פרופסור רולידר היקר,
מאז שבני בן ה-5 גילה את משחקי המחשב, כולו שבוי, מוקסם, חושק, מדבר, מתכנן ונלהב רק מהמחשב ומהמשחקים בו. אנחנו מגבילים אותו לחצי שעה ביום ובכל זאת הוא קם בזעם לאחר 30 הדקות ואומר אמירות כגון "לא אוהב אתכם", "אוף, לא נותנים לי אף פעם", "עוד פעם אתם" ועוד. לא ממש ברור לנו איך ומה להגיד כשהוא עושה זאת ולרוב אנחנו מאיימים שמחר לא יקבל מחשב כי הוא לא מתנהג יפה לאחר שהוא עוזב אותו. אני חייבת לציין גם שהמחשב נהיה סוג של עונש וכשהוא לא מקשיב אנחנו מאיימים ב"אין מחשב!"
רולידר, מה אתה היית עושה?
החלטתכם להגביל את משך הזמן שילדכם יבלה מול המחשב ל-30 דקות ביום הינה החלטה נבונה ואחראית וחשוב לשמור עליה על אף תגובות האכזבה (המובנות) של ילדכם. משימתכם, אם כך, הינה ללמד אותו להביע את האכזבה שלו בצורה ראויה.
הדרך לעשות זאת הינה להכין את בנכם מראש לקראת זמן המשחק במחשב. הכנה טובה ומדויקת מראש, מונעת פעמים רבות חלק גדול מהקשיים שילדינו חווים. על כן, בכל יום, טרם תחילת המשחק במחשב, מקמו טיימר המכוון ל-30 דקות בסמוך למחשב ואמרו לילדכם: "עוד מעט תוכל לשחק במחשב. אתה תשחק במשך 30 דקות ותוכל לראות כאן כמה זמן נשאר לך. כשהטיימר יצלצל, אתה תקום בשקט מהמחשב בלי להתלונן ולהגיד אמירות כגון "אני לא אוהב אתכם" / "אתם לא נותנים לי" וכדומה". בשלב זה פרטו את האמירות שאתם לא מוכנים לקבל ותוכלו גם לציין אילו אמירות דווקא כן מקובלות עליכם (לדוגמא, "לא נורא, מחר אני אמשיך לשחק" או "היה ממש כיף" או "אני נורא טוב במשחק הזה!")
בימים הראשונים כדאי לגשת לילדכם כ-5 דקות לפני צלצול הטיימר ולהזכיר לו מראש כי עם צלצול הטיימר, יהיה עליו לסיים את המשחק. בימים בהם ילדכם מסיים באופן נאות את המשחק במחשב – ללא ויכוח או אמירה לא נאותה, שבחו אותו באופן מיידי! בתחילה תוכלו אף לומר: "אנחנו יודעים שהיה לך לא קל והתגברת כל כך יפה ולכן מחר תקבל 5 דקות נוספות למשחק במחשב. כל הכבוד לך!" במידה וילדכם מגיב באמירות מילוליות לא נאותות, שמרו על קור רוח. זהו לא הזמן להיעלב, להתרגז, להסביר, לפייס, לאיים או לנחם. עליכם לומר בקול רגוע, שקט ואסרטיבי: "קום מהמחשב" ולעמוד על כך שימשיך בשגרת יומו.
