פרופסור רולידר היקר,
לאחרונה התחיל בננו בן ה-13 לנעול את דלת חדרו. הוא טוען שזה החדר שלו ושאין לנו, ההורים, שום זכות להיכנס לשם. בנוסף, הוא אומר שאם הוא לא ינעל את הדלת, אחותו הצעירה (בת ה-9) תיכנס ותחטט לו בחפצים. אנחנו רוצים לכבד את פרטיותו ולא רוצים להיכנס לעימותים מיותרים, אבל לא בטוחים שבגיל הזה נכון לאפשר לו לנעול את הדלת.
רולידר, מה אתה היית עושה?
במצבים אלו ובמצבים דומים יש לזכור הנחה אחת בסיסית - על מנת להעניק חינוך, עלינו להיות נוכחים ומעורבים בחיי ילדינו. חינוך לשמירה על סדר וניקיון, פיקוח על כך שילדכם לא מכניס לחדרו חומרים או חפצים אסורים, מעקב אחר יחסיו עם חברים ועם זרים ברשתות חברתיות (במידה והמחשב נמצא, רחמנא ליצלן, בחדרו של הנער) – לא יכול להיעשות מבעד לדלת נעולה. ומכאן, שלא רק שזוהי זכותכם להיכנס לחדרו של הילד, אלא גם חובתכם ההורית.
חשוב להדגיש כי לפרטיותו של הנער אין נגיעה לעניין. ברור שכהורים קשובים ורגישים, אתם תכבדו את רצונו של הנער לפרטיות כאשר חבר/ה באים לבקר או כאשר הוא מנסה ללמוד וזקוק לשקט. במצבים אלו ואחרים (הכנת הפתעה, הליכה לישון), הדלת תהיה סגורה, אם כי לא נעולה.
ככלל, אין בעיה עם השארת הדלת סגורה, אולם אין לאפשר את נעילתה. הסבירו לילד כי אין בכוונתכם להיכנס לחדר מבלי לדפוק על הדלת ראשית (אלא אם תחששו לשלומו). בנוסף, הבהירו לאחות הצעירה כי אתם אוסרים עליה להיכנס לחדרו של הנער ללא רשות ועמדו על כך. סביר כי ילדכם לא יאהב החלטה זו וינסה להתווכח ואולי אף להמשיך לנעול את הדלת בניגוד להחלטתכם. במצב זה עליכם להיות חזקים ולעמוד על הדברים ודעו – ביום מן הימים הוא עוד יודה לכם.
