שביל בגינה הוא הרבה יותר מנתיב שמחבר בין מקומות בחצר. תכנון שביל מוצלח ייקח את הפוסעים עליו לחוויה דרך פינות קסומות ומיוחדות בגן. הקסם של שבילי מדרכים טמון בכך שהם לעולם לא יהיו שביל רשמי: אלו תמיד שבילים בחצר אחורית או צידית, באזורים פרטיים בגן.

עוד על גינון בערוץ עשו בעצמכם

>> סוד הגן המרגיע

>> איך לחפות את הגינה

>> איך נכון להשקות את הגינה

תכנון השביל

בתכנון גנים מודרני רואים את הגן ואזור הבית הבנוי כאזורים המשפיעים אחד על השני. לכן, בשונה מהעבר, נהוג היום ליצור שבילים בצורות מעגליות כדי לשבור את הקווים הישרים של מבנה הבית.

בעת תכנון של מסלול ההליכה זכרו ששביל יעיל מאפשר מעברים בין חלקי הגינה לבית ואינו נראה כמו נטע זר. בתכנון המסלול יש צורך למצוא את האיזון בין הפרקטיות של השביל שיאפשר לצועדים להגיע לכמה שיותר פינות בגן, ובין יופי המסלול וחווית הצעידה בו. לכן, לא תמיד נבחר את הדרך הקצרה ביותר בין שתי נקודות, אלא נתמקד גם בדרך שתוסיף עניין ותוסיף לעיצוב.

בחירת חומרי העבודה

בחירת סוג המדרכים היא כבר ענין של טעם, שכן לכל עיצוב או חומר גלם יש את הייחוד והיופי שלו. השימוש באבן כחומר גלם מאפשר ליהנות מעמידות השביל, והאבן אינה זקוקה לתחזוקה או החלפה כתוצאה מהתבלות בתנאי הגן.

בחירת צבע: אבני מדרך טבעיות מגיעות בדרך כלל בחמישה גוונים פופולאריים של שחור, אפור, קרם, חום ואדמדם. הגוון המיוחד של האבן הוא תוצאה של מינרליים ומשקעים הנוצרים באבן במשך אלפי שנים. לצד אבני המדרך הגדולות, מומלץ לשלב חיפוי של חלוקי נחל בצבע שונה כדי לא ליצור מראה משעמם. אם נבחר באבן מדרך בהירה נשלב חלוקים בגוון כהה וההיפך, אך בשאיפה לשלב בין משפחות צבעים משלימים.

  • בגוונים השחור והאפור המראה הכללי הוא אחיד והגוון נשמר לאורך זמן.
  • בגוון הקרם ניתן להבחין בצמחים מאובנים אשר צורתם מופיעה על גבי האבן ויוצרת מראה ייחודי - מעין ציור של הטבע.
  • אם בא לכם דווקא על אבן שחורה, בררו במרכזי הגינון אם אבני המדרך הן מאבן צפחה שאינה רותחת כבזלת.

בחירת גודל האבן: גודל האבן צריך לשמש את אופי האנשים שישתמשו בשביל. על השבילים להיות רחבים מספיק לאוכלוסייה מבוגרת או לילדים קטנים. לכן, חשוב לוודא כי אבן המדרך גדולה מספיק כדי לפסוע עליה ושהשביל יורכב במרחקי פסיעה הגיוניים ושווים.

בניית השביל

1. כל שביל מתחיל בהכנת הקרקע לקראת הנחת האבנים. כשהאדמה ישרה יהיה צורך להוריד רק את חלקה העליון באזור השביל לעומק של 3-4 ס"מ, בהתאם לעובי האבן הטבעית. כך ניצור נוחות ללא הבדלי גובה המקשים לפסוע על השביל.

2. אם האדמה התחתונה רטובה או ספוגית, יש לסלקה על ידי חפירה לעומק רב יותר כדי למנוע שקיעה של האבן. את החלל החסר נמלא ביציקת שכבה מייצבת ורק על בסיס שכבה זו נסדר את בסיס החול ואבני המדרך. לא שמים את אבני המדרך ישירות על השכבה המייצבת ללא חוצץ של אדמה, כי חומרים מייצבים כמו טיט עלולים להיספג באבן וליצור כתמים.

  • שימו לב: בשלב הנחת האבנים לא מומלץ להשתמש בגודל אחיד, אבנים בגדלים שונים יתרמו ליצירת גיוון ועניין. הדבר מדמה את הטבע שאינו בנוי מדברים מושלמים, בניגוד לקרמיקה בבית שכל האריחים באותו הגודל.

ניקיון ותחזוקה

אקלים ותנאי קרקע שונים גורמים להופעת גוונים חדשים על פני האבן. האבן מתחדשת עם הגן, כמו שהצומח בגן משתנה עם הזמן. השינוי אינו משפיע על ביצועי האבן. אופייני שמוצרים טבעיים יושפעו מתנאי שמש וגשם היוצרים צבעים צורות וגוונים, או אפילו סימני חלודה אם האבן מכילה ברזל בתוכה.

לא מומלץ לשטוף את האבנים בלחץ או בשימוש בכימיקלים לניקיון. השטיפה המומלצת היא על ידי הרטבת האבנים במים ושפשוף עם מטאטא קשה. אפשר להשתמש בתערובת של סבון כלים ומים חמים.

  • גיורא שמשי, אחראי על תחום הגינון בחברת "אבן ארי " המתמחה באבני מדרך וריצוף