אריאלה כסלו היתה אמנית קרמיקה שייצרה כיורים, עבודות קיר ואריחים מיוחדים. לפני כשנה מצאה ברחוב ספה ישנה שעוררה זיכרונות מן העבר (ועל כך עוד בהמשך): את אהבתה לאמנות הריפוד והעיצוב. הספה חיכתה במחסן מספר חודשים, בהם התלבטה אריאלה מה לעשות בה. כשנתקלה בחוברת עיצוב, שם קראה על החזרה של שימוש בבדי-ריפוד שנראים כמו טלאים, היא מספרת ש"נפל לי האסימון והתחבר לי עם מה שרציתי ומה שאהבתי". בעקבות המציאה החליטה אריאלה, בגיל 55, לעשות מהפך בחייה ובעבודתה ובחרה ברפדות אומנותית. היום היא מחדשת ספות וכורסאות ישנות, בעבודת יד, שבזכות עבודת הטלאים שלה הופכות לעליזות ועדכניות.

חומרים: אריאלה, כאמור, משתמשת בספות ישנות שהיא בעיקר קונה, אבל גם מוצאת או מקבלת. לאחר פירוק ידני של ריפוד הספה, משחזרת אריאלה את הספה ותופרת יחד את הטלאים מבדי ריפוד שונים, לצורת הריפוד המקורית. את הגימור היא עושה על ידי צביעה וציור על הרגליים, הידיות והמשענות.

טווח יצירה: אריאלה מספרת שכריות הן הפריט הקטן ביותר שעשתה בעבודת טלאים, וספות הן הפריט הגדול ביותר שהטליאה. בין לבין יש כורסאות, ספסלים ומעיל, שאריאלה התחילה לעשות אבל כרגע הוא בהמתנה. "הוא יחכה לחורף, שיתחיל להיות דחוף ואז אזכר בו", היא אומרת. מבחינתה, ככל שהפרוייקט מורכב יותר, זה טוב ומעניין יותר. בנוסף, היא אוהבת לבחור דווקא רהיטים שאחרים לא מתלהבים מהם. "מבחינתי, כמה שספה יותר מכוערת כך, היא יותר מעניינת" היא צוחקת. כמובן שיופי הוא בעיני המתבונן, אך מה שארילאה מדגישה הוא שלה חשוב לראות את פוטנציאל ולממש אותו.

>>לא רק ספות: בואו ללמוד איך מכינים שמיכת טלאים<<

דוגמה: את הספות מחדשת אריאלה בריבועים-ריבועים של בדי ריפוד המחוברים יחד בעבודת טלאים. את הבדים השונים היא קונה, ואליהם היא מצרפת בדים ישנים של פעם, "מה שמוצא חן בעיני" היא מסבירה. אל שלב חיבור הריבועים היא מתייחסת כמו לציור. "זו קומפוזיציה של בדים", לדבריה. אריאלה מוסיפה שאינה מרגישה שהיא מחויבת לדוגמה מסויימת, וחשוב לה שבסופו של דבר הרהיט יראה מודרני ונעים. שלא כמו בשמיכות טלאים, שם היא עושה דוגמאות מורכבות, בבדי ריפוד אין לדעתה צורך בזה. "הקומפוזיציה של הבדים מספיק עשירה" היא אומרת.

צבעים: לרוב, עבודת הטלאים שלה תיצור רהיט צבעוני, מלהיב, ססגוני ושמח, אך מוסיפה שהיא עושה הכל "עכשיו יש כורסה שהיא בעיקר שחור-לבן", היא נותנת דוגמה. הטלאים הצבעוניים מלווים את אריאלה שנים רבות, והיא גילתה אותם מספרים בנושא. לכן, היא מספרת, הקנייה הראשונה שלה ושל בעלה, בתור זוג צעיר, היתה מכונת תפירה.

זמן עבודה: "הרבה זמן, כי יש הרבה עבודה". אריאלה מסבירה שתחילה מפרקת את הישן, שדורש עבודה מרובה, אחר-כך מוציאה גזרות, תופרת את הטלאים לכדי ריפוד חדש, ולאחר מכן תותפר את כל הריפוד החדש עם השכבות הנדרשות. היא מספרת שעל הספה הראשונה עבדה מספר חודשים והקדישה מחשבה רבה כדי להבין את התהליך. אריאלה מוסיפה שאוהבת את האתגר שבעבודה, ושמיומנותה כל הזמן משתפרת.

עוד: מקורות אהבתה לעבודת הרפדות מגיעים מבית הוריה. לאביה היה מפעל לרהיטי במבוק, ואחרי שסיימה את לימודיה בבצלאל עבדה אצלו זמן מה. אריאלה מוסיפה שברהיטי במבוק לרוב אין צורך בריפוד, אך במפעל היה רפד "ואני הסתכלתי, ומה שראיתי היה חשוב". מאוחר יותר, כשהיתה עם בעלה בשליחות בדרום-אפריקה, עשתה קורס של רפדות מסורתית "הוא הלך לעבוד ואני הלכתי ללמוד". בעבודתה היום, היא מחברת אם כן, שתי אהבות ישנות – טלאים ורפדות – ליצירה אישית ויצירתית. בסטודיו "המכשפה" של אריאלה, היא עובדת ויוצרת. שם כל ספה וכורסא זוכה למלוא תשומת הלב, וכל אחת מקבלת טיפול אישי מסור.

_________________________________________________

סטודיו "מכשפה" – אריאלה כסלו. רותם 9, נס ציונה. בקרו באתר