהם (ותני דוגמא) וחלקם אברים שלא כולם יכולים לראות וגם לא לגעת (ותני דוגמא). אמרי לה בטון שקט ורגוע כי אנחנו יכולים לגעת בכל האיברים שלנו אך באלה שלא כולם רואים אפשר לגעת רק בחדר כשנמצאים לבד.
2. סכמי עם בתך על סימן שבו אם היא תתבלבל או תשכח ותיגע באברים שסיכמתם כי בהם ניתן לגעת רק בחדר, תסמני לה על מנת להזכיר כי המקום אינו מתאים ועליה להפסיק.
3. שבחי אותה על שיתוף הפעולה וההתנהגות הבוגרת אותה היא מפגינה.
4. במידה והנגיעה באיברים האינטימיים נמשכת למרות הסימן – גשי אליה, הפסיקי אותה והזכירי לה בטון שקט ורגוע כי סיכמתם שאת זה ניתן לעשות רק בחדר.
5. בשום אופן אל תביעי כעס או אכזבה ואל תנזפי בילדה, אך היי אסרטיבית וברורה בשמירתך על הכללים שקבעת.

בהצלחה!