יום אחד חזר אחד מילדיי, אז בכיתה א', עם מבחן בחשבון שבו התבקש – בין היתר – לסמן 21 כוכבים מתוך ה-35 בטבלה. איך הייתם מסמנים אותם? כך נראה הסימון של בני:
לא בדיוק התשובה שהייתם מצפים לה, אני מניחה. למזלי, המורה שלו הייתה סבלנית ופתוחה, והיא ישבה וספרה בסבלנות את הכוכבים המסומנים, שהזכירו יותר קבוצות כוכבים בשמיים מאשר מבחן בחשבון ולא העירה לו על החשיבה הלא-מרובעת שלו.
מה באמת אנחנו חושבים על יצירתיות?
אני התמוגגתי למראה המבחן. נכון, הסברתי לו גם על חשיבות השיטה והסדר בחשבון והראתי לו כמה קל יותר לספור או לחשב מספר של כוכבים המסומנים באופן שיטתי – שלוש שורות עליונות מתוך חמש שורות הכוכבים שבציור. אבל בכל זאת, בעיקר החמאתי לו – ונהניתי בעצמי – מהחשיבה הלא מקובעת. תהיתי למשך כמה זמן חשיבתו תוכל להישאר כזו.
"יצירתיות" היא מילה גדולה. למה אנחנו מתכוונים כשאנחנו מדברים על יצירתיות, מה עושים כדי לפתח אותה אצל ילדינו (ואצלנו) ולמה זה טוב, אם בכלל?
כל אחת מן השאלות הללו יכולה לפרנס (ואכן מפרנסת) מספר גדול של ספרים ומחקרים. כדאי בהחלט לקרוא חלק מהם, אבל כדאי עוד יותר לחשוב ולגלות בעצמנו מה ואיך אנחנו חושבים על יצירתיות. הנה דרך נחמדה אחת לחשוב על העניין:
כל מה שנדרש הוא:
- דף נייר
- כלי כתיבה
- מספריים
כך מכינים את הפעילות:
גוזרים את הדפים לכרטיסיות ויוצרים שתי קבוצות זהות של כרטיסיות. מציירים על כל כרטיס משהו. למשל, טרקטור, בננה, סל, מחשב. אפשר גם לכתוב את שמו ולא לצייר ואם רוצים - אפשר להדפיס את הכרטיסיות. אפשר להדפיס, למשל, את הקובץ המצורף כאן(בשני עותקים) ולגזור לפי הקווים. אני החתמתי את גב הכרטיסים בשתי חותמות שונות – חותמת בדוגמת עץ בצבע סגול לעותק אחד וחותמת בצורת ברווז בצבע אדום לעותק השני – כדי להבחין בין שתי קבוצות הכרטיסים. אפשר במקום זאת להדביק מדבקות בצבעים שונים, לסמן איקס קטן על קבוצת כרטיסים אחת או להבחין ביניהן בכל צורה אחרת.
התוצאה הסופית תהיה שתי קבוצות זהות של כרטיסים, שעל כל אחד מהם רשום (או מצויר) שם של דבר כלשהו: טרקטור, בננה, סל, מחשב. יש לנו שתי קבוצות של כרטיסיות. קבוצה אחת של כרטיסים ("עץ סגול" בתמונה) היא קבוצת ה"תפקיד". הקבוצה השנייה ("ברווז אדום") היא קבוצת ה"דמיון". כל משתתף לוקח כרטיס אחד מכל קבוצה ומשיב על השאלות:
- מה תפקיד הדבר הרשום בכרטיס "העץ הסגול" (כלומר, למה הוא משמש או מה עושים איתו)? למשל, אם רשום בכרטיס "דלי" – מה תפקידו של דלי? מה עושים בעזרת דלי? התשובה יכולה להיות, למשל, שטיפת רצפות.
- איך אפשר למלא את אותו תפקיד בעזרת הדבר הרשום בכרטיס ה"ברווז"? למשל, אם בכרטיס מופיע "מעיל" – איך אפשר לשטוף רצפות בעזרת מעיל? (למשל, להשתמש במעיל כבסחבה. אין צורך לנסות זאת במציאות...)
הדמיון אולי פועל במלוא כוחו בשאלה השנייה, אבל גם הראשונה אינה טריוויאלית כלל ועיקר. דווקא לנוכח הקשר לשאלה השנייה, מתברר פתאום שלכל דבר מספר תפקידים וכל דבר יכול לשמש למגוון שימושים. הדלי יכול לשמש גם לאיסוף או לאחסון דברים, לישיבה (כאשר הוא הפוך), לתיפוף, להגנה על הראש מפני גשם ועוד ועוד.
כמה דוגמאות שעלו אצלנו בבית בשעת המשחק:
- צבעים לציור - טרקטור: תפקיד הצבעים - ליצור ציור. איך אפשר לעשות זאת עם טרקטור? לצבוע את הגלגלים ולצייר בעזרת נסיעה (כמו בעזרת גלגלת ענקית). לצייר בעזרת הכף על החול.
- דיסק - שמחה: תפקיד הדיסק – להשמיע שירים. איך אפשר לעשות זאת בעזרת שמחה? כששמחים – שרים.
- מעיל - זכרון: תפקיד המעיל – לחמם. איך אפשר להשיג את המטרה בעזרת הזכרון? די לזכור ללבוש מעיל.
בתמונה מימין נראית בת השבע כשניגשה לבדוק אם הרעיון שלה בר-מימוש: תפקיד הפעמון, אמרה, לצלצל. איך אפשר לעשות זאת בעזרת זכוכית מגדלת? כפי שנראה בתמונה, הנסיון הוכתר בהצלחה והשמחה עלתה על גדותיה!
ועכשיו - היצירתיות כולה שלכם
אפשר, כמובן, לגוון בווריאציות כיד הדמיון על הרעיון הבסיסי הפשוט של המשחק. אני למשל, כללתי ברשימה עצמים מופשטים (חשיבה, הנאה, אהבה), להגדלת האתגר וכללתי גם מושגים שתפקידם מעורר שאלות מעניינות. מה, למשל, תפקידה של הקנאה? ומה ביחס לפחד, תסכול, שעמום, עלבון או עצב?
שחקנים צעירים יותר עשויים לפרש את המשימה כמציאת קשר כלשהו בין שני הדברים שבכרטיס. למשל: צריך מרץ כדי לסדר מגירה. גם זה, כמובן, נחמד ויצירתי.
אנחנו סידרנו כל קבוצת כרטיסים בערימה והרמנו בכל תור את הכרטיס העליון בכל ערימה. אפשר, במקום זאת, להכניס כל קבוצת כרטיסים לקופסא, לשקית אטומה או אפילו לגרב (רצוי נקייה). כל דבר שניתן להכניס לתוכו יד, לגשש באפילה ולמשוך מתוכו החוצה כרטיס אחד.
לגדולים יותר אפשר לקבוע זמן מירבי לתשובה בעזרת טיימר, סטופר או שעון-חול. בכל גרסה, אפשר לשחק זאת גם בזמן נסיעה וטיולים.
עט ונייר, כמה מילים ותו-לא. לא תאמינו כמה רחוק תגיעו עם הדמיון וכמה תפתיעו את עצמכם במחשבה על תפקידים מתוכננים ובלתי-מתוכננים של דברים בעולם. וכמובן, במידת האפשר, בונוס אמיתי יהיה לאפשר לילדים לבדוק מה ניתן לממש מתוך הרעיונות שהעלו במהלך המשחק, כפי שעשינו אנחנו.
התשובה, אגב, לשאלה ששאלתי בהתחלה – למשך כמה זמן יוכל ילדי לשמור על חשיבה יצירתית, מקורית ולא מקובעת, היא: ככל שנאפשר לו.
ד"ר אדווה שביב, אמא לשלושה ילדים יצירתיים, סקרנים וחושבים, יוצרת אתר "קסם " - עולם של קסם לילדים ולהורים, ד"ר לפילוסופיה, בעלת נסיון רב-שנים ומגוון כמרצה וחוקרת בפילוסופיה, חינוך וחינוך לחשיבה למחוננים, לסטודנטים, למבוגרים ולילדים, באקדמיה ומחוצה לה.
- ואיך אתם מעבירים את השעות בבית? שילחו לנו את הטיפים שלכם ואולי תעזרו למשפחות אחרות.
