האם הילד שלך נמצא בגן פרטי? במידה וכן, יש סיכוי גבוה שהגן שהוא נמצא בו, אינו תחת פיקוח הולם. כיום יש פירצה מאוד גדולה בחוק שמאפשרת לכל אדם שחפץ בכך לפתוח גן ילדים פרטי מבלי שאף אחד יבדוק או יפקח על ההתנהלות בגן, על התנאים, על הבטיחות ועוד דברים שצריך לבדוק במקום שאמור להכיל מספר רב של תינוקות ופעוטות למשך שעות ארוכות מדי יום.
ח"כ זבולון אורלב יזם הצעת חוק בנושא מעונות היום והפעוטונים שאמורה להסדיר את כל נושא הפיקוח ואת כל הקשור לענף הגנים הפרטיים בישראל. הצעת החוק זוכה לתמיכת רוב ההורים והגננות והוא כבר עבר בקריאה ראשונה, אך בכל זאת, הוא עשוי שלא לעבור.
זה מאוד עצוב לי, כאמא, לגלות שבגלל סחבת של משרדי הממשלה והאוצר ותירוצים שונים, בעצם אין שום פיקוח על גני הילדים הפרטיים, שכיום מהווים כ-80% מסך הגנים בארץ. מאחר והמסגרות הן פרטיות, לרוב הן זקוקות רק לאישורי מבנה ותקן מהרשויות, אך בפועל אין שום פיקוח על צוות הגן, הכשרתו, על המזון, תנאי ההיגיינה, על בטיחות המבנה והדברים שנמצאים בתוכו. הילדים הקטנים שלנו נתונים לחסדיה של מנהלת הגן ולנו, כהורים, אין שום דרך לבדוק זאת לעומק.
למעשה, הגנים שמפוקחים מהווים רק כ-20 אחוז מהמסגרות החינוכיות לגילאי 0-3 - גני העיריה שנמצאים תחת פיקוחו של משרד החינוך והגנים של ויצ"ו, נעמת ואמונה, שנמצאים תחת פיקוחו של משרד התמ"ת. אין שום התנהלות אחידה.
מדו"ח שערך משרד התמ"ת עולה כי למעלה ממחצית מהגנים הפרטיים אינם נמצאים תחת שום פיקוח! הגנים הפרטיים פועלים לפי ראות עיניהם ושומרים על הילדים הקטנים שלנו ובגלל בירוקרטיות שונות וסחבת, הנושא נדחק הצידה ויורד מסדר היום. הצעת החוק כרגע תקועה בגלל בעיה תקציבית, משרדי האוצר והממשלה מעבירים את התיק מאחד לשני מאחר ומי שיקח על עצמו את התיק הזה יאלץ לטפל בו ולתקצב אותו ובשלב זה שומעים בעיקר תירוצים שונים.
אז נכון, זה לא פשוט לעשות מהפך במערכת חינוך שנותרה כשהיתה מזה 30-40 שנה מאחר וכל ההתנהלות כל כך עמוסת בירוקרטיה ורשויות רבות שמעורבות והרבה פוליטיקה, אבל מתישהו ייאלצו לעשות את השינוי הזה.
מה שהתאים למערכת החינוך בשנות ה-70 וה-80 כבר לא מתאים בשנת 2011 ועד שמישהו הרים את הכפפה, מנסים בכל כוח לטרפד את הנושא. נכון שהמהלך הזה יעלה כסף רב וגנים פרטיים רבים יאלצו לערוך שינויים כאלה ואחרים שעולים לא מעט כסף, לקבל אישורים ולהיות תחת מערך פיקוח קפדני, אבל מצד שני, מדובר על תינוקות ופעוטות שזקוקים למסגרת בטוחה והולמת. טובתם עומדת מעל הכל!
האבסורד הגדול בנושא הוא שעלות הטיפול של המדינה בילדים שנפגעו נפשית או נפצעו באופן קשה בעת שהייתם במסגרת פרטית, גבוהה יותר לטווח הרחוק מאשר לעשות עכשיו את השינוי הזה. מנתונים סטטיסטיים על נושא הילודה שאסף אתר אינפוגן, מתוך הצלבה של נתוני לידות ללא המגזרים החרדי והערבי, כולל הורדה של אחוז מסוים של ילדים שנמצאים בבית, נמצא שיש כיום בסביבות 15,000 גני ילדים פרטיים בארץ.
האתר הצליח למפות במהלך השנה האחרונה כ-10,000 מתוכם. מתברר שיש גנים פרטיים רבים ומסגרות שפועלים "מתחת לרדאר". חלקם לא רשומים בשום מקום, מוגנים תחת ההגדרה של "פעוטון" או "משפחתון" שמבחינת החוק מאפשרים להם לפעול ככל העולה על רוחם. אף אחד לא יודע באמת כמה גנים פרטיים יש היום או היכן הם נמצאים וגנים רבים מאותרים רק על ידי המלצות מפה לאוזן או תוך כדי סיבוב רגלי בשכונה.
כמות המקומות בגנים העירוניים במרבית האזורים לגילאי 3-5 היא לא ריאלית ביחס לכמות הילדים בפועל. הורים רבים נאלצים בלית ברירה לשלם סכומים מופרזים היכן שיש ביקוש ואין מספיק היצע כדי לדאוג למסגרת טובה עבור הילדים שלהם ועדיין, אף אחד לא באמת יכול להבטיח להם שהילד אכן נמצא במסגרת שתגן עליו ותהיה בטוחה עבורו.
זה הזמן שלנו כהורים לפעול לשינוי למען ילדינו, להעלות את הנושא למודעות על מנת שהצעת החוק הזו תעבור בכנסת ושבסופו של דבר יימצא לה תקציב. החוק עצמו כבר מוכן להצבעה בקריאה שניה ושלישית, עכשיו נותר לנו, ההורים, לקוות שמישהו ממשרדי הממשלה יאשר את התקציב ושהחוק הזה יעבור וידאג לעתיד טוב יותר לילדינו.
בסופו של דבר, הסדרת החינוך לגיל הרך היא אינטרס של כולנו. יש למצוא את הפתרונות שיפגעו בצורה מינימלית בגנים ובגננות, אבל מתוך דגש על מה שטוב ונכון לילדים. ובמה שקשור לסדר העדיפויות התקציבי – מה, בעצם, נמצא בסדר עדיפות גבוהה יותר מהילדים שלנו?
