נסו לדמיין לרגע צילומים לשער של מגזין... נכון שמיד עולה לכם בראש תמונה של המון אנשי צוות דרוכים על הסט, מעצב שיער וסטייליסט, מלא תאורות, הכל מסביב לדוגמנית בפוזיציה בלתי אפשרית, אסיסטנט וצלם מאחורי מצלמה ומן באזז כזה?
אז כמובן שההפקה הזו היתה ממש שונה, אפילו מן "מסיבת פיג’מות", היתה מי שהעידה.
לפני חודש בערך פנו אלי ממגזין "נולדים" לצלם להם את השער ואת כתבת הנושא. זהו מגזין סטייל מתחתנים, עם המון מידע וכתבות בכל מה שקשור להריון, לידה, הורות ותינוקות. כמובן ששמחתי לצלם את גיליון החורף עם יעל דואני בחודש שמיני על השער.
בדר"כ צילומי ההריון בסטודיו נעשים עם נשים רגילות. מה זה נשים "רגילות"? כמוני וכמוך בדיוק. אנחנו לא דוגמניות והפעם האחרונה שצילמו אותנו במיוחד היתה בחתונה שלנו. זה ממש לא חלק מהשיגרה שלנו לעמוד מול מצלמה ולשדר עצמנו החוצה. אבל לצלם מישהי שיודעת להצטלם כחלק מהמקצוע שלה ביומיום זו חוויה אחרת לגמרי.
זה היה באחד מימי החורף הסוערים ביותר שהיו לאחרונה ואל הסטודיו הגיעו סימה עורכת המגזין, אלינור המאפרת ומעין הסטייליסטית של "בלי" בגדי הריון. סיוון האסיסטנטית שלי קיבלה את כולן עם קפה, תה ועוגיות וכך נרקם לו לאיטו בוקר של אנרגיות נשיות, יופי ואסטטיקה בסטודיו.
יעל, שמורגלת בצילומים למיניהם, אם לטלוויזיה ואם לעיתונות, העידה על עצמה שהיא "לגמרי באנרגיות אחרות". "לא יצא לי מעולם להיות על סט שכולו מורכב מנשים", מספרת לי יעל, כשאנחנו מנשנשות עוד פרוסה מעוגת הגזר לצד תה צמחים.
הכל רגוע. כל אחת עושה את שלה מצד אחד ומצד שני, מתבדחות ומחליפות חוויות מחיי האמהות, ההריונות והלידות. "זה ההריון הראשון שלי וכמובן שהוא מוזר ולא ברור לי לעיתים", מספרת יעל. "בעיקר מוזר לי פתאום להיות כאן על סט צילומים לשער של מגזין ולהרגיש שאני במסיבת פיג’מות מרוב שכיף לי!"
אנחנו מחליפות כמה אאוטפיטים שונים, יעל משתפת שבא לה ללכת על הלוק הרגוע, בלי יותר מדי אקססוריז והיא מרגישה הכי נכון להתחבר למקום הטבעי שלה. מניסיון עם המצולמות שלי, אני מאותתת למעין לזרום איתה וללכת עם האינטואיציה שלה וזה אכן מתגלה כצעד נכון. מרגע לרגע לצלם את יעל הופך להיות יותר ויותר קל.
כשנוח לך את הכי יפה. זו לא קלישאה, זה ממש נכון. יעל מרגישה בנוח וזה בא לידי ביטוי על הסט. היא פשוט מקצוענית, יודעת איך לעמוד, לאן להסתכל ומשנה תנוחות אל מול המצלמה כל כמה רגעים.
מן הסתם זו גם יעל עם הנינוחות שלה ועם הידע מקצועי שלה בעמידה מול מצלמה וגם הסטודיו עצמו שלא משאיר אותך אדיש – הגשם דופק על קשת החלונות שמשקיפה החוצה אל הארכיטקטורה הישנה של אלנבי בדיוק מולנו, מבנים היסטוריים שעדיין לא עברו שימור. החורף האפור עוטף באוירה אחרת, מיוחדת, לא מקומית ועם רוחות אחרות - בקיצור משהו שונה ולא שיגרתי.
מצד אחד, יש משהו אחר בגישה אל הצילומים האלה כי אנחנו מצלמים שער ומצד שני, הרגשתי שאני כן רוצה להשאר עם אותה הגישה כמו בכל שאר צילומי ההריון ונראה לי שזה מה שעשה את האוירה הכללית הנוחה והנעימה.
נכון שיעל מתורגלת ומקצועית מאוד מול מצלמה, אבל עדיין רציתי ממנה את הרגש, האינטימיות והנוכחות הנשית הכנה ואת זה צריך להביא לאט ובזהירות.ועל התחברה והביאה דברים עדינים ממנה, נפתחה והיתה מדהימה.
"האמת היא שממש לא חשבתי לצלם את ההריון הזה במיוחד", יעל משתפת אותי מאוחר יותר. "כל החברות שלי הצטלמו במהלך ההריונות שלהן וממש אהבתי את התוצאות, אבל זה הרגיש לי מוזר ללכת במיוחד ולצלם את ההריון שלי. אני גם ככה מצטלמת כל הזמן ותיכננתי קצת לצלם את ההריון הזה בבית עם הבן זוג.
"אז איך את מסכמת את חווית הצילום שלך בסטודיו?" אני לא מתאפקת.
"נהנתי מהאוירה והאינטימיות המיוחדת כ"כ, שיכולתי ממש להתחבר לעצמי ולהריון וגם בסופו של דבר לקבל מזכרת מקסימה כזו מההריון שלי".
